ציון עובדות – קצת אופטימיות עם פרסום נתוני מאזן התשלומים

נושא: מאזן התשלומים – החשבון השוטף

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום: 14 יוני 2020

תאריך כתיבת הסקירה:  19 יוני 2020

1] רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: רבעוני

יש לציין ולהדגיש שכל פרסום רבעוני חדש כולל בתוכו רביזיות של נתונים קודמים, במיוחד של הרבעון הקודם, אבל גם לרוב של מספר רבעונים אחורה, ולפעמים גם שנים אחורה. תהליך העדכונים והרביזיות מביא לכך שבמקרים רבים נוצרים פערים משמעותיים בין הפרסום הראשון של נתוני הרבעון לבין נתונים מאוחרים יותר.

חשוב לציין שכללי האיסוף, המדידה וההצגה של נתוני מאזן התשלומים, על כל סעיפיו הרבים, נקבעים על ידי גופים בינלאומיים. כללים אלה עוברים חשיבה מחדש בהתאם לשינויים במציאות הכלכלית והטכנולוגית, ומדי פעם מתקבלות החלטות על שינויים מתודולוגיים המתבצעים לא רק קדימה, אלא שנים רבות אחורה.

מהות הנתונים: מאזן התשלומים מסכם את כלל הפעילות הכלכלית בכל התחומים של מדינה מסוימת עם שאר העולם. שני החלקים העיקריים של דו"ח מאזן התשלומים הם החשבון השוטף והחשבון הפיננסי(שכולל גם את חשבון ההון).

בסקירה זו אתייחס בעיקר לחשבון השוטף.

החשבון השוטף כולל בתוכו את כלל הפעילויות השוטפות של הגורמים הכלכליים במדינה נתונה – משקי בית, פירמות, מוסדות פיננסיים וממשל – עם גורמים מחוץ למדינה.

החשבון השוטף מורכב מחיבור הפעילות הכלכלית בארבעה תחומים שונים:

  • חשבון הסחורות: הסחר בסחורות (טובין) בין תושבי ישראל לבין גורמים בחו"ל – ייצוא פחות ייבוא.
  • חשבון השירותים: הסחר בשירותים בין תושבי ישראל לבין גורמים זרים. יש לציין שהמרכיבים העיקריים של חשבון השירותים הם תיירות, תחבורה ו'שרותים עסקיים אחרים' – קבוצה הכוללת תוכנה, מו"פ וסעיפים רבים אחרים, ביניהם מכירת חברות הזנק (סטארט-אפ).
  • חשבון ההכנסות הראשוניות: חשבון זה מורכב מהכנסות של תושבי ישראל בגין השקעות פיננסיות בחו"ל (תקבולי ריבית, דיבידנדים ורווחים שלא חולקו), ועבודה שכירה של תושבי ישראל בחו"ל; בניכוי הכנסות של תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות ועבודה שכירה בישראל. (מתוך הסקירה של הלמ"ס לנתונים הרבעונים).
  • חשבון ההכנסות המשניות: העברות חד-צדדיות מגורמים זרים לגורמים בישראל, בניכוי העברות מגורמים ישראלים לגורמים זרים. חשבון זה כולל מגוון רחב של  העברות, כגון הסיוע של ממשלת ארה"ב לממשלת ישראל; תשלומי פיצויים ורנטות מממשלת גרמניה לניצולי שואה; תרומות של ארגונים ואנשים פרטיים למוסדות או יחידים; וכן כל העברה פרטית חד-צדדית כגון תמיכה של הורה ישראלי בבן-משפחה הלומד ו/או המתגורר בחו"ל.

החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים (כנ"ל).

החשבון הפיננסי כולל בתוכו ריכוז הפעילות ההשקעתית בכלל התחומים ושל כלל הגורמים, ע"י זרים בישראל וע"י ישראלים בחו"ל. הדו"חות בחשבון הפיננסי מתייחסים הן לזרמים שוטפים של השקעות והן למלאי המצטבר של השקעות פיננסיות מכל סוג.

איכות הנתונים: בעייתית

הבעיות בנתוני מאזן התשלומים דומות לאלה של התמ"ג, אבל בתחומים מסוימים הן יותר חמורות. הן כוללות קשיים בהגדרת פעולות מסוימות, כמו גם בעיות טכניות ומתודולוגיות של איסוף הנתונים ושל רמת הדיוק של האומדנים. הבעייתיות מוצאת ביטוי ממשי בשורה "טעויות והשמטות" שבתחתית דו"ח החשבון השוטף, ושיכול להסתכם בכמה מיליארדי דולרים לכאן או לכאן. עם הזמן, רוב הטעויות באות על תיקונן, אבל לעולם אי אפשר להניח שהנתונים המופיעים בדו"ח נכונים ב-100%.

