שני סוגי אנשים – וסדר העדיפות ביניהם

הטוב, הרע והמכוער

שני סוגי אנשים – וסדר העדיפות ביניהם

מסר מרכזי בפיו של בלונדי (קלינט איסטווד) לאורך 'הטוב, הרע והמכוער' היה שישנם שני סוגי אנשים בעולם. ההגדרה הספציפית של שני הסוגים השתנתה בהתאם לנסיבות, אבל העיקרון היה קבוע.

ואכן, בניהול הכלכלה – כל כלכלה, אבל לענייננו, הכלכלה הישראלית – ישנם שני סוגי אנשים. יש כאלה שעוסקים בריקי כהן ומחירי הדירות בחדרה, וישנם גם כאלה שעוסקים במחירי האג"ח של ממשלת יפן ובמלחמת המטבע המתפשטת בעולם. בסופו של יום, שני הסוגים הכרחיים, אבל חשיבותם איננה זהה. להיפך, יש סדר עדיפות מאוד ברור, וריקי כהן והדירה שלה הן בדרגת החשיבות הנחותה.

הסיבה לכך פשוטה, גם אם היא לא מקובלת באווירה הציבורית הקיימת. כדי לשפר את רמת החיים של ריקי כהן ולאפשר לה ולילדיה לקנות דירות בתנאים נסבלים, צריכות קודם להתקבל ההחלטות הנכונות במסגרת מלחמת המטבע. העובדה שריקי כהן אינה מודעת כלל לכך שיש מלחמת מטבע בעולם, כמו גם חוסר העניין המוחלט שלה בשוק האג"ח הממשלתי בטוקיו, אין בהם כדי לשנות את המציאות הכלכלית של מדינת ישראל – לא כל שכן של העולם.

זהו הרקע הנכון להערכת ההתפתחויות של השבוע החולף ושל התקופה האחרונה. יש מקום להתווכח ולהתדיין האם היה נכון, נחוץ, צודק וחכם להעלות את המע"מ ב-1%, או את מס הכנסה על יחידים ועל חברות בשיעור זה או אחר. אבל גם אם זה היה לא נכון, ניתן יהיה לתקן את זה בהמשך. הלא כל מה שנעשה במדיניות המיסוי בשנתיים האחרונות – מאז ההפגנות והוועדה — הוא לתקן את הטעויות של ביבי ושטייניץ בתוכנית ההפחתות שהם חוקקו ב-2009. משום מה, איש לא זוכר את הפחתות המס ההן, ובוודאי שהתנגדותו המפורשת והנועזת של סטנלי פישר לתוכנית, שהובעה לפני ותוך כדי גיבושה, נשכחה כלא הייתה – אבל הייתה גם הייתה. כל הסיבוב הזה במדיניות המיסוי גרם נזק בהרבה כיוונים, אבל היות ומדובר בתקציב הממשלתי ובמערכת הפנימית של מדינת ישראל, הנזק הוא בר-תיקון.

לא כך הדבר בזירה הגלובלית. כאן המחיר של טעות גבוה בהרבה וקשה שבעתיים לתקן טעויות. עובדת היסוד של המשק הישראלי היא היותו משק קטן ופתוח, החייב לייצא כדי להתקיים. לעובדות יסוד יש משקל מיוחד, ולכן למעמד הקריטי של הייצוא יש השלכות דרמטיות. קיומו והתפתחותו של הייצוא הוא האינטרס העליון של המדיניות הכלכלית בישראל – לא מפני שרווחתם של היצואנים חשובה יותר מרווחתם של האזרחים מבחינה אידיאולוגית או מוסרית, אלא מפני שבהעדר רווח אצל היצואנים, מובטח לאזרחים מצב קשה וירידה ברמת החיים שלהם. ולהיפך, אם הייצוא יתפתח, אזי ניתן לדאוג לרווחת כלל האזרחים. המשוואה איננה סימטרית: הצד השלילי הוא אוטומטי אבל הצד החיובי אינו כך. ייתכן שהשגשוג בייצוא יישמר רק אצל רובד קטן באוכלוסייה – זוהי הבעיה של הכלכלה המפוצלת בין היי-טק לכל השאר שהתפתחה כאן. אבל כאשר הייצוא נשמר, יש על מה לדבר בתחום מדיניות המיסוי, הרווחה וכו'. בלי זה, אפשר לדבר, להפגין, להציג תכניות ותקציבים חילופיים, אבל כל אלה לא יועילו.

בנק ישראל, הוועדה המונטרית וסטנלי פישר עוסקים במלחמת המטבע העולמית. הם מודעים לקיומה של ריקי כהן ומכירים היטב את בעיותיה, אבל כל התמודדות בין הצרות של ריקי לבין הצורך להשתתף באופן פעיל בלחימה, כדי להגן על השקל, הוא no contest. לכן הריבית הורדה ותוכנית ההתערבות החדשה בשוק המט"ח הושקה. כרגיל, יש לתמוה על הטקטיקה המשונה של פישר, של הורדה כפולה תוך שבועיים, וככל הנראה זו הייתה (עוד) שגיאה טקטית שלו – המצטרפת לרשימה ארוכה. אבל כבר למדנו שאם האסטרטגיה נכונה, אפשר לחיות עם שגיאות טקטיות, מפני שמשמעותן של אלה מתפוגגת עם הזמן, בעוד משמעותן החיובית של ההכרעות האסטרטגיות רק גוברת.

 ישראל, ביחד עם מדינות מוצלחות יחסית כגון סינגפור, אוסטרליה, שוויץ, צ'ילה, טורקיה, ברזיל ואפילו סין, חייבת להגיב להשלכות מרחיקות-הלכת של מה שהיפנים עושים. בעניין זה, הוחלט במהלך חודש מאי כי

  1. המדיניות המוניטרית תתנהל תוך התמקדות במערכה הבינלאומית, לא המקומית.
  2. מדיניות שער החליפין היא חלק אינטגרלי ומרכזי במדיניות המוניטרית של מדינת ישראל (כלומר, אסכולת פרנקל-קליין נקברה באופן רשמי).
  3. בדומה לבנקים המרכזיים של ארה"ב (רכישה בלתי מוגבלת בזמן ובהיקף של אג"ח), של אזור האירו (הצהרת מוכנות לעשות כל מה שנדרש כדי לייצב את השווקים), של יפן (תכנית להשגת יעדים שאפתניים בכל מחיר) ושל שוויץ (התחייבות לרכוש כמות בלתי-מוגבלת של אירו כנגד פרנקים כדי להגן על שער קבוע), בנק ישראל הציב לעצמו התחייבות בלתי-מוגבלת. אמנם אין 'קו אדום' מוגדר, כגון שער מסויים, אבל יש בהחלט מחויבות כללית, שעשויה/עלולה להשליך על כל חלקי המדיניות הכלכלית.

בחדרה לא יודעים ש(גם) אנחנו הותקפנו על ידי יפן ושמערך המטבע העולמי שרוי במצב של מלחמה. אולי גם במשרד האוצר טרם הפנימו את העובדה הזאת ואת משמעותה. מזל שיש שני סוגי אנשים בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

+ 71 = 81

*