מציאות הזויה ביפן

אתמול פורסמו נתוני התמ"ג לרבעון השני  — לא רק בישראל אלא גם ביפן. אמנם יש הבדלים תהומיים בין שתי המדינות, אבל יש גם צדדים דומים – שלחלקם נרמוז בהמשך.

אבל מאחר והנתונים שלנו כן זכו לכיסוי תקשורתי וניתוח אנליטי – לא מספיקים, לטעמינו, אבל לפחות משהו – בעוד שהנתונים היפניים קבלו בקושי ידיעה קצרה, נתמקד בהם. ככלות הכל, מדובר באחת הכלכלות הגדולות ולכן החשובות בעולם.

דווקא בנושא הזה – דירוג גודלו של המשק היפני בסולם של כלכלות העולם – נעשה רעש גדול אתמול במדיה הפיננסית הבינלאומית. זו הכריזה על 'יום היסטורי' שהיווה 'ציון דרך חשוב' בהתפתחות הכלכלה העולמית, כל זאת לרגל העובדה שהתמ"ג היפני (כפי שזה דווח בנתונים לרבעון השני) הפך קטן יותר מזה של סין. למי שזה חשוב לו, מדובר בסכום של 1.288 טריליון דולר עבור המשק היפני, לעומת 1.337 טריליון עבור המשק הסיני, נכון לסוף יוני השנה.

כלומר, עכשיו ניתן לומר באופן רשמי כי המשק הסיני הוא השני בגודלו עלי אדמות (לאחר שהפך בשנה, השנתיים האחרונות ליצואן מספר אחד, ליבואן מספר אחד של נפט, ברזל ועוד סחורות רבות, וכן לרשימה הולכת ומתארכת של תוארים 'מספר אחד').

ואם תגיד "אז מה?", אזי תדע שיש להתפתחות זו משמעות סמלית רבה, במיוחד אם אתה אזרח סיני מחד גיסא, או אזרח יפני מאידך גיסא. עבור תרבויות בהן ה'פנים', והגאווה הלאומית בכלל, מהווים מרכיבים תרבותיים חשובים, זה אינו דבר שולי בכלל. מעבר לכך, גם עבור העולם כולו יש לענין סמליות רבה, בכך שהוא מבליט את עלייתה המהירה של סין – ומבשרת על המשר עליה זו. כל הסטיסטיקנים טרחו לחשב את התאריך הצפוי בו כלכלת סין תעבור את זו של ארה"ב ותהפוך למספר אחד בעולם (כמובן שזה תלוי בעיקר בהנחות לגבי קצבי הגידול של כל אחת מהמדינות, אבל זה משחק משעשע).

אולם מעבר לצורך של התקשורת לקבוע את התאריך בו נקבע ציון הדרך, מדובר בקשקוש מוחלט. זאת גם מפני שהנתונים האחרונים ששימשו בסיס ל'הכרזה' הם זמניים וצפויים לעבור תיקונים לכאן ולכאן. אבל בעיקר מפני שהאירוע ההיסטורי התרחש בפועל לפני תשע שנים. הנתונים הנ"ל לגבי גודל התמ"ג בכל מדינה משקפים את נתוני התמ"ג השוטפים, המתבטאים במטבע במקומי, כשהם מתורגמים לדולרים בשערי חליפין של ה-30 ליוני. לעומת זאת, חישוב של התל"ג – הלא הוא סך התפוקה של המשק – לפי 'PPP', כלומר ערך הקניה המתואם של כל מטבע, ולא שוויו בשוק המט"ח העולמי , מגלה (לפי חישובי ה-IMF) שכבר ב-2001 עבר כלכלת סין את זו של יפן…

עד כאן בענייני שעשועים וטריוויה. עכשיו לחלק הרציני.

נתוני התמ"ג של יפן לרבעון השני (אומדן ראשון, יש לזכור) הצביעו על שיעור צמיחה של 0.4% בקצב שנתי.

א)      ממצוע התחזיות היה לקצב של 2.3%!

