ציון עובדות – נתוני ייצוא השירותים ממשיכים גם הם להציג אופטימיות במצבו של המשק

נושא: סחר חוץ – ייצוא של שירותים

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום: 24 אוגוסט 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 25 אוגוסט 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי, בפיגור של חודשיים (נתוני ינואר מתפרסמים במרס, וכו')

מהות הנתונים: דיווח על היקף הייצוא של שירותים ישראליים, במונחים דולריים. יש לציין את הנקודות הבאות:

  • הרכב שרותי הייצוא כולל את:
  1. שרותי תיירות – המסופקות לזרים בישראל, אבל מוגדרות כ'ייצוא' מפני שהשרות נמכר ע"י גורם ישראלי לגורם זר
  2. שרותי תחבורה – אווירית וימית; נוסעים ומטענים; שרותי נמל; ועוד
  3. שרותים אחרים – ראה למטה.
  • נתוני ייבוא השרותים אינם מתפרסמים ישירות, אלא כלולים במאזן התשלומים, המתפרסם בתדירות רבעונית, כחודשיים וחצי לאחר תום הרבעון.

שרותים אחרים: מאחורי השם הסתמי הזה מסתתרים התחומים הדינמיים, התוססים ולכן החשובים ביותר במשק הישראלי – כולל רוב התחומים שאנשים נוהגים לכנות 'היי-טק'. בהתאם לכללי הדיווח הבינלאומיים, הלמ"ס מגדיר שני 'ענפים' שהם למעשה הדומיננטיים בייצוא היי-טק: תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עיבוד נתונים, אחסון ושרותים נלווים, אתרי שער לאינטרנט — תחום רחב זה מהווה בפני עצמו מעל שני-שליש מכלל ייצוא שירותי היי-טק; מחקר מדעי ופיתוחהמהווה עוד 25-30%, וביחד כ-95% מהסה"כ.

אולם, בנוסף לאלה, ישנו עוד תחום הכלול ב'ייצוא שרותים עיסקיים', בנפרד — והוא מכירת חברות הזנק, ובלע"ז 'סטארט-אפים'. השם הרשמי לסעיף זה הוא יצוא שירותים של חברות הזנק ועסקאות חריגות בנכסים בלתי מוחשיים. תחום או סעיף זה הפך למשמעותי בשנים האחרונות והיווה מסך כל ייצוא השירותים בשנת 2018 כ-4.5% ובשנת 2019 כ-5.5%. אבל זהו סעיף וולטילי מאוד, ברמה החודשית והרבעונית, למרות שלאורך השנים הוא גדל במהירות.

איכות הנתונים: גבוהה

חשיבות הנתונים:

  • קריטיים – סדרת הנתונים של ייצוא השרותים היא קריטית להבנת התפתחות המשק בטווח הקצר והבינוני – מפני שבתוכה 'מסתתרים' הענפים החשובים ביותר במשק. על כן אל תתנו לעובדה שהתקשורת אינה מתייחסת לנתונים האלה לבלבל אתכם.
  • חשובים מאוד – ברמה הענפית, ניתן לעקוב אחרי ענפי ההיי-טק המרכזיים ולבחון את קצב ההתפתחות שלהם, הן במונחים אבסולוטיים והן ביחסים בינם לבין עצמם.
  • חשובים – לפירמות העוסקות בייצוא שרותים, הן למנהלים שלהן והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

 סקירה

שורה תחתונה:

למרות הפיגור הגדול יחסית בפרסומם (כמעט חודשיים), נתוני ייצוא השרותים נשארים בין החשובים ביותר בקביעת מצבו האמיתי של המשק. לכן אני עוקב אחריהם ובודק אותם לעומק ומסקנתי, עליה אני חוזר מזה כמה חודשים, היא שהמסר הבסיסי העולה מנתונים אלה הוא חיובי.

מדוע? מפני שהחלק השלילי שבנתונים, המתייחס לענפי התיירות והתחבורה, הוא א) מובן מאליו, לאור סגירת השמיים של ישראל, ב) חלק מתופעה כלל-עולמית, והכי חשוב, ג) נוגע לחלק המיעוט של כלל ייצוא השרותים. לעומת זאת, החלק הארי של ייצוא השירותים, הכלול ב"ייצוא שרותים אחרים", המקיף תחומי היי-טק מרכזיים, לא רק שלא ספג מכה אלא שהוא ממשיך להתרחב בקצב סביר.

גם בתחום ההיי טק, אליה וקוץ בה – בדמות החולשה הגדולה במכירת חברות הזנק. ברור שגם תופעה שלילית זו היא תוצאה של המגפה וקטיעת הנסיעות העיסקיות, שהן כנראה נחוצות כדי לבנות ולסגור עיסקאות מכירה של חברות. אבל מותר להניח שזו בעיה חולפת ושהפיגור שנוצר ייסגר, לפחות באופן חלקי. לא כך המצב בתיירות – עונת התיירות של 2020 אבדה, וכמו שלמושב ריק בטיסה שהתקיימה אין פיצוי בכך שהמושב יימכר בטיסה הבאה, כך גם לגבי ביקור שייערך בשנה הבאה.

מול מוקדים בעייתיים אלה, קיימת מגמה חיובית בשאר ייצוא ההיי טק, כפי שיפורט למטה.

