ציון עובדות – צמצום הגרעון המסחרי בחודש אפריל הוא חדשות טובות – האמנם?

נושא: סחר חוץ – ייבוא ויצוא של סחורות

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום:13 מאי 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 18 אפריל 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי

מהות הנתונים: דיווח על סחר בסחורות שיובאו אל או יוצאו מישראל בחודש החולף; המדידה היא של שווין הכספי של הסחורות וזו מוצגת על ידי הלמ"ס הן במונחים דולריים והן במונחיים שקליים. המדידה מתבצעת לפי כללי סיווג מאוד מפורטים של גופים בינלאומיים מקצועיים, כדי ליצור בסיס אחיד לנתונים של כל מדינה.

איכות הנתונים: גבוהה מאוד

חשיבות הנתונים:

קריטיים נתוני הסחר הם אלמנט חיוני במעקב אחר ביצועי המשק בכלל ושל סקטורים ספציפיים בתוכו.

חשובים מאוד לצורך זיהוי מגמות שליליות כבר בשלב מוקדם להתפתחותן – בין אם מדובר בירידה בייצוא ובין אם מדובר בעליה בייבוא. תחומים רבים מתאפיינים ברמת עונתיות גבוהה, והעובדה שנתוני הסחר מתפרסמים בשלוש צורות – נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה – נותנת את הפרספקטיבה הדרושה לבחון אם התפתחות מסויימת היא חריגה, ובאיזו מידה.

חשובים לפירמות העוסקות בייצוא, הן למנהלים והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

סקירה

שורה תחתונה:

בנתוני הסחר עבור אפריל משתקף היטב הפגיעה הקשה של המשבר הכלכלי, העולמי והמקומי, על תנועות הסחר. התופעה הבולטת בנתוני החודש היא שהן הייצוא והן הייבוא הצטמצמו בשיעור משמעותי. מסתבר שנתוני אפריל אינם אלא הפתיח למשבר בסחר שיילך ויעמיק וגם יימשך לאורך זמן – כך, לפחות, לפי תחזיות מעודכנות לגבי הכלכלה הגלובלית מחברות ניתוח ומכוני מחקר.

למרות זאת, ישנה בשורה חיובית בנתוני אפריל לעומת נתוני מרס. בעוד שבמרס התרחב הגירעון המסחרי בצורה ניכרת לעומת החודש המקביל אשתקד – מפני שהייבוא ירד הרבה פחות מהייצוא — הרי שבאפריל נרשמה ירידה די דומה בשיעור ההצטמקות של הייבוא ושל הייצוא, וממילא גם הגירעון הצטמק בשיעור דומה.

אולם, יש להכיר במלכודת הסטטיסטית הטמונה במספרים. כאשר מבטאים את הגירעון כמספר נומינלי – כלומר, ב-X מיליוני דולרים – כל ירידה במספר נשמעת חיובית, שהרי אנחנו רוצים שהגירעון יצטמק. אבל הדרך הרצויה להשיג תוצאה זו היא  שגם הייבוא וגם הייצוא יתרחבו, ושהייצוא יגדל בשיעור יותר גדול. בצורה כזו, כל המשק מרוויח והתוצאה המקרו-כלכלית היא חיובית. כאשר הגירעון מצטמק 'הודות' לשחיקה גם בייבוא וגם בייצוא, כולם מפסידים – הייבואנים, הייצואנים, המועסקים, רשויות המס והמכס – למרות שהתוצאה נראית ונשמעת חיובית: גירעון יותר נמוך!

כפי שכתבנו כאן בחודש שעבר, יש לצפות לכך שהגירעון המסחרי לא רק יירד אלא יתחסל לגמרי ויהפוך לעודף מסחרי. זה מה שקרה במשבר הקצר של 2008-09, ויש סיבות טובות להניח שהתופעה תחזור על עצמה במשבר הנוכחי. מהפך כזה מביא תועלות למשק, גם אם הוא נגרם על ידי משבר וצמצום הסחר – אבל השכר של התועלות האלו ייצא בהפסד שלהם, בתחומי התעסוקה, הרווחיות, תשלום המיסים ועוד.

