המהלך של ה-ECB הוא העיקר

המצב בשווקים הוא תנודתי בצורה חריגה, אבל מסתבר שהמפולת של שבוע שעבר לא מתחדשת, אלא הולכת ודועכת. [תוך כדי כתיבת האייטם, המצב כבר השתנה והשווקים באירופה יורדים די בחוזקה. תנודתיות כבר אמרתי? בכל מקרה, אני נוטה לדעה ששלב המפולת הסתיים, באופן זמני]. גודל התיקון בינתיים נראה מאופק [תיקון/ עידכון: לא היה תיקון עדיין, אלא עליה חולפת] , והעצבנות עדיין גבוהה ביותר, אבל ניתן לקוות שהעסק הולך ונרגע – לבינתיים, כמובן.

באשר לתחזית החמורה לעתיד היותר רחוק – דיה לצרה בשעתה, אכתוב על זה בהרחבה, אבל לא עכשיו. בנוסף לצורך להתמקד באירועים השוטפים, התעוררה בעיה טכנית המונעת ממני להעלות את הבלוגים שלי לאתר של קפה דה מרקר, ולכן אסתפק שוב בכמה הערות קצרות.

הדבר החשוב ביותר היום הוא להכיר שהאירוע המשמעותי ביותר שהתרחש בימים האחרונים אינו הצעד של S&P להוריד את הדירוג של ארה”ב, אלא ההחלטה של הבנק המרכזי של אירופה (ECB) להיכנס לשוק האג”ח המשני ולרכוש אג”ח ממשלתי של איטליה וספרד.

זהו מהלך בעל חשיבות אדירה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מותר לציין שכל האנליסטים משחיתים מילים בהיקף עצום בנסיון להסביר את המהלך ולעמוד על השלכותיו. מי שרוצה לקרוא חומר כזה ואין לו – אשמח להלעיט אותו. אבל תמצית הדברים מסתכמת בנקודות הבאות:

  1. בטווח המיידי, המהלך באמור לבלום את הנפילה החופשית של שוקי האג”ח של ספרד, איטליה ועוד, ואת קריסת הבורסות במדינות אלה ובאירופה בכלל.
  2. בטווח הבינוני, ה-ECB  יועמד למבחן, האם בכוונתו להתמיד ברכישות, לפחות עד שיוקם מסגרת כלל-אירופאית מורחבת (EFSF). אם הוא לא ירכוש בכמות מספקת, המשבר יחזור בעוצמה מוכפלת; אבל אם הוא כן ירכוש, הוא מסכן את עצמו ואת כל פרויקט האירו. לא די בכך שהמדיניות שטרישה הודיע עליה נוגדת בבירור את האמנה לפיה קם ופעל ה-ECB, אלא שהוא משעבד את הבנק ואת כל המבנה של המטבע המאוחד לרמת הביצוע של תוכניות הצנע והייצוב שקיבלו על עצמן איטליה וספרד ולמידת ההצלחה שישיגו תוכניות אלה.
  3. בטווח הארוך – בהנחה שה-ECB ו/או ה-EFSF מקיימים את הבטחותיהם לרכוש ולהמשיך ולרכוש – גודל ההתערבות עלול להגיע למימדים מפלצתיים. לפי הערכת כלכלני בנק RBS, בסוף יידרש רכישת כחצי מסך החוב של ספרד ואיטליה, קרי סכום של 850 מיליארד אירו. זהו סכום מבהיל, וקיים ספק גדול אם העם הגרמני ואפילו המערכת השלטונית בגרמניה יסכימו לשעבד את גרמניה להצלת הפרויקט האירופאי.

לאור הנ”ל, מובן מדוע מה שחשוב ודחוף הוא הנושא האירופאי, ולא הנושא האמריקני. אבל הרבה מאוד זרמים שונים מתנגשים בימים מטורפים אלה, ולכן קשה לזהות מה גורם למה, ולמה דברים מתרחשים ומתהפכים במהירות כה גדולה. TOUGH. תתרגלו לזה, מפני שלא נראה שמציאות זו תשתנה לטובה בעתיד הנראה לעין.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 + 1 =

*