ציון עובדות – על אף המשבר העולמי, גרעון הסחר בחודש מרס גדל

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

תאריך פרסום:7 לאפריל 2020

תאריך כתיבת הסקירה: 20 אפריל 2020

 

רקע לנתונים:

תדירות הפרסום: חודשי

מהות הנתונים: דיווח על סחר בסחורות שיובאו אל או יוצאו מישראל בחודש החולף; המדידה היא של שווין הכספי של הסחורות וזו מוצגת על ידי הלמ"ס הן במונחים דולריים והן במונחיים שקליים. המדידה מתבצעת לפי כללים סיווג מאוד מפורטים של גופים בינלאומיים מקצועיים, כדי ליצור בסיס אחיד לנתונים של כל מדינה.

איכות הנתונים: גבוהה מאוד

חשיבות הנתונים:

קריטיים נתוני הסחר הם אלמנט חיוני במעקב אחר ביצועי המשק בכלל ושל סקטורים ספציפיים בתוכו.

חשובים מאוד לצורך זיהוי מגמות שליליות כבר בשלב מוקדם להתפתחותן – בין אם מדובר בירידה בייצוא ובין אם מדובר בעליה בייבוא. תחומים רבים מתאפיינים ברמת עונתיות גבוהה, והעובדה שנתוני הסחר מתפרסמים בשלוש צורות – נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה – נותנת את הפרספקטיבה הדרושה לבחון אם התפתחות מסויימת היא חריגה, ובאיזו מידה.

חשובים לפירמות העוסקות בייצוא, הן למנהלים והן למשקיעים בהן, כדי לבחון את ביצועי ודיווחי הפירמה הבודדת מול ביצועי הענף שלה.

סקירה

שורה תחתונה:

נתוני הסחר עבור מרס הינם הראשונים להתייחס לתקופת המשבר – אבל רק לראשיתו, ומבחינת הסחר בסחורות מרבית הפעילות במרס נובעת מהזמנות ומעסקאות שבוצעו שבועות ואף חודשים קודם. לכן אין לחפש בהם עדות להשפעת המשבר, לא בייבוא ולא בייצוא.

אז מה אם כן יש בנתונים? התשובה לכך היא שהם מצביעים על גידול משמעותי בגירעון הסחר בחודש מרס – שכמעט והכפיל את עצמו לעומת מרס 2019. הגורמים הספציפיים שתרמו במיוחד לתוצאה זו מפורטים למטה, אבל מבחינת 'השורה התחתונה' חשוב לציין שמדובר במצב הפוך למה שהיינו מצפים לראות בתקופת משבר עולמי (מסיבות שאין כאן מקום להציג במלואן) – אבל אני די בטוח שציפיה זו תתגשם בחודשים הבאים, והגירעון המסחרי אכן יילך ויצטמצם. בהחלט אפשרי שהגירעון יהפוך לעודף במהלך המשבר, כפי שקרה במשבר הגדול של 2008-09.

יש להדגיש שצמצום הגירעון בעת משבר הינו תוצאה חיובית של התפתחויות מאוד שליליות: גם הייצוא וגם הייבוא יירדו, אולי בשיעורים משמעותיים, אבל הייבוא יירד הרבה יותר מהייצוא, וזה מה שיביא לצמצום בגירעון, ואולי אף לחיסולו.

 הנקודות הבולטות העולות מנתוני הסחר:

  • נתחיל בייבואשבסה"כ רשם ירידה של כ-14% לעומת מרס אשתקד, בעוד שעבור הרבעון הראשון כולו, הירידה לעומת ינואר-מרס 2019 היה מתונה יותר, של כ-8%.
    • הגורמים הבולטים לירידה בייבוא הם שניים: 1) קיטון בהוצאה על מוצרי האנרגיה, בעיקר דלקים (של קרוב לחצי מיליארד דולר, לעומת מרס אשתקד), המבטא את הירידה החדה במחירי הנפט שהתחילה עוד בפברואר והתעצמה במרס;   2) ירידה חדה בייבוא של כלי רכב. תופעה זו אינה קשורה – עדיין – לסגירת המשק, אלא התחילה כבר בינואר ונמשכה בפברואר. דווקא במרס היה היקף ייבוא הרכב כמעט כפול מפברואר – אבל סכום זה היה חצי מרמתו החריגה מאוד של ייבוא כלי רכב במרס 2019.
    • מלבד אנרגיה וכלי רכב, בשאר ענפי הייבוא לא היו עליות או ירידות ראויות לציון.
  • עכשיו לייצוא – בו שולטת מגמה שלילית כבר הרבה זמן, אבל מצבו של הייצוא נהיה יותר גרוע במרס.
    • גם כאן, ניתן להצביע על שני גורמים – למעשה, שני ענפים – שאחראים למרבית הירידה, למרות שלא מעט ענפים הפגינו חולשה מסויימת ולכן 'תרמו' גם הם לתוצאה הכללית.
    • סך הייצוא במרס ירד בכ-35% (!) לעומת מרס אשתקד, בעוד שהירידה ברבעון הראשון היתה 'רק' בשיעור של כ-15%. כלומר, שעיקר הנזק נרשם במרס.
    • הירידה החדה הזאת הינה חריגה, כפי שניתן לראות בגרף למטה, המציג את היקף הייצוא התעשייתי בכל אחד מששת החודשים האחרונים מול החודש המקביל שנה קודם. מסתבר שהיקף הייצוא במרס 2019 היה חריג מאוד כלפי מעלה, בעוד הייצוא במרס 2020 היה חריג כלפי מטה – כלומר, התוצאה הקשה של חודש מרס השנה היא במידה רבה 'מלאכותית'.

 

  • הגורם הראשון לתוצאה זו היה ענף הפרמצבטיקה (תרופות). אמנם נכון, ענף זה נמצא במשבר ובנסיגה מאז שנת השיא של 2017, אבל מפתיע לגלות שהמגמה השלילית ממשיכה. הנתונים והמגמה מסוכמים בגרף הזה, שמראה שמרס היה שני רק לרמת השפל של פברואר בייצוא מוצאי הפארמה.
  • הענף הבעייתי השני היה כימיקלים – ענף שדווקא נהנה משגשוג ב-2019. מגמה חיובית זו נמשכה בינואר ובעיקר בפברואר השנה, אבל במרס הייצוא ירד בחדות לרמה שנראית קצת נמוכה, אבל רחוקה מלהיות משברית. ה'בעיה' נוצרה מהשוואה בין הנתון הבינוני-מינוס של מרס 2020 לעומת הנתון המזהיר והחריג של מרס 2019.
  • לבסוף, כדי להבהיר שלא הכל שלילי וחריג בתחום הייצוא, ניתן להתנחם מנתוני ענף מרכזי נוסף, והוא המחשבים, אלקטרוניקה ואופטיקה, שממשיך לצמוח ומציג מגמה חיובית:

לסיכום: קיימת מגמה שלילית בתחום הסחר בסחורות. סך הייצוא אינו גדל מזה כמה שנים ואף נסוג. אבל מוקד הבעיה בשלוש השנים האחרונות הוא בענף הפארמה, בעוד שענף הכימיקלים נמצא במצב טוב, והקיטון הדרמטי שנרשם במרס נראה מקרי ולא מהותי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 + 3 =

*