שיקולים בקשר לשקל

כאשר בוחנים תנודות בשער השקל ומנסים לפרשן אותם, הדבר הכי חשוב הוא להבחין בין תנודה הנגרמת על ידי גורם או גורמים חיצוניים ('אקסוגניים') למשק הישראלי, לבין תנודה בשקל שהגורם לו הוא התפתחות פנימי או מקומי ('אנדוגניים'). כלל זה תקף במיוחד בקשר לאירועי הימים האחרונים.

מיד לאחר ההחלטה המפתיעה של הנגיד להעלות את הריבית, ביום שני בערב, שער השקל עלה בחדות. לכאורה, אותה התנודה נמשכה גם אתמול והיום (רביעי-חמישי), כאשר שערו של השקל ביחס לדולר ירד לכדי 3.78 – אבל מסתבר שיש הבדל בין הירידה של ימי שני בערב-שלישי לבין הירידה של ימי רביעי-חמישי.

הירידה של ימי שני-שלישי היתה מקומית לחלוטין, והתייחסה להחלטת הריבית. השוק תיקן את עצמו והתייצב ברמה חדשה.

לעומת זאת, העליה של השקל ביחס לדולר בימי רביעי-חמישי היתה אקסוגנית ונבעה מירידת הדולר בכל העולם.

הדרך לוודא שזו האבחנה הנכונה היא פשוטה למדי – משווים את התפתחות שער השקל מול הדולר עם ההתפתחות המקבילה בשער השקל מול האירו (כמייצג את כל מערך המטבעות שאינם דולר אמריקני). צמד הגרפים למטה מציג את ההתפתחויות המקבילות לעשרת הימים האחרונים (מדובר רק בשערים יציגים – כמובן שהיו תנודות, לפעמים משמעותיות, במהלך אותם ימי מסחר, אבל אלה אינם באים לידי ביטוי בגרפים האלו).

בשבוע שקדם להחלטת הריבית התקיים המסחר מול הדולר בטווח צר למדי. אולם, עם פרסום החלטת הריבית, עלה (ערכו של) השקל מרמה של כ-3.85/86, אל רמה של כ-3.80, שם הוא התייצב ליום אחד, לפני שעלה עוד, אל מתחת ל-3.79 היום (חמישי).

השער של השקל מול הדולר, 19-29 יולי

המקור: בנק ישראל

ביחס לאירו, השקל ראה תנודות חדות גם בימים שקדמו להחלטת הריבית – בגלל תנודות בשוק המט"ח העולמי. במסגרת תנודות אלה, נרשמו עליות (בערכו) של השקל הן ביום 26.7 והן ביום 27.7. על רקע התנודתיות הכללית, עליות אלה אינן נראית יוצאות דופן.

אבל בפועל העליה של 26.7,  מ-4.98 ל-4.95, היתה אקסוגנית. היא לא היתה קשורה להחלטת הריבית באותו יום, מפני שהיא קדמה לה. היא קשורה לעליה של האירו ביחס לדולר – ואכן יש ירידה קלה בערך השקל ביחס לדולר באותו יום.

לעומתה, העליה של ה-27.7  היתה אנדוגנית והיתה המקבילה לעליה מול הדולר באותו יום – הכל כתגובה להעלאת הריבית. אולם העליה של השקל באותו יום ביחס לאירו היתה מתונה בהרבה מזו שנרשם ביחס לדולר — מפני שהדולר עלה ביחס לאירו.

השער של השקל מול האירו, 19-29 יולי

המקור: בנק ישראל

העליה של השקל נגד הדולר וגם האירו ביום שלישי היתה תופעה חריגה. בימי רביעי וחמישי חזרו החיים למסלולם הרגיל, כאשר נרשמו ירידות קלות (בערכו של) השקל ביחס לאירו, בו בזמן שהוא עלה מול הדולר – מפני שהדולר חזר וירד בכל העולם.

מסקנת הביניים של כל הנ"ל היא שהתיקון במחיר השקל לאחר החלטת הריבית היתה מיידית, ולא התפרסה על פני כמה ימים. זה נשמע הגיוני ומתבקש.  המשך העליה של השקל ביחס לדולר לקראת סוף השבוע היא תופעה דולרית ולא תופעה שקלית.

על בסיס זה, ניתן להניח שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר כל עוד שהדולר ימשיך להיחלש בעולם. מאידך, ברגע שהתיקון בדולר/ אירו יושלם – טווח השערים של בין 1.3130 עד 1.3240 מסומן אצל הטכנאים כאזור יעד סביר – והמטבע האמריקני יחזור למגמת העליה ארוכת-הטווח שהתחיל בה לקראת סוף 2009, הלחץ על השקל לעלות ייפסק.

כאשר זה יקרה, השקל יעמוד במבחן חשוב:  האם הוא ייחלש מול הדולר, במקביל לאירו, או שהוא יחזיק מעמד מול הדולר ויעלה מול האירו. ברמות השערים הנוכחיות, האופציה השניה תגרום להחרפת הקשיים ההולכים ומצטברים אצל עפני הייצוא, ויחיש את הירידה של המשק הישראלי לשיעורי צמיחה נמוכים, אפסיים או אפילו שליליים.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

+ 79 = 84

*