בנוסף לבעיות הנ"ל, קיים גם נושא העיתוי – נתוני מאזן התשלומים מתפרסמים באיחור רב ביחס לתקופת הזמן לה הם מתייחסים, ואיחור זה פוגע בתועלת שניתן להפיק מהם.

חשוב לציין שעל אף הבעייתיות בנתונים, אין ספק שהמרכיבים השונים של מאזן התשלומים משקפים נאמנה את הנעשה בענפי הכלכלה השונים במשק, כמו גם שהנתונים נחוצים ביותר וקריטיים.

חשיבות הנתונים: חרף הסתייגויות אלה, יש חשיבות גדולה לנתוני מאזן התשלומים.

  • קריטיים – נתוני מאזן התשלומים, ובעיקר של החשבון השוטף, הם אולי סדרת הנתונים החשובה ביותר לצורך הבנת מצב המשק – אפילו יותר מנתוני התמ"ג.  הם מספקים תמונה אמיתית ודי מלאה של הפעילות הכלכלית אל מול חו"ל, שהיא הפעילות המכרעת לגבי צמיחת המשק לאורך זמן.
  • חשובים מאוד – עבור כלכלנים מקצועיים, במיוחד בבנקים זרים וחברות רייטינג. יש לנתוני מאזן התשלומים חשיבות גדולה, חרף ההסתייגויות השונות כלפיהם. על סמך הנתונים האלה תתבסס ההערכה האם המשק הישראלי איתן מבחינה פיננסית, ומתקבלות החלטות האם להשקיע בישראל, האם לרכוש אג"ח של המדינה או של חברות ישראליות, והאם השקל הישראלי נתמך על ידי כלכלה איתנה ורווחית.
  • חשובים – לציבור הרחב ולגורמים לא-מקצועיים – אבל במובן השלילי. כל עוד מצב המשק טוב, הציבור הרחב לא שומע על החשבון השוטף ולהיפך – אם הוא שומע עליו, סימן שיש משבר או צפוי להיות בעתיד.

ב] סקירת נתוני החשבון השוטף לרבעון הראשון של 2020

שורה תחתונה:

נפתח בהסתייגות: מדובר בנתונים לרבעון הראשון, ולכן קשה לדלות מהם השפעה ישירה או מהותית על משבר הקורונה. כלומר ההשפעה קיימת והעקבות נראות, אבל בינתיים רק באופן חלקי. וכמו תמיד נהיה יותר חכמים בהמשך, אבל בינתיים ניתן ללמוד לא מעט מנתוני הסחר המתפרסמים מדי חודש.

גם לאחר הסתייגות זו אפשר לומר בהכללה שהנתונים לרבעון הראשון מחזקים את ההערכה שלי שהמשבר יגרום לתופעות חיוביות נטו ב'סקטור החיצוני' של המשק הישראלי, וזאת בשל מספר תהליכים:

  • תנאי הסחר משתנים במהירות לטובת ישראל – מפני שמחירי הסחורות המיובאים יורדים והביקוש למוצרי צריכה מיובאים קטן, שניהם בקצב הרבה יותר מהיר מהירידות המקבילות בייצוא.
  • חלק גדול מהייצוא הישראלי מעוגן בחוזים לטווחים בינוניים וארוכים שאינם ניתנים לביטול או הפרה, ו/או הרוכשים הם גורמים שאינם צפויים לבטל או להפר את החוזים. כלומר הייצוא הרבה יותר קשיח מהייבוא.
  • העודף בחשבון השוטף היא תופעה קבועה – 'עודף כרוני' – ולכן המשבר לא יוצר מחסור בדולרים  או לחץ על המטבע הישראלי. כאשר התפתח מחסור עולמי בדולרים במרס, בנק ישראל שיחרר מעט מהרזרבות העצומות שלו ובכך הרגיע את השווקים ומנע קשיים פיננסיים בסקטור העסקי.

כל זה נכון לפחות לשלבים הראשונים של המשבר. אם המצב העולמי ימשיך להחריף והמשבר יאריך ימים, ייתכן שהיתרונות שיש למשק הישראלי יישחקו – שכן לא לעולם חוסן.

בינתיים, נציין שהעודף בחשבון השוטף שדווח לינואר-מרס 2020, בגובה של 3.8 מיליארד דולר (לאחר ניכוי עונתי), הוא העודף הרבעוני הגבוה ביותר (במדידה מנוכה עונתיות) עבור רבעון כלשהו מאז 2015 – כלומר שנה זו היא שנת שיא בעודף בחשבון השוטף.

