ציון עובדות – צמצום הגרעון המסחרי, חדשות טובות לכלכלה?

נושא: סחר חוץ – ייבוא ויצוא של סחורות

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום:11 יוני 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 16 יוני 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי

מהות הנתונים: דיווח על סחר בסחורות שיובאו אל או יוצאו מישראל בחודש החולף; המדידה היא של שווין הכספי של הסחורות וזו מוצגת על ידי הלמ"ס הן במונחים דולריים והן במונחיים שקליים. המדידה מתבצעת לפי כללי סיווג מאוד מפורטים של גופים בינלאומיים מקצועיים, כדי ליצור בסיס אחיד לנתונים של כל מדינה.

איכות הנתונים: גבוהה מאוד

חשיבות הנתונים:

קריטיים נתוני הסחר הם אלמנט חיוני במעקב אחר ביצועי המשק בכלל ושל סקטורים ספציפיים בתוכו.

חשובים מאוד לצורך זיהוי מגמות שליליות כבר בשלב מוקדם להתפתחותן – בין אם מדובר בירידה בייצוא ובין אם מדובר בעליה בייבוא. תחומים רבים מתאפיינים ברמת עונתיות גבוהה, והעובדה שנתוני הסחר מתפרסמים בשלוש צורות – נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה – נותנת את הפרספקטיבה הדרושה לבחון אם התפתחות מסויימת היא חריגה, ובאיזו מידה.

חשובים לפירמות העוסקות בייצוא, הן למנהלים והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

סקירה

שורה תחתונה:

בנתוני הסחר עבור מאי ניתן לראות את שתי התופעות המנוגדות עליהן כתבנו בחודשים הקודמים. מצד אחד, ההשפעה הישירה של המשבר הכלכלי העולמי (הנובע מהקורונה והתגובות אליה) שהוביל לצמצום בהיקף הסחר העולמי. מגמה זו התחילה הרבה לפני הופעת הנגיף, אבל התעצמה מאוד בעקבותיו. ישראל, בתור מדינה שבה סחר החוץ מהווה גורם מרכזי בכלכלה שלה, מושפעת מאוד מכך, ולכן נרשמות ירידות הן בייבוא והן בייצוא, כאשר עוצמת הירידות הולכת וגדלה.

מצד שני, בגלל אופיו של הרכב הסחר, כלומר מוצרי הייבוא מחד ומוצרי הייצוא הישראלי מאידך – עוצמת הירידה משתנית מהייבוא לייצוא. הניסיון הישראלי מלמד כי בעת משבר הירידה בייבוא יותר גדולה מהירידה בייצוא – וכתוצאה מכך, הגירעון בסחר הסחורות הולך ומצטמצם בתקופות אלו. כך היה במשבר של 2008/09, וכך ציפינו שיקרה גם הפעם – וכך אכן קורה.

נחזור ונדגיש שככל שהתופעה השניה, של צמצום הגירעון, הוא חיובי, התופעה הראשונה היא שלילית – ואם הראשונה היא שיוצרת את השניה, אזי יש להבין שגם השניה הינה ביסודה שלילית. אי אפשר לנתק את עצם צמצום הגירעון מהדרך בה מושג הצמצום, ואם הדרך היא שלילית, מפני שהיא משקפת מיתון עמוק במשק, הרי שגם התוצאה היא שלילית, גם אם יש בה אספקטים חיובים חשובים.

נקודות ספציפיות העולות מנתוני הסחר:

