ציון עובדות – תקציב מרס: הגירעון גדל, המשבר עדיין באופק

נושא: תקציב הממשלה

מקור הנתונים: משרד האוצר, אגף החשב הכללי

תאריך פרסום:7 לאפריל 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 21 אפריל 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי

מהות הנתונים: דיווח על ההכנסות וההוצאות של הממשלה, לפי פילוחים שונים. "אומדן ביצוע תקציב" נבנה על בסיס תזרים המזומנים היומי של הממשלה… אומדן ביצוע התקציב משמש לחישוב יומי וחודשי של  נתוני הגירעון הממשלתי ומימונו, ונתוני ההוצאות וההכנסות של הממשלה על רכיביהם השונים. (מאתר החשב הכללי).

איכות הנתונים: גבוהה, למרות שהנתונים מוצגים כ'אומדן' ראשוני ומתפרסמים תוך כשבוע מסוף החודש הקודם – ולכן צפויים לעדכונים. בפועל, רובם המכריע של הרביזיות הן קטנות ודי נדיר שהתמונה הכוללת של האומדן הראשוני משתנה באופן מהותי בהמשך.

כאשר ישנן בעיות טכניות או תופעות מהותיות, המשפיעות על איכות הנתונים בחודש נתון ו/או יוצרות סטיות או חריגות, הן מובלטות בסקירה אנשי האוצר המתלווה לנתונים.

סקירה

שורה תחתונה:

נתוני התקציב לחודש מרס מושפעים – איך לא? – מהתפרצות נגיף הקורונה ומהצעדים שהממשלה נקטה באותו חודש בתגובה למשבר הבריאותי. אבל הנתונים אינם מלמדים הרבה על עוצמת הפגיעה הכוללת של המשבר על הכלכלה, או אפילו על התקציב.

המשבר הבריאותי יוצר משבר כלכלי שהוא, מבחינות רבות, חסר-תקדים אפילו למשק הישראלי מלומד המשברים. המשבר הכלכלי פוגע ישירות בתקציב המדינה קודם כל בצד ההכנסות, בגלל הצמצום החריף הן בצריכה (המקטין את היקף תשלום מיסים עקיפים כגון מע"מ) והן בייצור ובתעסוקה (המקטין את תשלום של מיסים ישירים, בראשם מס הכנסה). זאת בנוסף לצמצום ההפרשות לביטוח לאומי.

המשבר גם יגרור הגדלה משמעותית – אולי מסיבית – בהוצאות הממשלה, אבל היקף הגידול בהוצאות ייגזר ברובו מהחלטות הממשלה. החלטות כאלה התחילו לזרום כבר במאי, ובראשם הרחבת תשלום דמי אבטלה לקרוב למיליון עובדים שנשלחו בעל כרחם לחל"ת (חופשה ללא תשלום). אולם היו גם החלטות ממשלה שהקטינו את הכנסות הממשלה, או לפחות דחו קבלת ההכנסות (על ידי דחיה בתאריכי תשלומי מיסים).

במהלך חודש מרס הורגשו בנתוני התקציב השוטפים רק ההשפעות הראשוניות של זרם ההחלטות שהתקבלו, הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות. עוצמתן המלאה של ההשפעות יתבררו בחודשים הקרובים וצפויות להמשיך ולתת את אותותיהם על התקציב – ועל התקציבים העתידיים להיחקק – למשך שנים רבות.

הנקודות הבולטות העולות מהגרף ומהטבלה:

לאור כל זאת, לא היו במרס הרבה התפתחויות תקציביות בהיקף גדול – אבל כן היו מספר התפתחויות שיכולות לבשר על הצפוי בחודשים הבאים.

