ציון עובדות – לא הכל שחור, נקודות אור בנתוני ייצוא השירותים

נושא: סחר חוץ – ייצוא של שירותים

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום: 29 יוני 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 01 יולי 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי, בפיגור של חודשיים (נתוני ינואר מתפרסמים במרס, וכו')

מהות הנתונים: דיווח על היקף הייצוא של שירותים ישראליים, במונחים דולריים. יש לציין את הנקודות הבאות:

  • הרכב שרותי הייצוא כולל את
  • שרותי תיירות – המסופקות לזרים בישראל, אבל מוגדרות כ'ייצוא' מפני שהשרות נמכר ע"י גורם ישראלי לגורם זר
  • שרותי תחבורה – אווירית וימית; נוסעים ומטענים; שרותי נמל; ועוד
  • שרותים אחרים – ראה למטה.
  • נתוני ייבוא השרותים אינם מתפרסמים ישירות, אלא כלולים במאזן התשלומים, המתפרסם בתדירות רבעונית, כחודשיים וחצי לאחר תום הרבעון.

שרותים אחרים: מאחורי השם הסתמי הזה מסתתרים התחומים הדינמיים, התוססים ולכן החשובים ביותר במשק הישראלי – כולל רוב התחומים שאנשים נוהגים לכנות 'היי-טק'. בהתאם לכללי הדיווח הבינלאומיים, הלמ"ס מגדיר שני 'ענפים' שהם למעשה הדומיננטיים בייצוא היי-טק: תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עיבוד נתונים, אחסון ושרותים נלווים, אתרי שער לאינטרנט — תחום רחב זה מהווה בפני עצמו מעל שני-שליש מכלל ייצוא שירותי היי-טק; מחקר מדעי ופיתוחהמהווה עוד 25-30%, וביחד כ-95% מהסה"כ.

אולם, בנוסף לאלה, ישנו עוד תחום הכלול ב'ייצוא שרותים עיסקיים', בנפרד — והוא מכירת חברות הזנק, ובלע"ז 'סטארט-אפים'. השם הרשמי לסעיף זה הוא יצוא שירותים של חברות הזנק ועסקאות חריגות בנכסים בלתי מוחשיים. תחום או סעיף זה הפך למשמעותי בשנים האחרונות והיווה  מסך כל ייצוא השירותים בשנת 2018 כ-4.5% ובשנת 2019 כ-5.5%. אבל זהו סעיף וולטילי מאוד, ברמה החודשית והרבעונית, למרות שלאורך השנים הוא גדל במהירות.

איכות הנתונים: גבוהה

חשיבות הנתונים:

  • קריטיים – סדרת הנתונים של ייצוא השרותים היא קריטית להבנת התפתחות המשק בטווח הקצר והבינוני – מפני שבתוכה 'מסתתרים' הענפים החשובים ביותר במשק. על כן אל תתנו לעובדה שהתקשורת אינה מתייחסת לנתונים האלה לבלבל אתכם.
  • חשובים מאוד – ברמה הענפית, ניתן לעקוב אחרי ענפי ההיי-טק המרכזיים ולבחון את קצב ההתפתחות שלהם, הן במונחים אבסולוטיים והן ביחסים בינם לבין עצמם.
  • חשובים – לפירמות העוסקות בייצוא שרותים, הן למנהלים שלהן  והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

סקירה

שורה תחתונה:

הנתונים של ייצוא השרותים באפריל מספקים הצצה ראשונה – ולבינתיים יחסית ראשונית – להשפעת מגפת הקורונה ברחבי העולם על ענפי ייצוא השרותים הישראליים. התוצאות מגוונות מאוד, משונות מאוד, וגם מפתיעות לטובה בכמה תחומים קריטיים.

הצד השלילי בנתונים הוא שלילי ביותר עד לכדי מחיקה כמעט מוחלטת של ענף התיירות הנכנסת. אמנם נכון שמצב זה היה ברור עוד בזמן אמת, והנתונים אינם יכולים להפתיע. אולם עוצמת הקריסה, עדיין יש בכוחה לזעזע. דבר שלילי נוסף שעולה מהנתונים וגם לא מפתיע, אבל חמור לא פחות, היא העצירה הכמעט-מוחלטת (כ-90%) של עיסקאות מכירה של סטארט-אפים באפריל.

