מדוע עולות התשואות על האג”ח הממשלתי האמריקני לטווח ארוך?

הטוב, הרע והמכוער

מדוע עולות התשואות על האגח הממשלתי האמריקני לטווח ארוך?

בסופו של שבוע מקוצר מבחינת מספר ימי העסקים והמסחר שבו, אבל מלא התפתחויות חשובות, תופעה אחת בולטת מעל כל השאר ומחייבת מעקב צמוד ותשומת לב רבה.

לא מדובר בסיכום המדומה למשבר המדומה של הצוק הפיסקלי‘. ההסכם שהושג אכן חשוב מבחינה פוליטית, מפני שהמפלגה הרפובליקנית התפצלה בסוף והתקפלה מבחינות רבות – ותהיה לכך חשיבות בהמשך. אבל מיד כשיורדים לפרטים של ההסכם המדומה, מתברר שהוא לא פתר כלום, מבחינת האיום שהצוקהציב לפני המשק. החוק שעבר ברוב עצום בסנאט וברוב מכובד בבית הנבחרים, מעלה את המסים על מרבית משקי הבית בארהב ומגדיל באופן משמעותי את הגירעון התקציבי העתידי.

לא מדובר גם בפרץ השמחה שאחז בבורסות המניות לקראת ובמיוחד לאחר השגת ההסכם וחקיקת החוק בעניין הצוק. נחמד שמדד ה-S&P טיפס לרמת שיא של למעלה מחמש שנים, אבל מה קרה שיצדיק הישג כזה? אולי העובדה שההסכם מנע (או לפחות דחה) היווצרות של תרחיש יותר חמור מבחינת השווקים, החברות הרשומות והעשירים המחזיקים בהן?

התופעה הבולטת היא העלייה החדה ברמת התשואות של אגח ממשלת ארהב לטווחים ארוכים. מגמת העלייה הזאת התחילה עוד ב-2012 אבל הזינוק שנרשם בתשואות במהלך השבוע האחרון שהביא את התשואה על אגח ל-10 שנים מרמה של כ-1.7% לרמה של 1.94%, ואת התשואה על האגח ל-30 שנה מ-2.88% ל-3.18%, בתוך שבוע אחד מקוצר – הוא ללא ספק אירוע השבוע.

מה גרם לו? בין התשובות האפשריות, שלכל אחת מהן משקל וסבירות לא מבוטלים, ניתן למנות את:

  • פתיחת השנה החדשה, והיערכות המשקיעים המוסדיים לקראת מה שהם מזהים כמגמות שישלטו במהלך השנה.

  • החלטה של גורמים מרכזיים בשוק האגח לדלל את האחזקות שלהם. החשודים הרגילים בעניין זה הן ממשלות יפן ו/או סין למרות שהממשלה היפנית החדשה להוטה להחליש את הין, ומכירת אגח אמריקני והמרת התמורה לין תשיג תוצאה הפוכה.

  • הערכה מחדש של מדיניות הפדוהיערכות חדשה בהתאם. סיבה זו יכולה להשתלב עם שתי הקודמות, אבל היא גם עומדת בפני עצמה, מפני שהיא משקפת שינוי דרמטי בתפיסת השוק את הסביבה בה הוא פועל. פרסום הפרוטוקולים של המפגש האחרון של וועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC) ביום חמישי, הפתיע את השווקים, מפני שהדיון שהשתקף בפרוטוקולים נסב סביב האפשרות והעיתוי שהפדיתחיל להיגמל מהתערבות מסיבית בשוק האגח. מאחר ועד אז היה נדמה שהפדמחוייב לרכוש לפחות 85 מיליארד דולר לחודש של אגח ממשלתי ואגח מגובה משכנתאות, עצם הדיון על נסיגה אפשרית ממדיניות זו היווה הפתעה לאנעימה למשקיעים, במיוחד בתחום האגח.

ישנן השערות נוספות, וקיים דיון רחב וסוער, במיוחד בבלוגוספרה וגם במיינסטרים מדיה סביב הנושא. דיון זה יתמיד ועשוי אף להתעצם, אבל חשוב כבר בשלב זה לדלות ממנו כמה נקודות חשובות.

  1. ההכרזה על 3QE בספטמבר אשתקד ואחכ על 4QE, או ‘QE לנצח‘, כפי שהוא מכונה על ידי אנליסטים רבים, במפגש האחרון בדצמבר, יצר את הרושם שהפדעוסק בהרחבה מסיבית ובלתיפוסקת של המאזן שלו, על ידי רכישת אגח בהיקף אדיר. אולם בפועל, לפי נתוני הפדעצמו, המאזן כמעט ולא גדל ברבעון האחרון של 2012, ובדצמבר הוא אף קטן בכמה מיליארדים בודדים.מה ההסבר לכך – והאם ייתכן נתק מוחלט בין דבריו של הפדלבין מעשיו?

  2. עצם הדיון בפדוהקולות שעלו ממנו מבהירים שהפדאיננו מלוכד סביב המדיניות שברננקי מוביל. עד כמה עמוקים השסעים בין החברים, והאם הם יעמיקו וימנעו הרחבה נוספת או אפילו יחישו סיום עידן ההרחבה?

  3. האם ייתכן שהשוק לא מחכה לפדכדי שיגמול את השוק או את עצמו מתכניות הרכישה עליהן הכריז כבר, ובמקום זאת השוק החליט להיגמל לבד? כלומר, האם האמון של שוק האגח בפד‘, בממשל אובמה ובמדיניות הכלכלית הכללית הולך ונשחק?ואם כן, האם אין בכך לסמן את הקץ של המדיניות הסופראגרסיבית של ברננקי ושות‘?

אלה שאלות כבדות משקל, שאין להן תשובות בשלב זה אבל שעצם השמעתן, על רקע מה שקרה בשוק, מהווה אירוע בעל פוטנציאל שלילי גדול. אמנם ייתכן גם שהאירוע הזה יתפוגג ולא יהיה לו המשך. לכן המסקנה ההכרחית היא להישאר בכוננות גבוהה, אבל לא להניח שכבר חל שינוי מרחיק לכת, לא במדיניות של הפדולא באמון שהשוק מוכן להפגין כלפיו.

בכל מקרה, משקלו וחשיבותו של שוק האגח, בוודאי ביחס לשוק המניות ושאר השווקים הפיננסיים, הוא כזה שההתפתחות הנידונה זוכה בקלות בתואר של האירוע הבולט של השבוע , חרף התחרות הקשהלכאורה.

One Comment

  1. Pingback: ?מדוע עולות התשואות על האג”ח הממשלתי האמריקני לטווח ארוך – Jewish Business News

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 − = 12

*