ציון עובדות – נתוני הסחר מעוררים אופטימיות זהירה

נושא: סחר חוץ – ייבוא ויצוא של סחורות

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום:12 אוגוסט  2020

תאריך כתיבת הסקירה: 20 אוגוסט 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי

מהות הנתונים: דיווח על סחר בסחורות שיובאו אל או יוצאו מישראל בחודש החולף; המדידה היא של שווין הכספי של הסחורות וזו מוצגת על ידי הלמ"ס הן במונחים דולריים והן במונחים שקלים. המדידה מתבצעת לפי כללי סיווג מאוד מפורטים של גופים בינלאומיים מקצועיים, כדי ליצור בסיס אחיד לנתונים של כל מדינה.

איכות הנתונים: גבוהה מאוד

חשיבות הנתונים:

קריטיים נתוני הסחר הם אלמנט חיוני במעקב אחר ביצועי המשק בכלל ושל סקטורים ספציפיים בתוכו בפרט.

חשובים מאוד לצורך זיהוי מגמות שליליות כבר בשלב מוקדם להתפתחותן – בין אם מדובר בירידה בייצוא ובין אם מדובר בעליה בייבוא. תחומים רבים מתאפיינים ברמת עונתיות גבוהה, והעובדה שנתוני הסחר מתפרסמים בשלוש צורות – נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה – נותנת את הפרספקטיבה הדרושה לבחון אם התפתחות מסוימת היא חריגה, ובאיזו מידה.

חשובים לפירמות העוסקות בייצוא, הן למנהלים והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

סקירהיולי 2020 וינואר-יולי 2020

שורה תחתונה:

התמונה העולה מנתוני הסחר בסחורות, לא רק ביולי אלא על פני החודשים האחרונים, היא חיובית — עם ההסתייגויות המתבקשות.

בהקשר של קיץ 2020, 'חיובית' פירושה שאין קריסה, ישנם סימני התייצבות ואולי רמזים של צמיחה פה ושם. בהקשר זה, נתוני הסחר בסחורות מהווים מייצג חשוב במסגרת תיק העדויות לפיהן המשק אינו נמצא במשבר עמוק ולהיפך – הגרעין הקריטי של המשק היצרני מתפקד ברמת פעילות די גבוהה. זה נכון במיוחד ביחס למצב העולמי בתחום הסחר, בו הנתונים מצביעים על משבר חמור.

כפי שציפיתי וגם כתבתי עוד בתחילת משבר הקורונה, מבנה המשק הישראלי הוא כזה שמשבר עולמי מוביל לצמצום הגירעון המסחרי והגדלת העודף במאזן התשלומים של מדינת ישראל. בתנאים אלה הייבוא של ישראל יורד יותר, ובמהירות גדולה יותר, מאשר הייצוא. ברמה של סקטורים, משמעות הדבר היא שרוב הסקטורים המייצאים – להוציא, כמובן, תחום התיירות הנכנסת (אבל לא את בתי המלון) – סופגים מכה שאמנם כואבת אבל אינה אנושה ואינה מהווה סכנה קיומית.

אין סתירה בין התפתחות זו לבין העובדה שגם חברות ייצוא מצמצמות את כוח האדם שלהם. זו תגובה בלתי נמנעת וגם נכונה לאור המשבר העולמי. אבל היכולת לספוג את המכה, תוך נקיטת צעדים הכרחיים, היא שיוצרת את התקווה והציפיה להתאוששות ולחזרה לפסי צמיחה, כאשר המשבר יחלוף.

נקודות ספציפיות העולות מנתוני הסחר:

  • הייבוא – סה"כ הייבוא ביולי הסתכם בכ-5.84 מיליארד דולר, ירידה של כ-19% לעומת יולי 2019.  אולי חשוב יותר היא העובדה שעבור התקופה של ינואר-יולי 2020, שיעור הירידה מול התקופה המקבילה של 2019 היה 13.5% בלבד.
  • שיעור הירידה של הייבוא למעט אוניות, מטוסים ויהלומים היה נמוך מהסה"כ – בשיעור של מעט יותר מ-10%, הן עבור חודש יולי בנפרד והן עבור תקופת ינואר-יולי כולה. זה מצביע על החולשה הנמשכת בענף היהלומים – אולם יש לציין כי עוצמת הירידה בייבוא יהלומים הולכת ומתמתנת על פני החודשים.
  • מוקד הירידה העיקרי בייבוא נשאר הדלקים – שירידת המחירים בהם קשורה אל, ונובעת בחלקה ממשבר הקורונה, אבל נובעת גם מדברים אחרים. בכל מקרה, ישראל נמנית בין המדינות הנהנות מאוד מהקריסה במחירי הדלקים, שבתקופת ינואר-יולי התבטאה בצמצום של כ-40% ב'חשבון הדלק' של המדינה, כלומר חיסכון של כ-2.3 מיליארד דולר.
  • מזה נהנים כל משקי הבית וכל הפירמות, מי יותר ומי פחות. הממשלה גם נהנית (צה"ל, לדוגמה) אבל גם מפסידה בגלל קיטון במסים ובלו על הדלק.
  • כאשר מנכים גם את האנרגיה, בנוסף לאוניות, מטוסים ויהלומים, מסך הייבוא, מצטמקת הירידה בינואר-יולי לכ-5.5% בלבד.
  •  אבל האנרגיה איננה הגורם היחיד לירידה. גורם מרכזי נוסף הוא הצניחה ברכישות כלי רכב. במשקי הבית, רכישות כלי הרכב ירדו ב-35% בינואר-יולי, אולם ביולי לבד, ביחס ליולי 2019, נרשמה עליה של 17%! זו הוכחה שהציבור מתחיל 'להדביק את הפער' ביחס לחוסר הפעילות שלו בתחום זה בחודשי הסגר. 
  • בתחום ייבוא מוצרי השקעה, השפעת הירידה ברכישת כלי רכב בולטת מאוד (40% ירידה ברכישת מכוניות נוסעים, 26% ירידה ברכישת משאיות, טנדרים וכו'), מול ירידה של 7% בלבד בהשקעות ב'מבנים וציוד', שזו 'ליבת ההשקעה'.
  • באשר לייבוא חומרי גלם, אחרי שמנכים את סעיפי הדלקים והיהלומים, נשארת ירידה די מינורית ברוב סעיפי הייבוא. זה מצביע על פגיעה מצומצמת ברמת הפעילות של המפעלים.
  • הייצוא – סה"כ הייצוא ירד בכ-11% ביולי ובכ-9.5% בתקופת ינואר-יולי, שניהם ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
  • ברור כי ככל שמדובר בסך הכולל, הירידה בייצוא קטנה יותר מזו שבייבוא. אולם כאשר בוחנים את הנתונים של הייבוא ושל הייצוא בניכוי אוניות, מטוסים ויהלומים, עוצמת הירידות דומות למדי בתקופה ינואר-יולי: הירידה בייבוא היא של 10.5% לעומת ינואר-יולי 2019, בעוד שהירידה בייצוא בתקופה זו היא של 9.4%.
  • כלומר, הגורם המכביד על הייצוא הוא היהלומים, אבל גם שם נראים סימני התאוששות. ביצוא של יהלומים מלוטשים, הירידה עבור ינואר-יולי הצטמצם לכדי 15%, וביולי לבד ביחס ליולי 2019, נרשמה עליה קלה!
  • אך ליבת הייצוא היא הייצוא התעשייתי, ובתוך זה – ענפי ההיי טק. בתחום קריטי זה אפשר להבחין בכמה התפתחויות חיוביות:
    • סך הייצוא של ענפי הטכנולוגיה העילית רשם עליה קלה, של 2.3%, עבור יולי השנה ביחס ליולי אשתקד, ושיעור הירידה בינואר-יולי הצטמק לכדי 6.6%.
    • סיבה מרכזית לכך היא שהדימום בענף הפרמצבטיקה נבלם, לפחות בינתיים. ביולי נרשמה עליה של כמעט 10% בייצוא פארמה – אבל זה לא מנע מסך הייצוא בינואר-יולי לקרוס ב-50% לעומת אשתקד (וזאת לאחר קריסות בייצוא הפארמה הן ב-2018 והן ב-2019).
    • גם בסעיף 'ייצור כלי טיס, חלליות וכו" נרשמה ביולי עלייה של 10%,שהביאה את הייצוא בתחום זה בינואר-יולי לעליה קלה של 2.4%.
    • ענף האלקטרוניקה, הציר המרכזי של ההיי טק, היה יציב ביולי ורשם עליה של 6.6% עבור ינואר-יולי.
  • o       לעומת זאת, ובניגוד חד, בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת-עילית היצוא נפל – ב-12.6% בינואר-יולי, וב-32% ביולי לבד!
  • אחראי לכך, בעיקר, ענף הכימיקלים, שהוא הדומיננטי בקבוצת התעשיות האלה. לאור התנודתיות המאפיינת את הענף הזה, יש עוד מקום לתקווה שמדובר בירידה חולפת – אבל לאור הרקע הכלל-עולמי, אין לסמוך יותר מדי על התקווה הזאת.
  • בתעשיות המוגדרות 'טכנולוגיה מעורבת-מסורתית' ו'טכנולוגיה מסורתית', שיעור הירידה בינואר-יולי היה 10-11%, כלומר בהתאם לממוצע.

לסיכום, חשוב להמשיך ולעקוב אחרי ביצועי הסקטורים הקריטיים בייצוא התעשייתי, ובמיוחד אלה בענפי ההיי-טק, ולבחון באיזו מידה ההתייצבות בפארמה והצמיחה בענפי האלקטרוניקה , כמו גם הירידה החדה בכימיקלים, ממשיכות להתבסס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

85 − = 80

*