ב)      ברבעון הראשון, הקצב היה 4.4% — כלומר, מדובר בהאטה חדה מאוד!!

לאור נתון זה, קצב הצמיחה ביפן היה הנמוך ביותר מבין שש הכלכלות הגדולות בעולם – כולן מפותחות, מלבד סין (ארה"ב, גרמניה, בריטניה וצרפת הן האחרות).

הגורמים להאטה היו, למעשה, כל הסקטורים המרכזיים של המשק, ובראשם הייצוא (שקצב התרחבותו הואט מאוד) והצריכה הפרטית (שחזרה לתרדמתה המקובלת).

אבל המציאות היא קשה יותר אפילו ממה שנדמה מהנתונים הנ"ל. מאחר וביפן יש דפלציה מתמשכת (שדווקא השתפרה מעט ברבעון החולף), הרי שיש לתת משקל גדול מהמקובל לנתוני התמ"ג הנומינליים, בעוד הנתונים המתפרסמים הם 'ריאליים', כלומר מתואמים לאינפלציה (או דפלציה, במקרה הזה).

ובכן, הנתונים נומינליים מראים כי כלכלת יפן התכווצה בקצב שנתי של 0.9% ברבעון השני, כלומר היא חזרה למצב של מיתון.

זהו פן אחד, די מדהים, של המציאות הכלכלית של יפן.

אולם ממש במקביל, ערכו של המטבע היפני (הין) ממשיך לעלות מול כמעט כל מטבע אחר עלי אדמות, ובמיוחד מול הדולר – הוא מסתובב ברמות שיא של 15 שנה, באיזור ה-85 ין לדולר – וגם מול האירו (כבר פחות מ-110).

תשאל – ואתה חייב לשאול, אם יש לך IQ ברמה חיובית כלשהי – איך ייתכן שמדינה בעלת משק כה חלש היא גם בעלת מטבע כה חזק (ובמיוחד לאור העובדה שהריבית על הין היא אפס)???

זו שאלה אדירה. לא אומר שאין לי מושג, אבל ההסברים המוצעים בשיח בין כלכלנים אינם לגמרי משכנעים. אבל קודם כל, יש להפנים את מקבץ הנתונים הנ"ל, שהן כמעט בלתי-נתפסות.

בשלב זה, במקום להציג הסברים אפשריים, נוסיף שאלות ותהיות. קברניטי הסקטור הפרטי, דוגמת בכיר בהונדה שצוטט אתמול, אומרים מפורשות ששע"ח של 85 ין לדולר ימיט אסון על ענפי היצוא. התגובה המתבקשת היא – שמענו את הבכיינות הזו לאורך שנים רבות, ובכל זאת אתם קיימים ואף משגשגים. אז תעשו לנו טובה ותרדו מזה…

אבל בפרספקטיבה ארוכה יותר, ובוודאי ברמת מקרו אבל כנראה גם ברמת מיקרו (ראו ההידרדרות של טויוטה כדוגמה), נראה שהאסון אכן מתרחש. אמנם נכון, לא שומעים על קריסות דרמטיות של מפעלים או קונצרנים. במקום זאת, כלכלת יפן שוקעת באיטיות ובנחישות מצמררות. מגמה זו צפויה להמשיך עד שיום אחד כן יקרה איזה 'פיצוץ גדול', אבל גם הוא כנראה יהיה רק 'ציון דרך' בתהליך הארוך והעצוב.

בינתיים, אם המטבע לא משקף חולשה, הבורסה עושה זאת במקומו (ובמידה לא מבוטלת, בגללו). מדד הניקיי שבר את רמת ה-9200 אתמול והמשיך למטה היום. אלו רמות שפל ל-2010, והיעדים הבאים הם 9081, השפל הקודם מנובמבר 2009, 9050 מיולי אשתקד ו-9038 חודשיים קודם. ומעבר לכך, כפי שאומרים, עוד היד נטויה…

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

72 − = 71

*