ציון עובדות – תקציב הממשלה, הגרעון גדל אבל ישנה אופטימיות זהירה

מקור הנתונים: משרד האוצר, אגף החשב הכללי

תאריך פרסום:7 יוני 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 10 יוני 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי

מהות הנתונים: דיווח על ההכנסות וההוצאות של הממשלה, לפי פילוחים שונים. "אומדן ביצוע תקציב" נבנה על בסיס תזרים המזומנים היומי של הממשלה… אומדן ביצוע התקציב משמש לחישוב יומי וחודשי של  נתוני הגירעון הממשלתי ומימונו, ונתוני ההוצאות וההכנסות של הממשלה על רכיביהם השונים. (מאתר החשב הכללי).

איכות הנתונים: גבוהה, למרות שהנתונים מוצגים כ'אומדן' ראשוני ומתפרסמים תוך כשבוע מסוף החודש הקודם – ולכן צפויים לעדכונים. בפועל, רובם המכריע של הרביזיות הן קטנות ודי נדיר שהתמונה הכוללת של האומדן הראשוני משתנה באופן מהותי בהמשך.

כאשר ישנן בעיות טכניות או תופעות מהותיות, המשפיעות על איכות הנתונים בחודש נתון ו/או יוצרות סטיות או חריגות, הן מובלטות בסקירה מכלכלני האוצר המתלווה לנתונים.

סקירה

שורה תחתונה:

נתוני התקציב לחודש מאי שונים מאלה של חודש אפריל בכמה אספקטים קריטיים, אותם נציג כאן ברמת 'כותרת' ונרחיב עליהם את הדיבור בהמשך:

  • גודל הגירעון עבר מ'גבוה' ל'גבוה מאוד'.
  • הגורמים לגידול בגירעון מקיפים הן את ההוצאות והן את ההכנסות. אם באפריל יכולנו לציין כי 'התנפחות הגירעון נובעת, ברובה המכריע, מהתפתחויות של ירידה בהכנסות, בעוד שבצד ההוצאות נמנעת התפרצות בגלל המשטר התקציבי החונק', הרי שבמאי זה נפרץ – במתכוון — אותו 'משטר תקציבי חונק'.
  • אבל, אם באפריל היה ברור שהנתונים עבור מאי יהיו גרועים בהרבה, הרי שהנתונים של מאי – שאכן היו גרועים – מאפשרים זיק של תקווה לגבי העתיד.
  • אולם, בסופו של יום, העדר תקציב מאושר והסתמכות על צעדי חירום ומהלכים זמניים, מחריפים את המשבר בתחום התקציב ובמשק כולו.

בנוסף ובנפרד, נציין כי הדיבורים (בתקשורת) על איחור בחקיקת התקציב החדש, ו/או פיצולו לשניים (עבור 2020 ועבור 2021 בנפרד), מהווים איתות שלילי ומדאיג.

הנקודות הבולטות העולות מנתוני התקציב וסקירת האוצר הנלווית להם:

הגרעון:

  •  הגירעון במאי היה גדול מאוד – אמנם כצפוי, אבל הנתון עדיין מרשים ואף מהמם: 17.9 מיליארד שקלים. זאת בעקבות גירעונות חודשיים של 15.9 מיליארד ש"ח ו-15 מיליארד ש"ח בחודשים מרס ואפריל בהתאמה.
  • לאחר חמישה חודשים, ולמרות שהשנה התחילה בעודף של כמעט 6 מיליארד שקלים בינואר, הגירעון המצטבר ל-2020 עומד על 46.2 מיליארד ש"ח, לא רחוק מהגירעון השנתי הכולל עבור שנת 2019, שעמד על 52.2 מיליארד ש"ח.
  • במונחי תמ"ג, הגירעון המצטבר ל-12 החודשים מיוני 2019 עד מאי 2020 הגיע ל-6%, השיעור הגבוה ביותר שנצפה בישראל מאז המשבר הכלכלי של 2002.
  • בשונה מהמצב באפריל, הגירעון במאי משקף בעיות בשני צידי המאזן – הן ירידה חדה בהכנסות והן גידול משמעותי בהוצאות.
  • ההוצאות, במונחי תמ"ג, פרצו את רמת ה-29% — שלא נחצה מזה שנים רבות – והגיעו לרמה של 29.7%. במקביל, שיעור ההכנסות במונחי תמ"ג צנחו לרמה של 23.7%, גם זה שיעור נמוך באופן חריג ואולי אפשר לאמר שמדובר בשפל היסטורי.

