למרות הפיגור הגדול יחסית בפרסומם (כמעט חודשיים), נתוני ייצוא השרותים נשארים בין החשובים ביותר בקביעת מצבו האמיתי של המשק. לכן אני עוקב אחריהם ובודק אותם לעומק ומסקנתי, עליה אני חוזר מזה כמה חודשים, היא שהמסר הבסיסי העולה מנתונים אלה הוא חיובי.

התמונה העולה מנתוני הסחר בסחורות, לא רק ביולי אלא על פני החודשים האחרונים, היא חיובית — עם ההסתייגויות המתבקשות.

בהקשר של קיץ 2020, ‘חיובית’ פירושה שאין קריסה, ישנם סימני התייצבות ואולי רמזים של צמיחה פה ושם. בהקשר זה, נתוני הסחר בסחורות מהווים מייצג חשוב במסגרת תיק העדויות לפיהן המשק אינו נמצא במשבר עמוק ולהיפך – הגרעין הקריטי של המשק היצרני מתפקד ברמת פעילות די גבוהה. זה נכון במיוחד ביחס למצב העולמי בתחום הסחר, בו הנתונים מצביעים על משבר חמור.

הנתונים של ייצוא השרותים באפריל מספקים הצצה ראשונה – ולבינתיים יחסית ראשונית – להשפעת מגפת הקורונה ברחבי העולם על ענפי ייצוא השרותים הישראליים. התוצאות מגוונות מאוד, משונות מאוד, וגם מפתיעות לטובה בכמה תחומים קריטיים.

נתונים לרבעון הראשון מחזקים את ההערכה שלי שהמשבר יגרום לתופעות חיוביות נטו ב’סקטור החיצוני’ של המשק הישראלי

בנתוני הסחר עבור מאי ניתן לראות את שתי התופעות המנוגדות עליהן כתבנו בחודשים הקודמים. מצד אחד, ההשפעה הישירה של המשבר הכלכלי העולמי (הנובע מהקורונה והתגובות אליה) שהוביל לצמצום בהיקף הסחר העולמי. מגמה זו התחילה הרבה לפני הופעת הנגיף, אבל התעצמה מאוד בעקבותיו. ישראל, בתור מדינה שבה סחר החוץ מהווה גורם מרכזי בכלכלה שלה, מושפעת מאוד מכך, ולכן נרשמות ירידות הן בייבוא והן בייצוא, כאשר עוצמת הירידות הולכת וגדלה

נתוני התקציב לחודש מאי שונים מאלה של חודש אפריל בכמה אספקטים קריטיים, אותם נציג כאן ברמת ‘כותרת’ ונרחיב עליהם את הדיבור בהמשך:

הנתונים של ייצוא השרותים בפברואר אינם חריגים וכמעט שאין בהם תופעות מיוחדות – כלומר, הן אינן מרמזות על מה צפוי בהם החל מחודש מרס.
אנחנו מחכים בדריכות לראות באיזו מידה משבר הקורונה פגע בייצוא השרותים

בנתוני הסחר עבור אפריל משתקף היטב הפגיעה הקשה של המשבר הכלכלי, העולמי והמקומי, על תנועות הסחר. התופעה הבולטת בנתוני החודש היא שהן הייצוא והן הייבוא הצטמצמו בשיעור משמעותי. מסתבר שנתוני אפריל אינם אלא הפתיח למשבר בסחר שיילך ויעמיק וגם יימשך לאורך זמן – כך, לפחות, לפי תחזיות מעודכנות לגבי הכלכלה הגלובלית מחברות ניתוח ומכוני מחקר.

נתוני התקציב לאפריל חושפים את המשבר הפיסקאלי המתהווה במלוא עוצמתו – למרות האירוניה הקלה שהגירעון החודשי הוא מעט נמוך מזה של מרס.

התנפחות הגירעון נובעת, ברובה המכריע, מהתפתחויות מירידה בהכנסות, בעוד שבצד ההוצאות נמנעת התפרצות בגלל המשטר התקציבי החונק שמטיל החוק במצב שאין תקציב מאושר –הוצאה חודשית המוגבלת ל-1/12 של התקציב של השנה הקודמת.

כפי שניתן היה לצפות, מספר התאונות במרס, כמו גם מספר הנפגעים בהם, צנחו לרמות שלא נצפו מזה שנים רבות. זאת על רקע צעדי הסגירה של המשק שננקטו במהלך החודש, שגרמו לצמצום הולך וגובר בכמות הנסיעות, פרטיות ועסקיות, ובמיוחד הנסיעות הבין-עירוניות.