לעומת זאת, בייצוא שירותי היי-טק, תחום קריטי לכל הדעות, התמונה הרבה יותר טובה ואף חיובית: בכמה מהסעיפים המתארים תחום זה בנתונים נרשמה צמיחה ברמה 'נורמלית', גם אם בסעיפים אחרים ניכרת ירידה משמעותית (פרטים למטה). לא ברור בשלב זה אם הבשורות הטובות מעידות על חוסן ואיתנות מצד תחומים אלה, שיתמיד גם מול הנסיגה הכללית החדה בסחר העולמי, או שהמכה צפויה להתפשט גם אליהם בהמשך.

בינתיים, ניתן לומר בכל הזהירות המתבקשת, כי במרבית הענפים של ייצוא השירותים, להוציא כמובן את התיירות והתחבורה, ‘so far, so good’.

נקודות ספציפיות העולות מנתוני הסחר:

  • סה"כ ייצוא השירותים הסתכם ב-3.4 מיליארד דולר באפריל, ירידה של 21% לעומת 4.3 מיליארד דולר באפריל 2019.
  • עבור השליש הראשון של השנה, נרשמה ירידה של כ-8% בייצוא השרותים הכולל.
  • אבל ירידות אלה היו מרוכזות בתחומים מאוד ספציפיים, בעוד תחומים אחרים נפגעו מעט – או אפילו רשמו צמיחה.
  • כך, תחום שרותי התיירות רשם הכנסות של 91 מיליון דולר באפריל – ירידה של 86% לעומת אפריל אשתקד. כל ההכנסות השנה מקורן בהוצאות של עובדים זרים בישראל (המסווגות, משום מה, בסעיף "שרותי תיירות"). כלומר, ההכנסות מתיירות 'אמיתית' היו 0. ואכן בסעיף 'דמי נסיעה' בתחום התחבורה נרשם 0, מאחר והתיירות פסקה כליל באפריל.
  • בתקופת ינואר-אפריל, ייצוא שרותי התיירות ירד ב-39% לעומת התקופה המקבילה ב-2019; בתקופה זו שרותי תחבורה ירדו ב-16%, ובתוכם גם דמי נסיעה ב-50%.
  • עוד תחום בייצוא השירותים שנפגע אנושות מיד עם פרוץ המגפה הוא של מכירות חברות הזנק. ההכנסות בסעיף זה בינואר-אפריל הסתכמו ב-209 מיליון דולר – ירידה של 88% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נחמת טיפשים: באפריל נרשמה התאוששות 'מרשימה' לעומת השפל של מרס – 35 מיליון דולר מול 2 מיליון בלבד…
  • סיפור שונה לחלוטין נפרס בתחום הרחב של 'שרותים אחרים', הכולל בתוכו את תחומי הטכנולוגיה המשגשגים, המובילים את צמיחת הייצוא הישראלי בכלל.
  • סה"כ ייצוא שרותים אחרים ירד ב-4.5% (אפריל מול אפריל) וב-2.1% בלבד עבור ינואר-אפריל 2020 מול ינואר-אפריל 2019.
  • אולם ענפי ההי-טק בתוך סך השרותים האחרים (לא כולל חברות הזנק) השיגו צמיחה גם השנה. הייצוא שלהם גדל בשיעור של 7.3% (אפריל מול אפריל) וב-12.4% בינואר-אפריל מול אותה תקופה אשתקד.
  • כתוצאה מכך (עלייה בהיי-טק וירידה בשאר), גדל משקל ענפי ההיי-טק מכלל ה'שרותים אחרים' מ-64% בינואר-אפריל אשתקד למעל 75% בינואר-אפריל השנה.
  • אבל גם בתוך ענפי ההיי-טק לא הייתה תמונה אחידה! שלושת הענפים הבולטים הם:
  • תוכנות וייעוץ, עיבוד נתונים, אתרי שער לאינטרנט ועוד – זהו הענף הדומיננטי בשרותי היי-טק, המהווה מעל שני-שליש מהסה"כ. בסעיף זה נרשם גידול בייצוא של 15% עבור ינואר-אפריל והוא הסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר.
  • מחקר מדעי ופיתוח – בו חלה ירידה של 38% בינואר-אפריל, לסך של 2.26 מיליארד דולר. מגמה  זו התחילה כבר בפברואר וכנראה משקפת סגירה חלקית או מלאה של מרכזי פיתוח ומחקר מסיבות בריאותיות.
  • שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים – גם כאן נרשם גידול של 15% בייצוא בינואר-אפריל, לכדי 1.28 מיליארד דולר.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 + 1 =

*