הגרעון:

  • הגירעון במרס עמד על 15.9 מיליארד ₪ — יותר מפי 4 מהגירעון במרס 2019, שהיה 3.6 מיליארד.
  • כתוצאה מגירעון חודשי כה גדול, סך הגירעון לרבעון הראשון הסתכם ב-13.3 מילארד ₪, לעומת 3.9 מיליארד בינואר-מרס 2019.
  • במונחי תמ"ג, הגירעון המצטבר ל-12 החודשים מאפריל 2019 עד מרס 2020 הגיע ל-4%. בהעדר תקציב מאושר ל-2020, אין 'יעד גירעון' השנה, אבל שיעור של 4% תמ"ג הוא גבוה.
  • למען הסר ספק, האוצר הודה בפה מלא: "בחודשים הבאים תימשך העליה החדה בגירעון, כתוצאה מהמשבר".

צד ההכנסות:

  • הכנסות המדינה ממס הכנסה ומס רכוש קטנו במרס ל-23.0 מיליארד ₪, לעומת 25.2 מיליארד ו-33.6 מיליארד ₪ בפברואר ובינואר בהתאמה.
  • הכנסות המדינה ממכס ומע"מ (ללא מע"מ על יבוא בטחוני) היו 10.2 מיליארד ₪ במרס, לעומת 10.2 מיליארד ו-14.2 מיליארד בפברואר ובינואר בהתאמה. יש לציין כי תשלומי מע"מ של מרס נדחו לחודש אפריל (ובהמשך, לחודש מאי עבור נישומים קטנים).
  • עבור ינואר-מרס, ההכנסות ממיסים ישירים גדלו ב-3.9% לעומת הרבעון הראשון של 2019 (בו נרשמה ירידה בגביה), אבל ההכנסות ממיסים עקיפים קטנו ב-8.8% מול הרבעון המקביל.

לאור הדחיה בתשלומים והגידול בהחזרי מס, קשה מאוד להעריך את מלוא עוצמת הפגיעה של המשבר על תזרים הכנסות המדינה לחודש מרס —  אך יש לזכור שמרס הוא חודש שיא בפעילות קמעונאית (לקראת פסח) ולכן אובדן הכנסות במרס כואב יותר מבחודש ממוצע, גם למערכת המס.

צד ההוצאות:

  • מפתיע לגלות כי הוצאות הממשלה לינואר-מרס 2020, שהסתכמו ב-98.8 מיליארד ₪, היו נמוכים ב-3.7% לעומת התקופה המקבילה ב-2019.
  • בהתייחס למשרדי ממשלה שונים, הרי שהירידה בכלל המשרדים האזרחיים היה בשיעור של 1.2%, בעוד שהירידה בהוצאות מערכת הביטחון היתה של 11.3%.
  • ההסבר לתפועה זו נמצא בעובדה שלשנת 2020 אין תקציב ממשלתי מאושר, וההוצאה מוגבלת ל-1/ 12 מההוצאה על כ סעיף תקציבי בתקציב 2019. מגבלה נוקשה זו יוצרת, באופו אוטומטי, לחץ לצמצום ההוצאה.
  • כמו כן, מבנה ההוצאות השנה נגזר מהצורך קודם כל לפרוע חובות המגיעים לפרעון וכן תשלומי ריבית על מצבת החוב הממשלתי – ואחר כך, מה שנשאר מ'ההקצבה החודשית' של 1/ 12 של תקציב 2019 עומד לרשות האוצר לשלם בו את כל ההוצאות האחרות, ובראשם השכר של עובדי המדינה.
  • כלומר, המצב החוקי לגבי כלל התקציב ומבנה ההוצאות של כל חודש – כמה חובות מגיעים לפירעון, וכו' – הוא זה שלמעשה הכתיב את רמת ההוצאות בחודשים הראשונים של השנה, כולל מרס.
  • השפעת צעדי הממשלה, ביניהם מימון של רשימה ארוכה של הוצאות שאושרה במסגרת תקנות חירום, תתבטא למעשה החל מאפריל.
  • יחד עם זאת, ניתן לזהות סימנים ראשונים של השפעת הצעדים בסעיפים כגון תמיכות ותשלומי העברה, שרשמו עליה במרס – אבל עדין לא מדובר בעליה חדה או חריגה.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 6 = 4

*