מערכת הבנקאות העולמית לקראת הלאמה

עדיכון ותקציר לגבי מערכת הבנקאות העולמית, קריסתה המתקדמת והלאמתו ההולכת וקרבה:

 

1) ביום חמישי שעבר, שפך הממשל האמריקני – זה היוצא, אבל אין זה משנה כהוא זה בהקשר הנוכחי – עוד מאה מיליארד דולר פלוס בתור ערבות לבנק אוף אמריקה. בנק זה, שהוא הגדול בארה"ב, גילה לתדהמתו שהרכש האחרון שלו, מריל לינץ, הוא חתול בשק. הנכסים של מריל שווים הרבה פחות ממה שבנק אוף אמריקה חשב שהם שווים באותו יום מר ונמהר, ה-15 לספטמבר 2008, כאשר הבנק רכש את מריל בחטף, שעות ספורות לפני שליהמן ברודרס קרס.

מריל, שהודיע ביום שישי על הפסד של מעל 15 מיליארד דולר, היתה אחת הבנקים להשקעות שסיבך את עצמו הרבה מעל הראש בהלוואות הסאב-פריים ושאר מרעין הבישין שהוא וגופים כמותו המציאו ושווקו. זה שהוא הרעיל את עצמו למוות עם הרעל שהוא עצמו הפיק אינה אלא דוגמה נוספת לצדק פואטי מהסוג שיצר המשבר הגדול בכמות גדולה. אבל כל בר דעת ידע בספטמבר שמריל הוא מת מהלך, וגאונתו המהוללת של הבוס של בנק אוף אמריקה, קן לואיס, החזיקה כ-120 ימים, מהרכישה ועד להודעה/ הודאה המביישת.

 

אופס. שכחנו לציין שמעבר לערבות של 100+ מיליארד דולר שהממשל העניק לבנק אוף אמריקה, הוא גם הזרים לו 20 מיליארד דולר טבין ותקלין בתור הון נוסף. כל זה היה נחוץ כדי למנוע את התמוטטות הבנק, לאחר ההפסד שלו עצמו – שנגרם במידה לא קטנה מהרעל שהוא בלע מרכישת הבנק למשכנתאות Countrywide מוקדם יותר ב-2008 – עוד צעד גאוני מבית מדרשו של לואיס.

 

ובכן, לאחר שהממשל התחייב בחודש שעבר לערוב לסיטיבנק בסכום של מעל 300 מיליארד דולר, והזרים עוד 20 מיליארד דולר בתור הון חדש (נוסף על ה-25 מיליארדשהוא קיבל באוקטובר במסגרת תוכנית ה-TARP) – כל זה במאמץ נואש להציל את קבוצת סיטיבנק, אבל שנתפס בשוק כהלאמתו דה פקטו, מגיעה ההלאמה דה פקטו של בנק אוף אמריקה – ועוד היד נטויה בארה"ב.

 

2) ביום ראשון, הלאימה ממשלת אירלנד את Anglo-Irish Bank, הרביעי בגודלו במדינה אך המסובך ביותר בהלוואות לסקטור הנדל"ן האירי המנופח והמתמוטט.

 

כאן מתבקשת הערה אישית. בשיחה בפאב בדאבלין בראשית ספטמבר אשתקד,לפני שליהמן קרסה ונתנו לה ליפול, שמעתי משני חברים מקומיים על מצבה הרעועה של מערכת הבנקאות האירית בכללותה, ועל מצבו הגרוע של AIB בפרט. היה ברור לי ולבני שיחי שהבנק יתמוטט ושהממשלה תידרש להצלתו, וממילא הדברים יתגלגלו להלאמת כל המערכת. תיארתי להם את הנסיון הישראלי ב-1983, שאמנם לא היה מקביל מבחינת הגורמים לו, אך מספק דגם ברור לתהליך של התמוטטות/ הלאמה/ שיקום ולבסוף הפרטה של מערכת שהסתבכה – לפחות זו של מדינה קטנה.

 

אירלנד מספקת מקרה קיצוני, בגלל עוצמת הטירוף/ גיאות הנדל"ני שאחז במדינה ההיא, ובגלל שמערכת הבנקאות שלה מרוכזת – בדומה לזו של מרבית מדינות אירופה. אבל כבר אז לא היה ספק, לפחות לאותם מנתחים שהיו מוכנים להסתכל נכוחה בנתונים ובתמונה הכוללת, שהמשבר המערכתי בבנקאות העלומית יסתיים בהלאמה כללית.

 

3) לאחר ימים של שמועות והערכות, פרסמה ממשלת בריטניה ביום ב' את התוכנית החדשה שלה להצלת מערכת הבנקאות הבריטית. היתה בכך הודאה פורמלית שהתוכנית הקודמת – של הזרמת כ-67 מיליארד דולר בהון חדש למספר בנקים, בעיקר רויאל בנק אוף סקוטלנדRBOS)), ללוידס בנק וגם המוסד אותו עמד ללוידס לרכוש — האליפקס בנק אוף ספקטלנד (HBOS), תמורת נתח גדול בהון שלהם (50% במקרה שלRBOS – הוכתרה בכשלון מוחלט.

הפעם התוכנית הבריטית היא מורכבת הרבה יותר – אך דומה מאוד למה שפאולסון רצה לעשות במסגרת תוכנית ה-TARP המקורית, לפני ששינה אותה להיות דומה לתוכנית המקורית הרביטית! – והיא צפויה לעלות לפחות 200 מיליארד דולר. אני בכוונה לא מתעכב על הפרטים והנתנוים המדוייקים, מפני שזה כבר לא משנה. ברור לכל מי שעיניו בראשו ששתי הגישות המרכזיות, זו של הזרמות הון לבנקים וזו של רכישת 'נכסים פגומים' של הבנקים ו/או הוצאתם של אלה והעברתם ל'בנק רע' שיוקם בבעלות ממשלתית לטפל בנכסים הפגומים – שתיהן נכשלו.

 

לכן נאלץ כל מנתח אובייקטיבי להגיע למסקנה לפיה המהלך הסופי, שיינקט כאשר יכלו כל הקיצין ולאחר שניסו כל החלופות וצעגי הביניים, תהיה של הלאמה. ממשלת הוד מלכותה המירה מניות בכורה ב-RBOS שקיבלה בספטמבר למניות רגילות, והגיעה כבר לשיעור בעלות של 70%. בינתיים, הבנק עצמו הודיע על הפסד צפוי של 28 מיליארד ליש"ט ל-2008, ההפסד הגדול ביותר של פירמה בודדת בהיסטוריה. כלומר, הממשלה מחזיקה ביותר ויותר של בנק השווה פחות ופחות…

 

ראוי לציין כי בתוכנית החדשה יושט הסיוע הממשלתי גם לקבוצת ברקליס, שעד עכשיו הסתייע בהזרמות הון מגורמים במפרץ הפרסי, וגם לקבוצת HSBC, שעד עכשיו החזיקה מעמד בכוחות עצמה. בתמורה, תדרוש הממשלה לא רק מניות אלא הגדלת פעילותם של הבנקים מקבלי הסיוע בתחום ההלוואות לעסקים הרבים המשוועים למימון. כלומר, כבר עכשיו מתבצעת הלאמה, אבל שוב מדובר בהלאמה דה פקטו, מפני שהמערכת הפוליטית איננה בשלה להוציא מפיה את המילה ההיא, הלאמה.

 

בינתיים, ביום שישי, הופיע מאמר חשוב באתר הפיינשל טיימס, פרי עטו של פרופ' וולאם בויטר, מה-London School of Economics, ולשעבר חבר בוועדת המדיניות המונטרית של הבנק אוף אינגלנד. ביוטר דרש להפסיק עם העמדת הפנים, להתקדם ישר לעבר הלאמת המערכת, ומשם לקדם תהליך ההבראה – של המשק ושל מערכת הבנקאות.

 

4) ביום שני, על רקע ההתפתחויות בבריטניה ובתוספת עזרה קטנה מדויטשה בנק – שהודיע על הפסד צפוי של למעלה מ-6 מיליארד אירו – ירדו מניות הבנקים בכל רחבי אירופה, ובראשם כמובן, בבורסת לונדון. אין טעם לפרט את היקף הירידות, די לומר שמדובר בטבח אדיר, שהשאיר את הבנקים הבריטיים הגדולים בשווי שוק הקטן בשיעורים של בין 50% ל-90% מהרמות של אמצע 2008 (מי כבר מדבר על רמות השיא של 2007…)

 

5) הבורסה של ניו יורק היתה סגורה ביום ב', לרגל החג של יום הולדתו של מרתים לות,ר קינג. אבל כבר שימי ה-ו בשבוע שעבר, על רקע הצרות שהוזכרו לעיל, קרס מדד סקטור הבנקים ופרץ את רמות השפל שנכרו בנובמבר האחרון – ושמשם קפצו המחירים בכ-40-50% עד תחילת ינואר.

 

ביום ג', בעוד ההמונים חוגגים את השבעתו של הנשיא החדש, צנחה הבורסה, ובראשה בקטור הבנקאות. מדד הבנקים KBW, זה שהגיע לרמה של 35 בנובמבר, קפץ ל-50 בסוף השנה ופרץ למטה בשבוע שעבר, קרס בשיעור של 20% ביום אחד וסיים ב-25. להלן הגרף של המדד הזה לשלושת החודשים האחרונים:

 

 

במילים פשוטות, הבורסה מעריכה שלבנקים הגדולים אין תקווה להרוויח לאורך השנים הקרובות, ושחלקם לא ישרדו כלל.

 

6) לסיום: הנשיא אובמה יידרש להחליט כבר בימיו בראשונים בתפקיד האם להציל את מערכת הבנקאות האמריקאית, ובעיקר איך – כלומר מי בדיוק להציל, ומי ניתן או חייבים להשאיר לקרוס.

 

7) ברקע, יש לדעת כי המשבר המתהווה בנדל"ן המניב (להבדיל מהמשבר הממושך, אך העדיין מחריף, בנדל"ן למגורים) יכה קשות בבנקים הבינוניים והקטנים הפרוסים בכל רחבי ארה"ב. מסיבות שונות, בנקים אלו לא השתתפו בחינגת המשכנאות ולכן לא נמחקו מהפסדים הנגרמים מהתפוצצות בועת הנדל"ן למגורים. אבל השנה, צפויים להתמוטט מאות בנקים בגלל חשיפתם להלוואות לקבלנים, ליזמים, לחברות ניהול ועוד, בתחום הנדל"ן המניב. בנקים אלה אינם מהווים איום כלל-מערכתי והממשל לא יציל אותם. אבל הפסדיהם המצטברים יעלו הרבה יותר מהאמצעים הדלים הנשארים לרשותה של ה-FDIC, האמורה לפצות מפקידים בבנקים במקרה של קריסה. יידרשו מאות מיליארדי דולרים נוספים כדי שה-FDIC תעמוד בתהחייבויותיה.

 

זוהי תמונת המצב בשעה זו, שבה מתכנסים גדולי האומה לערב של נשפים וחגיגות בוואשינגטון הבירה. מחר מר אובמה תתחיל לעבוד. אין לקנא בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

39 − = 33

*