אוסיף רק, בדלית ברירה, שהסקירה החודשית של הלמ"ס לנתונים שהיא עצמה מפרסמת בתחום ייצוא השירותים, ממשיכה להיות רדודה ומטעה (כפי שכתבתי לפני שנה/ שנתיים, ומאז לא חל שיפור). במיוחד אציין לשלילה את המנהג המוזר להשוות את הנתונים החדשים לחודש הקודם, כאילו שניתן להסיק מסקנה שימושית מהשוואה כזאת. לא ניתן.

המקרה הנוכחי, של השוואת נתוני יוני לאלה של מאי, מאלפת במיוחד. בעמוד הראשון של הסקירה מודגשים שני חישובים, מתוך כל הנתונים הרבים הכלולים בה:

  • סך יצוא השירותים (ללא שירותי תיירות, תחבורה, ביטוח וממשלה וחברות הזנק), לאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ב-8.0% לעומת החודש הקודם.
  • יצוא שירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל חברות הזנק), לאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ב-10.0% לעומת החודש הקודם.

לזה אפשר להגיד רק  — אז מה? ואולי בחודש מאי נרשמה עליה חריגה, שביטאה הדבקת פיגורים לאחר ירידה באפריל שבאה על רקע הסגר והחגים? ואולי השוואה מחודש אחד לשני הוא חסר משמעות – או ממש מטעה? הקורא מוזמן להשוות בין חישובים אלה לבין החישובים המוצגים למטה.

 נקודות ספציפיות העולות מנתוני הסחר:

כללי

  • סה"כ ייצוא השירותים בחודש יוני הסתכם ב-4.65 מיליארד דולר, לעומת 4.95 מיליארד דולר ביוני 2019 – ירידה של 6%. אפשר ואולי גם צריך להוסיף 'בלבד'.
  • עבור חצי השנה של ינואר-יוני השנה, הירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד היתה 7.4%.
  • אולם הירידה הכללית מרוכזות במספר תחומים מאוד ספציפיים, בעוד תחומים אחרים נפגעו מעט – או אפילו צומחים, חלקם בשיעורים גבוהים.

תחומים שנפגעו

  • תחום שרותי התיירות ממשיך להוות המוקד העיקרי לפגיעת מגפת הקורונה. גם ביוני, חודש שלישי ברציפות, היו ההכנסות מתיירות אמיתית ברמה ממש זניחה, ומרבית הסכום המדווח כהכנסות משרותי תיירות נבע מהוצאות של עובדים זרים בישראל. 
  • במחצית הראשונה של 2020 נפלו ההכנסות משרותי התיירות ב-54% לעומת אותה תקופה ב-2019.
  • מצבו העגום של שרותי התחבורה לא השתפר, והכנסותיהן של חברות התעופה הישראליות נשארו קרוב לאפס. לעומת זאת, סעיף 'שרותי תחבורה אחרים'  ממשיך להשתפר, גם אם טרם חזר לרמותו אשתקד.

תחומים שלא נפגעו (אם בכלל/אם בהיקף משמעותי)

  • בייצוא של 'שרותים אחרים', ובעיקר של שירותים של 'ענפי היי-טק, לא כולל חברות הזנק', נרשמה צמיחה במרבית הסעיפים.
  • כלל 'השרותים האחרים' — כלומר כל השרותים, להוציא תיירות ותחבורה – רשמו עלייה של 8% לעומת יוני 2019, ועבור חצי השנה הראשונה של 2020 היה שיעור העליה בהם 13.1%.
  • צמיחה זו נבעה כמעט כולה מסעיף 'ענפי היי-טק' בתוך 'שרותים אחרים", בו נרשמה עליה של 12% ביוני ביחס ליוני אשתקד. עבור חצי השנה הגיעה שיעור העלייה ל-16.5% ביחס לחצי הראשון של 2019.
  • בתוך ענפי ההיי טק, הסעיף הדומיננטי הוא תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עיבוד נתונים, אחסון ושרותים נלווים, אתרי שער לאינטרנט – בקיצור, מחשבים ואינטרנט. בסעיף זה, הייצוא ביוני הסתכם ב-2.282 מיליארד דולר, הרמה החודשית הגבוהה ביותר אי-פעם, מלבד דצמבר 2018. במחצית השנה ינואר-יוני צמח ייצוא זה ב-16.3% לעומת התקופה המקבילה.
  • ציינו בעבר את הצמיחה המהירה של ענף הפינטק, אבל חודש יוני היה מרשים במיוחד בתחום זה. הייצוא הסתכם ב-216 מיליון דולר, עליה של 43% לעומת יוני אשתקד, וגידול דומה – של 44.3% נרשם עבור ינואר-יוני לעומת המחצית הראשונה של 2019.
  • חל שיפור מסויים בהיקף מכירות חברות ההזנק, כאשר ביוני נרשמו הכנסות של 116 מיליון דולר – גידול מרשים לעומת 41 מיליון ביוני אשתקד. אך מוקדם מאוד לייחס משמעות לנתוני חודש אחד בתחום תנודתי זה. העובדה היותר מהותית היא הירידה של 84% (!!) בהיקף המכירות של חברות הזנק בחצי הראשון של השנה – ירידה של 2 מיליארד דולר לעומת 2019.

סוף

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 2 = 4

*