נקודות ספציפיות העולות מנתוני החשבון השוטף:

  • חשבון הסחורות
    • נתוני חשבון הסחורות מפתיעים לטובה. זאת במיוחד לאור הנתונים השוטפים של סחר בסחורות המתפרסמים כל חודש. נתוני החשבון השוטף מציגים עליה בייצוא של סחורות – ובניכוי אוניות, מטוסים ובעיקר יהלומים (ענף שנקלע למשבר חריף מאוד) – אל רמת שיא רבעוני של כמעט 13 מיליארד דולר.
    • מול זה, הייבוא – בניכוי אוניות, מטוסים, יהלומים וגם דלקים – ירד לרמה הרבעונית הנמוכה ביותר מאז אמצע שנת 2017. בנוסף ובנפרד, עלות ייבוא הדלקים ירד בחדות.
    • כתוצאה, הגירעון בתחום הסחורות הצטמצם לכדי 3.2 מיליארד דולר, הגירעון הרבעוני הנמוך ביותר מאז הרבעון השני של 2017.
    • מעניין לציין את הירידה החדה בייבוא הבטחוני, שהגיע לרמה הנמוכה ביותר מזה כמה שנים. אין הסבר הנראה לעין, ויש להניח שהתפתחות זו לא תתמיד לאורך זמן.
  • חשבון השירותים
    • באירוניה מרה, בעוד שבתחום הסחורות – בו יש גירעון קבוע – המצב השתפר, בתחום השירותים – בו יש עודף קבוע – חלה הרעה יחסית. היקף הסחר ירד, הן בצד הייבוא והן בצד הייצוא, אבל יותר בייצוא מאשר בייבוא.
    • כתוצאה, העודף בסחר בשירותים הסתכם ב-6.15 מיליארד דולר, ירידה הן מול הרבעון הקודם, של שנת 2019 בו היה עודף של 7.2 מיליארד דולר, והן מול הרבעון המקביל של שנת 2019 בו נרשם עודף של 6.6 מיליארד דולר. אבל גם הנתון החדש הוא מכובד – הרי עד הרבעון האחרון של 2018, לא היה מעולם עודף של מעל ששה מיליארד דולר.
    • הפגיעה בתיירות ובתחבורה, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וסגירת התנועה האווירית, ניכרת היטב הן בייבוא (תיירות יוצאת) והן בייצוא (תיירות נכנסת). אבל במאזן בין השניים, הפגיעה נטו בתיירות הייתה מינורית אבל היא הייתה משמעותית הרבה יותר בענף התחבורה, תחום שכולל שירותי הובלה ימית (כמן למשל חברת צים).
    • לעומת זאת הירידה בייצוא של 'שירותים עסקיים אחרים' בכלל ושל תחומי ההיי-טק בתוכם בפרט, הייתה של אחוזים בודדים.
  • חשבון ההכנסות הראשוניות
    • תופעה שלילית מובהקת נתגלתה בחשבון ההכנסות הראשוניות. זהו תחום שנמצא במגמה חיובית בשנים האחרונות, כאשר מנוע השיפור הוא הגידול בהכנסות תושבי ישראל מהשקעותיהם הפיננסיות בחו"ל – כך שככל שמצבת ההשקעות בחו"ל גדלה, כך ההכנסות שצומחות ממנה גדלו.
    • אולם ברבעון הראשון של 2020 מגמה זו התהפכה – שנבעה מירידה חדה בזרם ההכנסות מהשקעות. 'מפסיק הזרם' היה, כמובן, גל הירידות הגדול ששטף את שוקי ההון בפברואר-מרס, יחד עם ההחלטות של פירמות רבות לקצץ בדיבידנדים שהן משלמות.
    • תופעות מקבילות התרחשו בישראל ופגעו במשקיעים זרים המחזיקים במניות ואג"ח ישראליות – אבל לאור העודף הגדול בנכסים של תושבי ישראל בחו"ל, התוצאה נטו הייתה שלילית באופן מובהק.
    • הגירעון בהכנסות ראשונות הסתכם בכמעט 1.2 מיליארד דולר – מה שהיה הגבוה ביותר עבור רבעון כלשהו מאז 2016.
  • חשבון ההכנסות המשניות
    • האמת חייבת להיאמר – לא היו תופעות בולטות או אפילו ראויות לאזכור בנתוני ההכנסות המשניות.
    • בכל זאת נציין שהנתונים המקוריים, כלומר לפני ניכוי עבור עונתיות, הצביעו על עלייה נאה ברבעון הראשון השנה לעומת הרבעונים הקודמים. אבל לאחר הניכוי השפעת העונתיות עלייה זו נעלמה, והעודף אפילו הצטמצמה טיפה, אל מתחת לשני מיליארד דולר.

סיכום: החשבון השוטף ממשיך להפגין חוזק והעודף בו נשאר איתן – למרות ההכווצות בפעילות שהתחילה ברבעון הראשון, ואולי גם בגלל תופעה זו. ברוב התחומים, הייבוא מתכווץ מהר יותר וחזק יותר מהייצוא, וזה מביא לגידול בעודף.

תופעה זו צפויה להתמיד, לפחות לאורך 2020. העודף בחשבון ההון תורם לאיתנות המשק והמטבע, אבל אסור להתבלבל – העלייה בעודף מחפה על צמצום בפעילות הכלכלית שהוא, בסופו של יום, הגורם הקריטי.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

80 − 74 =

*