נקודות ספציפיות העולות מנתוני הסחר:

  • הייבוא – סה"כ הייבוא באפריל הסתכם בכ-$4.6 מיליארד, ירידה של 26% לעומת אפריל 2019. הייבוא למעט אוניות, מטוסים ויהלומים ירד 'רק' ב-20%, וסך הייבוא למעט סעיפים אלה וגם של דלקים ירד עוד פחות, בכ-12%. כלומר, הפגיעה הקשה בענף היהלומים (הן בייבוא והן בייצוא), והקריסה במחירי הנפט בחודש מרס היו הגורמים הכי משמעותיים בירידה הכללית בייבוא בחודש זה.
  • אבל הם לא היו הגורמים יחידים, ואף לא החשובים ביותר. הייבוא של כלי רכב, הן עבור משקי בית והן עבור עסקים, הצטמק למימדים זניחים באפריל, ברמה של 10-20% של חודש רגיל. התפתחות זו כרוכה בירידה גדולה מאוד של הכנסות למדינה. (אותו דבר אמור לגבי הירידה במחירי הנפט והצמצום בצריכת נפט – האוצר מפסיד הכנסות גדולות מכך).
  • בייבוא של מוצרי צריכה, היה ענף אחד בלבד שבו נרשם גידול באפריל – זה של התרופות. אמנם, בהתחשב במשבר הבריאותי, אין זה מפתיע, אבל משמעות הדבר יתברר להלן.
  • לבסוף, נתוני הייבוא לתקופה של ינואר-אפריל 2020: נרשמה ירידה של 11%, הן בסה"כ והן בניכוי אוניות, מטוסים ויהלומים. בניכוי גם של דלקים, הירידה הצטמצמה לכדי 7%.
  • הייצוא – סה"כ הייצוא ירד בכ-26% בחודש אפריל, ביחס לאפריל אשתקד. בניכוי יצוא של אוניות, מטוסים ויהלומים, היתה ירידה של 19% — כלומר שיעורי ירדה דומים מאוד לייבוא.
  • המרכיב הדומיננטי בייצוא של סחורות הוא של מוצרי תעשיה, כרייה וחציבה – וגם בהם נרשמה ירידה של כ-20%.
  • בפילוח של הייצוא התעשייתי לפי עוצמה טכנולוגית, מסתבר שאין הבדלים גדולים בין הקבוצות, למעט זו של 'תעשיות טכנולוגיה מעורבת-מסורתית', בה נרשמה ירידה של כמעט 40%. לעומת זאת, בתעשיות טכנולוגיה מסורתית (כלומר הכי פחות משוכללות), היתה ירידה של 23% 'בלבד', ובתעשיות טכנולוגיה מעורבת-עילית היתה הירידה הקטנה ביותר, 13.5% — לעומת ירידה חדה יותר, של 18%, בתעשיות טכנולוגיה-עילית.
  • ההבדלים הגדולים נמצאו ברמה הענפית ולא ברמת השיוך הטכנולוגי: שוב נחשף עוצמת הקריסה בענף הפארמה, בו ירד הייצוא ביותר מחצי לעומת אפריל 2019, לרמה של 100 מיליון דולר בלבד – זאת לעומת ממוצע חודשי של כמעט 500 מיליון דולר לפני שנתיים, ואף יותר מזה ב-2017.
  • הבלטנו לעיל את הגידול בייבוא של תרופות. כאשר במקביל, הולכת ונעלמת תעשיית התרופות המקומית…
  • הענף הקריטי של מחשבים, אלקטרוניקה ואופטיקה  ירד בשיעור מתון יחסית של 11%. יותר מרנין המצב של ענף קריטי אחר, כימיקלים ומוצריהם, ששמר על יציבות באפריל.
  • בתקופה של ינואר-אפריל: סה"כ הייצוא ירד ב-15.5%, ובניכוי מטוסים, אוניות ויהלומים, ב-13% — ושל מוצרי תעשיה ב-14%.    בענפי המחשבים, האלקטרוניקה והאופטיקה היתה עלייה של 10%, בכימיקלים ירידה של 18%, ובפרמטיקה – קריסה של 65%.

לסיכום: ה'בשורה הטובה' של צמצום הגירעון נובעת מתהליך שלילי, של משבר וצמצום חריף בהיקפי הסחר – והמשך המשבר צפוי להביא אפילו לחיסול הגירעון.

בהסתכלות רחבה יותר, חשוב לעקוב אחרי ביצועי הסקטורים הקריטיים בייצוא התעשייתי, ובמיוחד אלה בענפי ההיי-טק, לבחון באיזו מידה ירידת הייצוא של אפריל היתה תוצאה של צמצום נכפה בהיקף הייצור ו/או  עיכובים בשינוע (כלומר, תוצאות של הסגר)  לעומת ירידה בביקושים ובהזמנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

+ 41 = 49

*