סין: החבל מתהדק

הטוב, הרע והמכוער

 

סין: החבל מתהדק 

כמעט מיותר לציין שטירוף המערכות ביפן נמשך היום. אבל שלל נתוני מקרו שהתפרסמו בסין במהלך סוף השבוע הבהירו שגם בלי הניסוי הכלכלי/פיננסי חסר התקדים שמתנהל ביפן, תשומת הלב של העולם הכלכלי צריכה להיות ממוקדת במזרח אסיה, מפני שסין עוברת שינוי עצום משלה, שהשלכותיו בהכרח משפיעות על כל העולם.

החלק הפיקנטי, לכאורה, בנתונים האחרונים, הוא זה המתייחס לסחר החוץ של המדינה שהפכה בשנים האחרונות לייצואן מספר אחד בעולם ולייבואן הראשי של רשימה ארוכה של מוצרי יסוד. במאי, הייצוא הסיני גדל בשיעור שנתי של אחוז אחד בלבד, והייבוא ירד בשיעור שנתי של 0.3%. לצורך השוואה, בארבעת החודשים הראשונים של השנה, נרשם קצב גידול של 17.4% בייצוא, וגם קצב זה מהווה ירידה לעומת השיעורים שהיו שכיחים עד אשתקד.

מה קרה? האם מערך סחר החוץ של סין קרס בפתאומיות? אם כן, הרי שבהכרח יהיו לכך השלכות כלל-עולמיות חמורות, ולמעשה היינו צריכים להרגיש בהן כבר מזמן. אולם אל דאגה, בפועל לא היו ירידות משמעותיות, אם בכלל, לא בייבוא ולא בייצוא. מה שכן היה הוא מסע אכיפה מטעם השלטונות, שחשף את העובדה שחשבוניות הייבוא והייצוא של הפירמות הסיניות היו מפוברקות באופן שיטתי – מנופחות, כדי לאפשר העברת כספים אל ומן המדינה המקיימת משטר נוקשה של הגבלות על תנועות הון.

התגלית המרעישה שנתוני מקרו ומיקרו מסין היו מפוברקים לאורך השנים לא צריכה להפתיע איש, ואכן אף אחד לא מתרגש מכל העניין. הספקנים הרבים מקבלים בסיפוק, אך כדבר מובן מאליו, את האישור לכך שהסטטיסטיקה הסינית שקרית וכמעט חסרת ערך, ואילו מנתחי המיינסטריים זזים בחוסר נחת בכיסאותיהם וממשיכים כאילו העסקים כרגיל. קחו את הפסקה הזאת מסקירה יומית של קרדיט סוויס כדוגמה מייצגת (ההדגשה היא שלי):

The sharp slowdown is related to Beijing’s crackdown on trade data falsification. This is a significant moderation in trade data, but the effect on the economy is less severe, as the strong exports never actually occurred in the first place and net trade did not drop much as both exports and imports dropped together.

 כלומר, נכון שכל מה שחשבנו עד עכשיו נזרק לפח, אבל לא נורא, לא נעשה מזה עניין ונמשיך כאילו לא קרה כלום. ובהתאם לציטוט האלמותי מ’מלחמת הכוכבים’: Nothing to see here. Move along, move along.

אלא שמלבד הקצפת הסטטיסטית של פעילות שנרשמה אבל מעולם לא התבצעה, ישנה גם הפעילות השוטפת האמיתית, שכן התבצעה (כך יש לקוות, או כך לפחות אנחנו נדרשים להאמין). בפעילות השוטפת של סין ישנה מגמת האטה ממושכת. בחלקה הגדול, האטה זו כבר ‘אושרה’ על ידי ההנהגה הפוליטית החדשה, ושיעורי צמיחה שנתיים עבור המשק שיירדו מאזור ה-8% לכיוון ה-7% במהלך השנים הבאות כבר הוכרזו כרצויים ומקובלים. יש בכך השלמה עם מציאות חדשה במשק הסיני, שבה עידן הצמיחה של 10% ומעלה לשנה הסתיים ולא יחזור.

אבל הנתונים עבור מאי שהתפרסמו אתמול הצביעו על קצב האטה מהיר יותר מזה של הרבעון הראשון של השנה, ומהיר יותר משנחזה. הייצור התעשייתי ואפילו המכירות הקמעונאיות אינם מזנקים עוד בשיעורים דרמטיים, וגם כמות האשראי שניתן במאי הייתה נמוכה בהרבה מזו שבאפריל וממה שנחזה. לעומת זאת, האינפלציה הכללית הולכת ומאטה. לעומת ה’לעומת’, המצב בשוק הדיור נשאר רגיש, כלומר קצב עליית המחירים והאיום של האצה נוספת במחירים אלה עדיין גבוה.

