משברים – בין כוח עליון לסתם יציאה מכלל שליטה

המשבר באירופה מתקדם, מתרחב ומעמיק – אבל הוא כבר איננו מסוגל ליצור הפתעות. הכל ברור למי שרוצה לראות ולהבין, וכמעט הכל צפוי, כך שההתפתחויות, התגובות, ומעל לכל – התוצאות הסופיות, כולן ידועות מראש. זו הסיבה שתחושת הפאניקה הולכת ונעלמת – לא מפני שהמצב אינו מספיק חמור, אלא מפני שכולם הפנימו את החומרה, ומאידך רבים מיואשים מן הסיכוי למצוא פתרון.

גם האזהרה של מודיס לגבי הורדת הדירוג המושלם של גרמניה, הולנד ולוקסמבורג אינה הפתעה, אלא נדבך נוסף, התפתחות בלתינמנעת וציון דרך מינורי בסחרור למטה. הציבור הרחב אינו יודע, מפני שלא מדווחים לו, שחברת הדירוג העצמאית באמת (מפני שהיא לא מקבלת תשלום מהגופים המדורגים, אלא מהגורמים הקונים את הניתוחים שלה) Egan Jones, כבר הורידה מזמן את הדירוג של גרמניה וכל שאר מדינות הטריפל-A האירופאיות. לא אזהרה, אלא הורדה ממשית. ולא פעם, אלא כמה פעמים. ביוני, היא הורידה את גרמניה מ-AA מינוס ל-A פלוס, שזה כבר ארבע דרגות מתחת לטריפל-A. החודש היא הורידה את הולנד ואוסטריה לדירוג של A.

ההיגיון שהציג מודיס הוא איתן – ככל שגרמניה מעורבת בתכניות הצלה למיניהן, כך מצבה שלה מתערער יותר. אין כל סיכוי שגרמניה והולנד יצילו את גוש האירו בזכות 'חוזקן', אלא להיפך – ככל שמדינות אלה מקבלות על עצמן יותר מחויבויות כלפי הרשימה המתארכת של מדינות חלשות ופושטות יד, כך איתנותן נשחקת ומצבן שלהן הולך ומחמיר. כלומר, גוש האירו מטביע את גרמניה, בעוד שגרמניה אינה מסוגלת למשוך לבדה את גוש האירו לחוף מבטחים.

הסיבות לכך פשוטות. ראשית, גרמניה אינה מספיק גדולה ביחס לכל הגוש. היא מהווה רק חמישית מהתמ"ג המצרפי – וזה לבד צריך להבהיר שהיא לא מסוגלת להרים את כל הגוש על כתפיה, גם בסיוע של הולנד ואוסטריה. שנית, לגרמניה יש מצבת חובות לא מבוטלת משלה, וזה בוודאי מגביל את יכולתה לקבל על עצמה יותר התחייבויות. שלישית, כל הדיון על חוב של מדינות נוטה להתרכז סביב החובות המונפקים במסגרת אג"ח או התחייבויות רשומות אחרות. אבל יש חובות שאינם רשומים, הגדולים פי כמה מאלה הרשומים, שנובעים מהתחייבויות במסגרת מדינת הרווחה, בראש וראשונה של פנסיה וקצבאות, של מערכת הבריאות ועוד. ואחרון אחרון ונורא – החשיפה של מערכת הבנקאות הגרמנית ושל הבונדסבנק למערכות הבנקאיות של המדינות החלשות הולכת וגדלה בקצב מהיר מיום ליום, כתוצאה מבריחת ההון מהמדינות החלשות לחזקות והדרך בה פועל מנגנון האיזון הכללאירופאי, דרך הבנק האירופי המרכזי. בהזדמנות, אקדיש לנושא הזה אייטם מיוחד, אבל בינתיים אציין את התופעה כעובדה, וכגורם שהופך למכריע בפני עצמו.

השורה התחתונה היא זו: אין סיכוי להציל את אירופה, וההכרה בכך מחלחלת אט אט לכל המערכות. רמת התשואות של האג"ח של ספרד מודיעות למעשה שמדינה זו תהיה חייבת לבקש תכנית הצלה – ואחריה איטליה, אבל השאלה המעניינת באמת היא מתי יעברו הפעילים בשוק האג"ח לחולייה החלשה האולטימטיבית – צרפת

לעומת המשבר באירופה, שהוא תוצאת מעשי בניאדם שיצאו מכלל שליטה (הגולם האירופאי קם על יוצריו), ישנו משבר חדש, חמור ובעל פוטנציאל הרסני אדיר בתחום הכלכליחברתי. זוהי הבצורת בארה"ב, אליה מצטרף השיבוש במונסון בהודו ועוד כמה פגעי טבע מסביב לעולם.

לא מדובר בבצורת החמורה ביותר בהיסטוריה או משהו כזה, אבל בכל זאת זוהי בצורת החמורה ביותר מאז 1988, הפוגעת בגידולים החקלאיים העיקריים – חיטה, סויה ומעל לכל, תירס. אחרי עליות של בין 30-60% במחירי הסחורות האלה מאז אמצע יוני – הגרפים של מחירי הסחורות האלה נראים דמיוניים, כפי שניתן לראות למטה – נרשמו דווקא ירידות ביומיים האחרונים. בכלל, זהו סיפור בהתהוות, מפני שכל יום נוסף של יובש יוסיף לנזק המצטבר ליבולים, ומאידך יום שבו יירד גשם במקומות הנכונים ובכמויות משמעותיות יצמצם את היקפי הנזק וישנה את הצפי הכללי.

אבל, כפי שניתן לראות בגרפים המצורפים, השוק לוקח בחשבון מכה קשה מאוד ליבולים, ומתמחר את מה שנשאר בהתאם. התוצאות של הבצורת ושל הזינוק המדהים במחירים – שהיו במגמת ירידה לפני כן יורגשו בכל העולם, כאשר מדובר בצירוף הגרוע ביותר שאפשר להעלות על הדעת – עליית מחירים גדולה במוצרי היסוד (לחם, עוף, בקר וכו'), בד בבד עם ירידת מחירים כללית של מוצרים מיוצרים בגלל עודפי ייצור כללעולמיים, ורמות שכר (עבור אלו שיש להם משרות) יציבות בגלל אבטלה גבוהה. כלומר, הכוחות הדפלציוניים ימשיכו לפעול ברוב התחומים ובמיוחד בשוק העבודה, מלבד בתחום המוצרים החקלאיים הבסיסיים, בהם תשרור אינפלציה גבוהה בתקופה הקרובה.

בפעם הקודמת שתסריט זה התפתח – ב-2008/2009 – התוצאות כללו מהומות ומהפכות במדינות צפון אפריקה ("האביב הערבי" המדומה) ובמזרח התיכון, ויצרו חוסר שקט נרחב בסין, שלא לדבר על תרומתם לתסיסה החברתית באירופה ואפילו במדינת ישראל. סביר להניח שהפעם התוצאות לא יהיו פחות חמורות.

מחיר החיטה בבורסת שיקגו, בסנטים לבושל, בשלושת החודשים האחרונים

מחירי החיטה בבורסת שיקגו, מאי-יולי

(מקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל)

 

מחיר פולי סויה בבורסת שיקגו, בסנטים לבושל, בשלושת החודשים האחרונים

מחיר פולי סויה בבורסת שיקגו, מאי-יולי

(מקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל)

 

מחיר התירס בבורסת שיקגו, בסנטים לבושל, בשלושת החודשים האחרונים

מחיר התירס בבורסת שיקגו, מאי-יולי

(מקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 + 2 =

*