עוד מדרגה למטה בדולר – מתקרבים לתחתית

פרסום האומדן הראשון של התמ"ג האמריקני לרבעון השני, ביום ו' בבוקר שעון ניו יורק, היה אירוע חשוב מכמה בחינות.

הנתונים החדשים כללו גם תיקון רטרואקטיבי של הרבעונים האחרונים כמו גם של שנים רבות לאחור. הפעם נתעלם מההיסטוריה היותר עתיקה – כמו למשל שהמיתון של 2001 היה הרבה יותר קל מכפי שהעריכו בעבר, עד שהוא בקושי ראוי לכינוי מיתון (מהבחינה הסטטיסטית כמובן).

אבל לגבי ההיסטוריה הקרובה – של המיתון הנוכחי, שהתחיל מבחינה רשמית בסוף 2007 – העידכון קובע שהוא חריף יותר, עמוק יותר וגם ארוך יותר. מהנתונים עולה שגם ברבעון הראשון של 2008 היתה צמיחה שלילית בתמ"ג. יש לזה חשיבות גדולה, אולם החשיבות הרבה ביותר שמורה לנתונים הטריים ביותר, על אודות הרבעון השני של 2009, בו התכווץ המשק בקצב הרבה יותר איטי מאשר ברבעוני הקטסטרופה (האחרון של 2008 והראשון של 2009).

זוהי בשורה חיובית, אך בוודאי לא בלתי צפויה. ייתכן גם שהתמונה באשר לרבעון הראשון תשתפר עוד יותר כאשר יתפרסמו העדכונים לאומדן ראשון זה במהלך החודש/חודשיים הבאים. אבל לא נעסוק כאן בניתוח נתוני התמ"ג אלא בתגובה אליהם בשווקים השונים.

בשוק המניות התגובה הייתה מינורית מאוד – אם מפני שהנתונים לא ממש הפתיעו, אם משום שהשוק הזה מתמקד כרגע בתוצאות של חברות, ואם מסיבות 'טכניות' כגון היות יום שישי יום המסחר האחרון בחודש. בשווקים האחרים היו הרבה פחות אדישים.

נציין שניים במיוחד. שוק האג"ח הממשלתי עלה בעוצמה חריגה, הן ביום ה' והן ביום ו'. אמנם נכון, יש לייחס את המהלך המשמעותי הזה לסיומו של מהלך גיוס אדיר-מימדים שבוצע במהלך השבוע על ידי משרד האוצר של ארה"ב. אבל למזער אפשר לומר ששוק האג"ח לא מצא בנתוני התמ"ג, כולל אומדני האינפלציה המשתקפים בהם, שום סיבה לדאגה. כלומר, שוק האג"ח עדיין לא מאמין בכלל שהמשק צועד לקראת התאוששות כללית וקרובה, לא כל שכן חידוש הביקושים בעוצמה שתצית את האינפלציה.

בשוק המט"ח, לעומת זאת, התגובה היתה של גל מכירת דולרים, נגד כמעט כל המטבעות (מלבד הין והפר"ש). אפשר לפרש את הקשר בין נתוני התמ"ג לירידת הדולר באופנים שונים – ואחד ההסברים יכול להיות שאין כלל קשר בין האירועים והירידה התרחשה במנותק מפרסום נתוני התמ"ג. אבל מסתבר שהפרסום העניק תנופה מחודשת לסנטימנט האנטי-דולרי הקיצוני, המאפיין את שוק המט"ח מזה זמן.

איך שלא יהיה, התוצאה היתה שהיורו עלה בכשני סנט והגיע בחזרה ל-1.425, לאחר שבוע די חלש; הליש"ט פרץ, סוף כל סוף, את הרמה של 1.655 הבולמת אותו מזה חודש ויותר; הקנדי והאוסטרלי עלו לשיאים חדשים של התקופה האחרונה; וכל השאר גם עלו, מלבד המטבעות המשמשים כמקלטים, כלומר הין והפר"ש (לגביהם אפשר לטעון שהבעיות העצמיות שלהם מכבידות עליהם יותר ויותר). מדד הדולר, המודד את שוויו המשוקלל מול סל של שישה מטבעות עיקריים, ירד אל קרוב ל-78, ומתקרב לשפל הקודם שלו מיוני, סביב 77.5.

אני ממשיך לדבוק בדעה הגורסת שמהלך הירידה של הדולר קרוב למיצוי ושנראה נקודת שפל במהלך חודש אוגוסט – אולי כבר בימים הקרובים. עוצמת הסנטימנט השלילי נגד הדולר מהווה אחת הטענות המשכנעות ביותר בעד גישה זו. נקודת השפל הקרובה אמורה לשמש נקודת תפנית למהלך ממושך ומשמעותי של עלייה במטבע האמריקני.