ממשלה חדשה — מדיניות כלכלית חדשה?

השבוע, סוף סוף לאחר שנה וחצי של מערבולת פוליטית הושבעה ממשלה בישראל. הפעם עסקתי בסוגיית המדיניות הכלכלית אותה ההנהגה הכלכלית בישראל, שר האוצר, הכלכלה ונגיד בנק ישראל יצטרכו לקדם. כחלק מהסקירה התייחסתי גם כן למדיניות הכלכלית הן במישור הפיסקאלי והן במישור המוניטרי של ישראל בשנים האחרונות.

ציון עובדות – צמצום הגרעון המסחרי בחודש אפריל הוא חדשות טובות – האמנם?

בנתוני הסחר עבור אפריל משתקף היטב הפגיעה הקשה של המשבר הכלכלי, העולמי והמקומי, על תנועות הסחר. התופעה הבולטת בנתוני החודש היא שהן הייצוא והן הייבוא הצטמצמו בשיעור משמעותי. מסתבר שנתוני אפריל אינם אלא הפתיח למשבר בסחר שיילך ויעמיק וגם יימשך לאורך זמן – כך, לפחות, לפי תחזיות מעודכנות לגבי הכלכלה הגלובלית מחברות ניתוח ומכוני מחקר.

ציון עובדות – תקציב אפריל: הסערה מתחילה להכות

נתוני התקציב לאפריל חושפים את המשבר הפיסקאלי המתהווה במלוא עוצמתו – למרות האירוניה הקלה שהגירעון החודשי הוא מעט נמוך מזה של מרס.

התנפחות הגירעון נובעת, ברובה המכריע, מהתפתחויות מירידה בהכנסות, בעוד שבצד ההוצאות נמנעת התפרצות בגלל המשטר התקציבי החונק שמטיל החוק במצב שאין תקציב מאושר –הוצאה חודשית המוגבלת ל-1/12 של התקציב של השנה הקודמת.

ציון העובדות – הצד החיובי של משבר הקורונה: צמצום בתאונות דרכים ונפגעים

כפי שניתן היה לצפות, מספר התאונות במרס, כמו גם מספר הנפגעים בהם, צנחו לרמות שלא נצפו מזה שנים רבות. זאת על רקע צעדי הסגירה של המשק שננקטו במהלך החודש, שגרמו לצמצום הולך וגובר בכמות הנסיעות, פרטיות ועסקיות, ובמיוחד הנסיעות הבין-עירוניות.

ציון העובדות: התיירות נעצרה, והענף במשבר

התיירות נמצאת במשבר מסוג שונה מכל מה שידעה בעבר, שבו הכל – אבל הכל – נעצר בבת אחת, ויהיה צורך להתחיל מחדש מאפס, במובן המילולי של המילה. כך גם בכל העולם – אין שום אלמנט המיוחד לישראל או לאזור המזרח התיכון

המשבר הפיננסי — שתי שיחות על מצבה של המערכת הפיננסית בארץ ובעולם — חלק ב’

בחודשיים הראשונים של שנת 2020 הבורסות הגדולות בעולם הגיעו לשיאים של כל הזמנים. מאז, בחודש וחצי האחרונים בורסות המניות בעולם נמצאות בירידות חדות שלא נראו מאז המשבר הגדול של שנות העשרים של המאה הקודמת. כאשר ההפסדים בבורסות, במניות ובאג”ח קונצרני, מגיעות לטריליוני דולרים. העתיד הנראה לעין לא מבטיח, כאשר אף אחד לא יודע למה לצפות, אפילו כאשר משבר הקורונה יסתיים.
על כן, קיימתי שתי שיחות קשורות, כל אחת של כחצי שעה, בכדי לעשות קצת סדר במה שקורה במערכת הפיננסית העולמית.

המשבר הפיננסי — שתי שיחות על מצבה של המערכת הפיננסית בארץ ובעולם — חלק א’

בחודשיים הראשונים של שנת 2020 הבורסות הגדולות בעולם הגיעו לשיאים של כל הזמנים. מאז, בחודש וחצי האחרונים בורסות המניות בעולם נמצאות בירידות חדות שלא נראו מאז המשבר הגדול של שנות העשרים של המאה הקודמת. כאשר ההפסדים בבורסות, במניות ובאג”ח קונצרני, מגיעות לטריליוני דולרים. העתיד הנראה לעין לא מבטיח, כאשר אף אחד לא יודע למה לצפות, אפילו כאשר משבר הקורונה יסתיים.

ציון עובדות – תקציב מרס: הגירעון גדל, המשבר עדיין באופק

נתוני התקציב לחודש מרס מושפעים – איך לא? – מהתפרצות נגיף הקורונה ומהצעדים שהממשלה נקטה באותו חודש בתגובה למשבר הבריאותי. אבל הנתונים אינם מלמדים הרבה על עוצמת הפגיעה הכוללת של המשבר על הכלכלה, או אפילו על התקציב.

ציון עובדות – על אף המשבר העולמי, גרעון הסחר בחודש מרס גדל

נתוני הסחר מצביעים על גידול משמעותי בגירעון הסחר בחודש מרס – שכמעט והכפיל את עצמו לעומת מרס 2019. הגורמים הספציפיים שתרמו במיוחד לתוצאה זו מפורטים למטה, אבל מבחינת ‘השורה התחתונה’ חשוב לציין שמדובר במצב הפוך למה שהיינו מצפים לראות בתקופת משבר עולמי (מסיבות שאין כאן מקום להציג במלואן) – אבל אני די בטוח שציפיה זו תתגשם בחודשים הבאים, והגירעון המסחרי אכן יילך ויצטמצם. בהחלט אפשרי שהגירעון יהפוך לעודף במהלך המשבר, כפי שקרה במשבר הגדול של 2008-09.

ציון העובדות

“מה לתבן את הבר?” על הצורך לעקוב אחרי נתונים כלכליים. ועל הצורך הקריטי להתייחס ברצינות ולהפיק תועלת מנתונים אמינים, אבל גם להתייחס בבוז ולעג לבולשיט פלצני – גם אם זה האחרון נפלט ממוסד יוקרתי ומכובד.

למאמר המלא – לחצו על הכותרת