  • הייבוא – סה"כ הייבוא במאי הסתכם בכ-4.75 מיליארד דולר, ירידה של 19% לעומת מאי 2019.  יצוין שבאפריל, שיעור הירידה היה 26%, אבל חשוב יותר היא העובדה שעבור התקופה של ינואר-מאי 2020, שיעור הירידה מול התקופה המקבילה של 2019 היה 13% בלבד – כלומר אין ספק שבתקופת המשבר קצב הירידה הואץ.
  • הייבוא למעט אוניות, מטוסים ויהלומים ירד בשיעור דומה לסה"כ – 6% במאי מול מאי 2019, ו-12% בתקופת ינואר-מאי. אבל כאשר מוציאים גם את הדלקים מהסה"כ, שיעור הירידה מצטמק ל-10% במאי ול-8% בלבד בינואר-מאי. כלומר, אין ספק שהירידה החדה במחירי אנרגיה (כמו גם ירידה מסוימת בצריכת הדלק והסילון) הוא גורם מרכזי בצמצום הייבוא.
  • אבל האנרגיה אינה חזות הכל בייבוא. גורם מרכזי נוסף הוא הצניחה ברכישות כלי רכב. במשקי הבית, רכישות כלי הרכב ירדו ב-39% במאי (מול מאי 2019) וב-44% עבור חמשת החודשים ינואר-מאי. בסקטור העסקי, רכישות 'מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים' קרסו ב-45% במאי וב-49% בינואר-מאי.
  • היו גם עליות בייבוא. שוב בלט תחום התרופות בעליה של כ-10% במאי ושל 11% בינואר-מאי – אבל תופעה זו, שציינו אותה בעבר, מובנת ואף מתבקשת. הרבה יותר מעניין להסתכל על העלייה בייבוא רהיטים במאי, בשיעור של 14% מול מאי אשתקד, ועל רקע ירידה של כ-4% עבור ינואר-מאי, מפני שזה עשוי לאותת על חזרה מסוימת לדפוסי צריכה 'נורמליים' לעומת הצריכה במהלך הסגר. מאידך, הקריסה של 70% בייבוא במאי של יהלומים, משקפת את המשבר החמור בכל העולם בצריכת מוצרי יוקרה.
  • הייצוא – סה"כ הייצוא ירד בכ-12% במאי ובכ-13.5% בתקופת ינואר-מאי, שניהם ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
  • לכאורה, שיעור הירידה בייצוא די דומה לזה שבייבוא, אבל זה נכון רק לסה"כ הייצוא. כאשר מתייחסים לתחום של "תעשייה, כרייה וחציבה, ללא יהלומים" – כלומר הייצוא התעשייתי, שהוא החלק הארי של כלל הייצוא – מתקבלת תמונה שונה מאוד. ה"תעשיה וכו'" אמנם ירד בכ-10% בינואר-מאי, אבל עבור מאי לבד, הירידה היתה רק 3.3%. 
  • לעומת זאת, הייצוא של יהלומים מעובדים, שירד ב-29% בינואר-מאי, צנח ב-62% במאי ואף ביותר מזה באפריל. זהו הצד השני של הקריסה בתחום היהלומים, שהופיעה לעיל בהקשר הייבוא.
  • שני הגורמים לשיפור בייצוא התעשייתי הם הכימיקלים והפרמצבטיקה.
  • בענף הכימיקלים, המכונה "ייצור כימיקלים ומוצריהם", נרשמה קפיצה של 29% במאי לעומת מאי אשתקד, כלומר קפיצה מ-2.8 מיליארד דולר ל-3.6 מיליארד דולר. מאחר והתפתחות זו באה אחרי תקופה של חולשה – בחודשים ינואר-מאי הייצוא ירד ב- 13% לעומת  ינואר-מאי 2019 –  יש לחכות לנתונים נוספים כדי לראות עם מדובר בתפנית במגמה או בקפיצה חולפת.
  • בענף "ייצור תרופות", כלומר הפארמה, קפץ הייצוא במאי ל-447 מיליון דולר. סכום זה עדיין 21.5% פחות מזה של מאי 2019, אבל לאחר חודשיים נוראים בהם הייצוא ירד לרמה של 100-200 מיליון דולר לחודש, מדובר בשיפור דרמטי וחזרה לרמה 'חצי-סבירה'. יש לזכור שב-2019, הייצוא החודשי הממוצע של ענף הפראמה היה מעל 900 מיליון דולר, וב-2018 אף יותר.

לסיכום, נחזור על דברינו מהחודש הקודם: ה'בשורה הטובה' של צמצום הגירעון נובעת מתהליך שלילי, של משבר וצמצום חריף בהיקפי הסחר – מה שיוביל לכך שבעתיד הגירעון עשוי להימחק לחלוטין.   

בהסתכלות רחבה יותר, חשוב לעקוב אחרי ביצועי הסקטורים הקריטיים בייצוא התעשייתי, ובמיוחד אלה בענפי ההיי-טק, ולבחון באיזו מידה השיפור בפארמה והצמיחה בכימיקלים מחזיקים מעמד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

22 − 20 =

*