עניים מרודים תביא בית

“הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית” (ישעיהו נ”ח; ז) שלושה אירועים חשובים, שניתן לכנותם גם “דרמטיים” ואף “היסטוריים”, התרחשו בארה”ב , ביום רביעי שעבר, ה-6 בינואר. הגדול, הבולט, הדרמטי וה”היסטורי” מביניהם — לפחות לפי הכרעת כלי התקשורת ו”דעת הקהל המובלת על ידם” — היתה הפלישה אל תוך בנין הקפיטול בוושינגטון הבירה, על ידי …

Continue reading ‘עניים מרודים תביא בית’ »

ציון עובדות – נתוני ייצוא השירותים ממשיכים גם הם להציג אופטימיות במצבו של המשק

למרות הפיגור הגדול יחסית בפרסומם (כמעט חודשיים), נתוני ייצוא השרותים נשארים בין החשובים ביותר בקביעת מצבו האמיתי של המשק. לכן אני עוקב אחריהם ובודק אותם לעומק ומסקנתי, עליה אני חוזר מזה כמה חודשים, היא שהמסר הבסיסי העולה מנתונים אלה הוא חיובי.

ציון עובדות – נתוני הסחר מעוררים אופטימיות זהירה

התמונה העולה מנתוני הסחר בסחורות, לא רק ביולי אלא על פני החודשים האחרונים, היא חיובית — עם ההסתייגויות המתבקשות.

בהקשר של קיץ 2020, ‘חיובית’ פירושה שאין קריסה, ישנם סימני התייצבות ואולי רמזים של צמיחה פה ושם. בהקשר זה, נתוני הסחר בסחורות מהווים מייצג חשוב במסגרת תיק העדויות לפיהן המשק אינו נמצא במשבר עמוק ולהיפך – הגרעין הקריטי של המשק היצרני מתפקד ברמת פעילות די גבוהה. זה נכון במיוחד ביחס למצב העולמי בתחום הסחר, בו הנתונים מצביעים על משבר חמור.

ציון עובדות – לא הכל שחור, נקודות אור בנתוני ייצוא השירותים

הנתונים של ייצוא השרותים באפריל מספקים הצצה ראשונה – ולבינתיים יחסית ראשונית – להשפעת מגפת הקורונה ברחבי העולם על ענפי ייצוא השרותים הישראליים. התוצאות מגוונות מאוד, משונות מאוד, וגם מפתיעות לטובה בכמה תחומים קריטיים.

ציון עובדות – צמצום הגרעון המסחרי, חדשות טובות לכלכלה?

בנתוני הסחר עבור מאי ניתן לראות את שתי התופעות המנוגדות עליהן כתבנו בחודשים הקודמים. מצד אחד, ההשפעה הישירה של המשבר הכלכלי העולמי (הנובע מהקורונה והתגובות אליה) שהוביל לצמצום בהיקף הסחר העולמי. מגמה זו התחילה הרבה לפני הופעת הנגיף, אבל התעצמה מאוד בעקבותיו. ישראל, בתור מדינה שבה סחר החוץ מהווה גורם מרכזי בכלכלה שלה, מושפעת מאוד מכך, ולכן נרשמות ירידות הן בייבוא והן בייצוא, כאשר עוצמת הירידות הולכת וגדלה

שוקי המניות ושוקי האג”ח בצל משבר הקורונה

איך זה ששוקי המניות בעולם נמצאים בתנופת עליה מאז נקודת השפל בשלהי חודש מרס, בעוד שוקי האג”ח משדרים פחד ופסימיות לגבי המצב הכלכלי והצפי להמשך השנה?

מדוע מספר הולך וגדל של מנהלי קרנות וכספים ידועי-שם מביעים הסתייגות ואף רתיעה ביחס לשוקי המניות בגלל המחירים הגבוהים (לדעתם)?

ומי קונה את המניות ובכך דוחף את המחירים למעלה? ומנגד, מי רוכש את הכמויות העצומות של אג”ח חדש המונפקות בשווקים – הן אג”ח ממשלתי והן אג”ח קונצרני?

על כל השאלות הבוערות האלה תתיחס שיחת הוועידה הזאת.

ציון העובדות – נתוני ייצוא שירותים של חודש פברואר היו ללא ספק השקט של לפני הסערה

הנתונים של ייצוא השרותים בפברואר אינם חריגים וכמעט שאין בהם תופעות מיוחדות – כלומר, הן אינן מרמזות על מה צפוי בהם החל מחודש מרס.
אנחנו מחכים בדריכות לראות באיזו מידה משבר הקורונה פגע בייצוא השרותים

ממשלה חדשה — מדיניות כלכלית חדשה?

השבוע, סוף סוף לאחר שנה וחצי של מערבולת פוליטית הושבעה ממשלה בישראל. הפעם עסקתי בסוגיית המדיניות הכלכלית אותה ההנהגה הכלכלית בישראל, שר האוצר, הכלכלה ונגיד בנק ישראל יצטרכו לקדם. כחלק מהסקירה התייחסתי גם כן למדיניות הכלכלית הן במישור הפיסקאלי והן במישור המוניטרי של ישראל בשנים האחרונות.