צד ההכנסות:

  • הכנסות המדינה ממיסים הסתכמו בחודש מאי ב-22.4 מיליארד ₪, סכום יותר גדול מבאפריל ואף במרס, אבל נמוך בהרבה מזה של מאי 2019. 
  • אבל הנתון הנומינלי אינו אמת המידה הנכונה להעריך את המצב השוטף. עדיף להיעזר בחישובי האוצר המשווים בין מאי 2020 למאי 2019, על בסיס 'שיעורי מס אחידים' – כלומר בניכוי תיקוני חקיקה, ותופעות חריגות בתחום גביית המסים.
  • השוואה זו מעלה כי הכנסות המדינה במאי ירדו ב-23% לעומת החודש המקביל אשתקד (באפריל הירידה המקבילה הייתה פחות מ-20%). ההכנסות מאגרות ירדו ב-5% בלבד.
  • ובדברי סקירת האוצר, עבור מי שזה לא היה ברור מאליו: "מרבית הירידה בהכנסות מוסברת ע"י צמצום משמעותי בפעילות המשק בחודש אפריל וחזרה חלקית בחודש מאי".
  • חשוב לציין את שיעור גביית מס הכנסה לפי סוגי נישומים: אצל עצמאיים, הירידה במאי היתה מצומצמת – 6% בלבד לעומת מאי 2019, וגם הניכוי משכירים ירד 'רק' ב-8%. לעומת זאת, תשלומי מס ההכנסה אצל החברות ירדו ב-27%.
  • במצטבר, לאחר חמישה חודשים של שנת התקציב, ההכנסות ממס הכנסה – בשיעורי מס אחידים — ירדו ב-12%, וזאת לעומת שיעור ירידה של 9% בתקופת ינואר-אפריל. כלומר, עוצמת המשבר החריפה במאי.

צד ההוצאות:

  • נתוני ההוצאות של הממשלה מקיפים שני 'סיפורים' מנוגדים. מצד אחד, בכל הקשור לביצוע ההוצאות השוטפות, המשמעת התקציבית נשמרת בקפדנות. לעומת זאת, החריגה הגדולה ברמת ההוצאות נובעת לחלוטין מ"הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה".
  • המשמעת התקציבית השוטפת מהווה פועל יוצא מהעדר תקציב מאושר לשנת 2020, ודרישת החוק שההוצאה תהיה מוגבלת ל-12/1 לחודש קלנדרי של הסכום המיועד לכל פריט בתקציב של 2019. התוצאה היא שבנטרול ההוצאות המיועדות לטיפול במשבר הקורונה, קטנה ההוצאה הממשלתית בינואר-מאי ב-1.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
  • o    על בסיס החישוב הזה של "התקציב בנטרול וכו'", קטנה סך ההוצאות של כלל משרדי הממשלה ב-1% בינואר-מאי, כאשר בראש טבלת הצמצום עומד משרד הביטחון, עם קיטון של 7.3% — תופעה נדירה!
  • גם כאשר משקללים את ההוצאות המיוחדות עבור המשבר, מסתבר שהוצאות מערכת הבטחון ירדו ביותר מ-7%, אולם ההוצאות של המשרדים האזרחיים עלו קרוב ל-12% בתקופת ינואר-מאי.