הנתונים הטריים הציתו או החריפו את הדיון סביב צעדי תמרוץ אפשריים מצד הממשלה: האם אלה נחוצים או רצויים? האם ייצא שכרם בהפסדם? אם יינקטו, אז מתי? אם לא, האם מעמדה הפוליטי של ההנהגה החדשה תיחלש? וכו’ וכו’.

הנושא הוא רחב, וחשוב מאוד. הוא מתקשר ישירות עם מה שקורה ביפן, מפני שסין היא אחת הקרבנות העיקריים של הניסיון היפני להחליש את הין ולייצא את הדפלציה היפנית לשאר העולם. יש להניח שנידרש שוב ושוב לנושא הכללי הזה, אבל בינתיים נסתפק  במספר הערות :

  1. שימו לב היטב למלחמת הסחר שפרצה בין סין לאיחוד האירופי בשבוע שעבר, כאשר האיחוד הטיל מכסים על פאנלים סולריים מסין והסינים, תוך 24 שעות, הגיבו בהטלת מכסים על יין מאירופה. מלחמה בין שתי מעצמות הסחר הגדולות בעולם הוא עניין חמור ביותר, ומבשר רעות – לכולם.
  2. לאור ההאטה בפעילות, ולאחר שהבלוף בנתוני הסחר נחשף, יש לצפות לשינוי כיוון במדיניות שער החליפין הסינית. במקום ייסוף הדרגתי, הבנק של סין יכוון את היואן לכיוון מטה, כלומר פיחות. מאחר וערכו של היואן כבר עלה בכ-15% מול הין היפני השנה, אין ספק שמדיניות פיחות בסין פירושה מלחמת מטבעות גלויה בין שני הענקים האסיאתיים, והקוריאנים כבר הבהירו שהם לא יישבו בחיבוק ידיים מול ההשתוללות היפנית…
  3. ההאטה בסין הוא הגורם העיקרי מאחורי הרפיון במחירי סחורות רבים, במיוחד הנחושת והברזל. היא זאת המכה בחוזקה במשק ובמטבע האוסטרלי. היא מוסיפה ללחצים הדפלציוניים העולמיים ומקשה מאוד על המאמצים לחלץ את המשק האירופאי ממיתון ולקיים את ההתאוששות האנמית במשק האמריקני. כאמור, אילולי מה שקורה ביפן, היו ההתפתחויות בסין הסיפור המרכזי – אבל עכשיו שני הנושאים האלה עומדים להשתלב זה עם זה.

2 Comments

  1. להלן תגובתו של פרופ’ יקיר פלסנר, שנשלחה כמייל תגובה לפוסט (ומפורסמת בהסכמתו):

    שלום פנחס,
    אין לי דיעה (מפני שאין לי מספיק ידיעה) ביחס לנתוני הסחר של סין. אבל אם אתה רוצה להשלים את התמונה, אתה חייב להתעמת עם השאלה איך סין בכל זאת צברה יתרות מט”ח אדירות כאלה.

    כל טוב,
    יקיר.

  2. שלום יקיר,
    תודה רבה עבור המייל וההערה. אני מקווה שאתה תירשם באתר ותעלה את ההערות החשובות שלך ישירות לשם. בכל מקרה, לגופו של ענין, היתרון של אייטם בבלוג הוא שהוא לא צריך ולא שואף ‘להשלים את התמונה’. הוא רק מעיר הערות מוגבלות.
    בראיה הרחבה, אין ספק שסין הצליחה לפתח ייצוא אדיר ולרשום עודפים עצומים וממילא לצבור יתרות ענקיות. אך בדומה ל’נס הכלכלי’ הסיני הכללי, בשלב כלשהו, כלומר בתהליך מאוד הדרגתי, החלק האמיתי בנס התחיל להישחק והחלק השקרי – בדמות השקעות סרק, שנחשפים וייחשפו כחסרי ערך או כנבובות (במובן המילולי, בהקשר לבניינים) – הלך וגדל.
    אני מנחש שתהליך דומה התרחש גם בתחום הסחר. קצבי הגידול האדירים של הסחר הפכו יותר מפוברקים והחלק השקרי, של חשבונות פיקטיביים, צמח.
    כלומר, היתרות והצמיחה וכל הסיפור ההיסטורי הוא כמובן נכון והעובדות קיימות. אבל מה שקורה עכשיו, וכנראה מה שקרה במהלך השנים האחרונות, הוא משהו אחר. אם כך, הרי שהמעבר מייסוף לפיחות ישמש הוכחה לשינוי הגדול הזה.
    כך נראה לי, על בסיס מה שאני קורא כבר מזמן ומה שנתגלה עכשיו.

    שוב, תודה ותמשיך לירות חיצים, רצוי בצורה גלויה – או לפחות תן לי רשות לפרסם את הערותיך.

    כל טוב,
    פנחס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *