מה אכפת לך משוק האג"ח הממשלתי היפני?

הטוב, הרע והמכוער

 

 מה אכפת לך משוק האג"ח הממשלתי היפני?

(הטור פורסם גם באתר TheMarker')

יום שישי שחלף, החמישה באפריל, היה יום היסטורי במערך הפיננסי העולמי, וייתכן שייזכר גם כיום גורלי לכלכלה הגלובלית. מה קרה – ומדוע זה היה כל כך חשוב?

 

נתחיל ברשימת האירועים שהתרחשו באותו יום, אך אינם הנושא בו יש להתמקד:

  1. המשבר עם צפון קוריאה החריף, על זה אפשר לקרוא בכל כלי התקשורת. הוא לא חשוב, אלא אם השליט החדש באמת מטורף ויתחיל מלחמה. מצד שני, יום השואה איננו תאריך מתאים לבטל את האפשרות שמנהיג כלשהו מספיק מטורף לחולל מלחמה והרג המוני.

  2. נתונים כלכליים שליליים באירופה – כרגיל. אין כאן כל חדש. הלאה.

  3. נתונים גרועים למדי לגבי שוק העבודה בארה"ב, המצטרפים לסדרת פרסומים כלכליים שהפתיעו לרעה לגבי מצבו של המשק האמריקני. בימים רגילים, היה מדובר באירוע חשוב, אבל לא ביום זה.

  4. התעצמות משבר שפעת העופות בסין. זהו אירוע בהתהוות, והוא עלול להתברר כחשוב מאוד, או לדעוך ולא להיזכר כלל. בינתיים הוא גרם לירידות חדות בהונג קונג (בורסות סין היו סגורות, נראה מה יקרה מחר) ובמניות של חברות תעופה בכל העולם.

כל זה מהווה יבול מכובד, אם לא ממש מרשים, עבור יום בודד. אבל כולם ביחד מתגמדים מול מה שקרה ביפן – אלא שעל זה לא קוראים ושומעים הרבה, אלא אם מחפשים.

מה שקרה ביום שישי ביפן הוא ששוק האג"ח הממשלתי היפני השתגע. הוא עבר טלטלה בלתינתפסת, שהסתיימה בירידה היומית הגדולה ביותר ששוק זה חווה מזה עשור. היום התחיל דווקא בזינוק דרמטי של המחירים וקריסה בתשואות (באג"ח ל-10 שנים), שהתמוטטו מרמת פתיחה של 0.55% לרמה של 0.32%, כאשר עוצמת התנועה גרמה להפסקת מסחר מאולצת.

מרמה זו התפתחה קריסת המחירים המזעזעת שהסתכמה בהכפלת התשואה לכ-0.65% תוך כמה שעות. אלו תנודות בלתינתפסות ולכן מן הראוי להציג את הגרף הרלוונטי, להתבוננות ולהשתוממות:

 

למותר לציין שכל זה התרחש על רקע, וכתגובה ישירה על צעדי הבנק המרכזי של יפן שפורסמו ביום רביעי, שבמרכזם הכפלת בסיס הכסף של המשק עד סוף שנת 2014, על ידי רכישה סופראגרסיבית של אג"ח ממשלתי ושל נכסים אחרים, מצד הבנק המרכזי.

אז זה דרמטי וכו' וכו' – אז מה?

  1. מי שאיננו כלכלן מקצועי יתקשה לקלוט את מלוא המשמעות של הצעדים המוכרזים. אסתפק בשתי הערות, האחת מצוטטת ממוחמד אלאריאן מ-PIMCO, לפיו זהו ניסוי כלכלי בקנה מידה ענקי מסוג שלא נראה בשום מקום איפעם – והוא חושש מאוד שהניסוי לא יצליח וימיט אסון; והנגזרת מהערכה זו היא שמה שהבנק של יפן עושה הוא – באופן יחסי – גדול פי כמה ממה שהפד האמריקני עושה. זה גם יומרני הרבה יותר, מפני שמדובר בניסיון לשבור בכוח את התפיסות המושרשות והציפיות האינפלציוניות של משקי בית ופירמות במשק היפני שנמצא בסחרור דהפלציוני מזה 15 שנה.

