ציון העובדות – נתוני ייצוא שירותים של חודש פברואר היו ללא ספק השקט של לפני הסערה

נושא: סחר חוץ – ייצוא של שירותים

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום: 06 מאי 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 20 מאי 2020

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי, בפיגור של חודשיים (נתוני ינואר מתפרסמים במרס, וכו')

מהות הנתונים: דיווח על היקף הייצוא של שירותים ישראליים, במונחים דולריים. יש לציין את הנקודות הבאות:

  • הרכב שרותי הייצוא כולל את
  • שרותי תיירות – המסופקות לזרים בישראל, אבל מוגדרות כ'ייצוא' מפני שהשרות נמכר ע"י גורם ישראלי לגורם זר
  • שרותי תחבורה – אווירית וימית; נוסעים ומטענים; שרותי נמל; ועוד
  • שרותים אחרים – ראה למטה.
  • נתוני ייבוא השרותים אינם מתפרסמים ישירות, אלא כלולים במאזן התשלומים, המתפרסם בתדירות רבעונית, כחודשיים וחצי לאחר תום הרבעון.

שרותים אחרים: מאחורי השם הסתמי הזה מסתתרים התחומים הדינמיים, התוססים ולכן החשובים ביותר במשק הישראלי – כולל רוב התחומים שאנשים נוהגים לכנות 'היי-טק'. בהתאם לכללי הדיווח הבינלאומיים, הלמ"ס מגדיר שני 'ענפים' שהם למעשה הדומיננטיים בייצוא היי-טק: תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עיבוד נתונים, אחסון ושרותים נלווים, אתרי שער לאינטרנט — תחום רחב זה מהווה בפני עצמו מעל שני-שליש מכלל ייצוא שירותי היי-טק; מחקר מדעי ופיתוחהמהווה עוד 25-30%, וביחד כ-95% מהסה"כ.

אולם, בנוסף לאלה, ישנו עוד תחום הכלול ב'ייצוא שרותים עיסקיים', בנפרד — והוא מכירת חברות הזנק, ובלע"ז 'סטארט-אפים'. השם הרשמי לסעיף זה הוא יצוא שירותים של חברות הזנק ועסקאות חריגות בנכסים בלתי מוחשיים. תחום או סעיף זה הפך למשמעותי בשנים האחרונות והיווה 4.5% ב-2018 ו-5.5% ב-2019 מסך כל ייצוא השירותים. אבל זהו סעיף וולטילי מאוד, ברמה החודשית והרבעונית, למרות שלאורך השנים הוא גדל במהירות.

איכות הנתונים: גבוהה

חשיבות הנתונים:

  • קריטיים סדרת הנתונים של ייצוא השרותים היא קריטית להבנת התפתחות המשק בטווח הקצר והבינוני – מפני שבתוכה 'מסתתרים' הענפים החשובים ביותר במשק. ולכן אל תתנו לעובדה שהתקשורת אינה מתייחסת לנתונים האלה לבלבל אתכם.
  • חשובים מאוד ברמה הענפית, ניתן לעקוב אחרי ענפי ההיי-טק המרכזיים ולבחון את קצב ההתפתחות שלהם, הן במונחים אבסולוטיים והן ביחסים בינם לבין עצמם.
  • חשובים לפירמות העוסקות בייצוא שרותים, הן למנהלים שלהן  והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

סקירה

שורה תחתונה:

הנתונים של ייצוא השרותים בפברואר אינם חריגים וכמעט שאין בהם תופעות מיוחדות – כלומר, הן אינן מרמזות על מה צפוי בהם החל מחודש מרס.

אנחנו מחכים בדריכות לראות באיזו מידה משבר הקורונה פגע בייצוא השרותים, כאשר ההנחה צריכה להיות שהפגיעה בשרותים תתחלק לשניים: בתחומי התיירות והתחבורה, המכה תהיה אנושה והפעילות תרד כמעט לאפס – כפי שמשתקף מנתוני התיירות הנכנסת בחודשים מרס ואפריל. מאידך, ב'שרותים האחרים' בכלל, ובענפי ההיי-טק בפרט, הפגיעה צפויה להיות קטנה מזו שספג ייצוא הסחורות – אבל השאלה המסקרנת היא בכמה קטנה?

את זה נתחיל לגלות רק עם פרסום הנתונים של חודש מרס, הצפוי ב-4 ליוני, אבל אינדיקציה מוקדמת תיכלל בנתוני מאזן התשלומים לרבעון הראשון (לפחות האומדן הראשון שלהם) שיתפרסמו ב-25 למאי. יצויין שנתוני ייצוא השרותים בפברואר התפרסמו באיחור (ב-6.5) לעומת המקובל (סביב ה-22-25 לחודש) בגלל השפעת הסגר על עבודת הלמ"ס, והפיגור הזה ייסגר כנראה רק בהדרגה.

נקודות ספציפיות העולות מנתוני הסחר:

  • חודש פברואר הינו, בד"כ, חודש חלש באופן יחסי בתחומי השרותים – במיוחד, כמובן, בתיירות אבל גם בענפים אחרים.
  • בחודש פברואר 2020, בהשוואה לחודש פברואר 2019, נרשם גידול בכמעט כל התחומים. בתחומי התיירות והתחבורה היה הגידול קטן או מזערי, אבל בתחומי השרותים האחרים, גם בההיי-טק וגם באחרים, נרשמה צמיחה דו-ספרתית.
  • ה'אכזבה' בנתוני פברואר והסיבה לכך שהצמיחה בסך כל ייצוא השרותים היה רק 7% מול פברואר 2019, נמצאת בתרומה הצנועה של מכירת סטארט-אפים – שהסתכמה ב-34 מיליון דולר בלבד, לעומת 669 מיליון דולר פברואר אשתקד, ירידה של 95%(!!).
  • אולם אין ממה להתאכזב, ואין חשיבות של ממש לנתון הזה. זאת מפני שכאמור לעיל,  מכירת סטארט-אפים אינו 'מוצר' סדיר וקבוע, אלא להיפך – כל מכירה הוא אירוע בפני עצמו, שלא ניתן 'להזמין' מראש וגם לא לתזמן. העיסקאות מתבצעות בבת אחת, לאחר תהליך של הכנה והבשלה שלפעמים מתארך. לדוגמה, בנובמבר 2019 הסתכם סעיף זה באפס עגול – אבל זה לא מנע משנת 2019 כולה לרשום זינוק גדול בעיסקאות מכירה אל מעבר ל-3 מיליארד דולר. ולהיפך – פברואר 2019, בו נרשם ייצוא ענק של 669 מיליון דולר היה חודש השיא של 2019, ורק חודש אחד אחר הצליח לעבור את רף החצי מיליארד דולר.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 + 2 =

*