נתונים על אודות התוכנית הכלכלית וביצועה:

נחזור ונציין לשבח את הסקירה הנפרדת והמפורטת שמספק אגף החשב הכללי באוצר למה שהוא מכנה "התוכנית הכלכלית" – כלומר אוסף הצעדים שהממשלה אישרה לטפל במשבר.

  • התוכנית הכלכלית, לפי הגדרת משרד האוצר ובהתאם להחלטות הממשלה, מסתכמת ב-88.4 מיליארד₪.
  • סכום זה מתחלק לארבעה תחומים ראשיים:
    • 'מענה בריאותי ואזרחי', בסכום של 12.1 מיליארד ₪, הממומן כולו מתקציב המדינה.
    • 'האצה ופיתוח המשק', בסכום של 3.5 מיליארד ₪, הממומן כולו מתקציב המדינה.
    • 'המשכיות עסקית' – כלומר סיוע ותמיכה לסקטור העסקי , בסכום כולל של 52.4 מיליארד₪, המתחלק בין תקציב המדינה(14.75 מיליארד ש"ח) , לבין הקצאת אשראי (37.7 מיליארד ש"ח). ברור שתחום זה מהווה את החלק הארי של התכנית הכלכלית.
    • 'ביטחון סוציאלי', בסכום כולל של 20.3 מיליארד ₪, ממנו 4.9 מיליארד ש"ח ממומנים מתקציב המדינה, בעוד 15.4 מיליארד ₪ מהווים תשלומים לעובדים בחל"ת ומשולמים על ידי הביטוח הלאומי.
  • בחודשים מרס-אפריל בוצעו, בתשלומים במזומן, סך של כ-16.5 מיליארד ₪, וסכום כמעט זהה בוצע במאי, כך שבמצטבר, בוצעו תשלומים בסך 33 מיליארד ₪ עד סוף מאי, המהווים 37% מסך התכנית הכלכלית הכוללת.
  • כמו כן, בוצעו התקשרויות והתחייבויות בפועל בסכום של 5.3 מיליארד ₪, ולכן אחוז הביצוע הכולל  של כלל התכנית עד לסוף חודש מאי עמד על 43%. זאת לעומת ביצוע כולל של 26% עד לסוף אפריל.

לסיכום:

  • אם נתייחס לביצוע ה'דמוי-תקציב' של 2020 בפני עצמו, מסתבר שהתוצאה היא סבירה ואפילו טובה. המסגרת הנוקשה של "אחד חלקי שתים-עשרה" של התקציב הקודם מגביל את ההוצאות ומונע את פריצת התקציב.
  • בפועל, כמובן, הגורם הקריטי הוא משבר הקורונה והמענה התקציבי אליו. התכנית הכלכלית חייבת ליצור גירעון גדול בתקציב – אבל עדיין לא ברור בכלל באיזה גודל מדובר. הסכום האבסולוטי של התכנית קטן יותר (במונחי תמ"ג) לעומת התכניות המקבילות במדינות אירופה, וגם היקף וקצב מימוש התכנית הם חלקיים ואטיים בינתיים.
  • מכה קשה נוספת נחתה על התקציב מצד ההכנסות, בגלל הסגר והאבטלה הכפויה. גם כאן, ייתכן שהנזק התקציבי לא יהיה כה גדול כפי שחשבו או חששו תחילה. מרבית המובטלים הם בעלי שכר נמוך ואובדן המסים מהם מצומצם.
  • בשלב זה קשה עוד יותר לאמוד את גודל האובדן במסים העקיפים.
  • ניתן לומר, בזהירות מיריבת, שאם לא יידרש עוד סגר כללי או סגר בהיקף מקומי נרחב, תחול תפנית במצב הפיסקלי עוד במהלך הרבעון השני, ו/או שהתאוששות מהירה תירשם בחצי השני של השנה, כך שהתחזיות החמורות ביותר, של גירעון שנתי של יותר מ-10% מהתמ"ג, יתבדו.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

29 + = 39

*