  2. מהן המסקנות המתבקשות מהמדיניות המוצהרת? ראשית, אם הבנק המרכזי מבטיח לרכוש המון אג"ח, כדאי להזדרז ולרכוש את הסחורה לפניו ובכך להרוויח מכניסתו המוגברת לשוק. הגיון זה הוא שגרם, כנראה, לזינוק העצום במחירים ולירידה התלולה בתשואות בתחילת יום המסחר.

  3. כהערת אגב, נציין שהפסקת מסחר בשוק האג"ח הממשלתי היפני – השוק הפיננסי השני בגודלו ובנזילותו בעולם – מהווה כשלעצמה אירוע בעל משמעות אדירה.

  4. אולם, אם אכן המהלך של ראש הממשלה אַבֶּה והנגיד החדש קורודה מצליח לרכוש את אמון השווקים והציבור, הרי שמשמעות הדבר היא שנוצר אמון בכך שבמקום דהפלציה של 1% או יותר לשנה, שהופך את התשואה של 0.5-0.7% לשנה לתשואה ריאלית סבירה, תיווצר אינפלציה של 1-2% לשנה, וממילא דרושה רמת תשואות גבוהה בהרבה. וזה מסביר – שוב, כנראה – את הנהירה החוצה מהאג"ח בהמשך.

  5. אם הסיפור היה מתרחש כולו ביפן, הוא היה מרתק אבל לא יותר. אבל כמובן שאין זה המצב. הכסף הבורח מיפן מחפש מקלטים בכל העולם. זה – כנראה, כנראה, הכל בשלב זה כנראה – מסביר את אירועי המשך היום ברחבי העולם, אותם נתמצת במספר שורות:

  • ביקושים עצומים לאג"ח ממשלתי של ארה"ב, ובעקבותיהם זינוק במחירים וירידה תלולה מקבילה ברמת התשואות.

  • כנ"ל, בעצמה פחותה, לגבי אג"ח ממשלתי באירופה. השוק הגדול ביותר באירופה לאג"ח ממשלתי הוא דווקא של איטליה, וגם שוק מוכה זה זכה לביקושים – כתוצאה, המירווח בין אג"ח איטלקי לגרמני הצטמצם, וכתוצאה מזה הירידות בבורסה האיטלקית נבלמו לקראת הסגירה.

  • הנהירה החוצה מיפן מתבצעת דרך מכירת יינים, ולכן מחיר היין צנח, במיוחד מול האירו (כנראה מסיבות טכניות). כתוצאה, המחיר של האירו, של הליש"ט ועוד עלו מול הדולר – בעוד מחיר הדולר עלה מול היין וגם מול מטבעות אחרות באסיה.

  • מחירי הזהב והכסף עלו בכ 1-2%.

כל הדברים האלו, ועוד אחרים, הם קרוב לוודאי תוצאות ישירות של התגובות להתפתחויות ביפן. כלומר, כל המערכת העולמית התעוותה לחלוטין בגלל הצעדים היפניים שהוכרזו וההיערכות לקראתם. וזה היה רק יום אחד. המשך עוד יבוא, כאשר הסיכון המרכזי הוא שהיפנים שחררו מהבקבוק שד שעכשיו לא יהיה ניתן להחזיר אותו. הם עלולים לאבד את השליטה על הין ועל שוק האג"ח הממשלתי ואלה יצללו במהירות לרמות שלא חלמו עליהן.

מסקנות מעשיות:

  1. התמקדו במה שחשוב, לא במה שתופס מקום בתקשורת המקומית.

  2. אם לארגון שלכם יש יחידה או צוות שאמור לעסוק בניהול סיכונים, הודיעו להם שהמודלים שלהם חדלו להיות רלוונטיים ביום שישי שעבר, ושיתחילו לחשוב מחדש ולעבד תכניות מעודכנות, לרמות תנודתיות שאיש בעולם טרם התנסה בהן (ראה תרשים למטה).

  3. כאלטרנטיבה, אפשר להמשיך ולחיות בלהלהלנד. זה הרבה יותר נחמד, ואם אכן הדברים יוצאים משליטתם – הכליכולה כביכול – של הבנקים המרכזיים, התירוץ של "מה יכולנו לעשות?" יהיה בשימוש כה רחב, שאין סיבה להיות חריג ולחשוב לבד.

 

2 Comments

  1. Pingback: המוקד עדיין במזרח | הטוב, הרע והמכוער

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 2 = 6

*