יפן נחושה בהחלטתה להתאבד

הטוב, הרע והמכוער

יפן נחושה בהחלטתה להתאבד

ביפן, המצב משתנה רק בין מכוער, מכוער יותר ומכוער לחלוטין, אך ייאמר לזכות היפנים שהם מצליחים תמיד להפתיע ביכולתם ליצור מצבים שרמת הכיעור שלהם עוברת כל דמיון קודם – מה שבאמת מצדיק את הכינוי השחוק "חסרתקדים".

אני טוען מזמן, וכותב על כך שנים (לדוגמה, כאן וכאן), שהמציאות הכלכליתפיננסית ביפן היא החמורה ביותר בעולם המפותח. מציאות זו צומחת וניזונה מהווי חברתיפוליטי שהוא יחיד במינו בעולם ושכמעט אינו נתפש במוח המערבי. הסתאבות השלטון, הקשרים בין הון לשלטון, והרתיעה המושרשת מפני השינויים הרדיקליים במערך הפוליטישלטוני שבלעדיהם אין ליפן סיכוי להשתקם או אפילו להתקיים מבחינה דמוגרפית – כל אלה מהווים את הרקע לשקיעתה האיטית והבטוחה של יפן.

היום ניתן להצביע על עוד ציוןדרך משמעותי בדרך לאבדון שאינו אלא התאבדות מודעת של אומה שלמה ותרבות עתיקה. בבחירות לבית התחתון (והחשוב) של הפרלמנט היפני, מחצה המפלגה הליברלדמוקרטית (LDP) את מפלגת השלטון, המפלגה הדמוקרטית של יפן (DPJ). ה-LDP זכתה ב-294 מתוך 480 המושבים בבית התחתון, וביחד עם בעלת בריתה, מפלגת קומייטו החדשה (NKP), יהיה לה רוב מיוחס של למעלה משנישלישים מחברי הבית התחתון. רוב כזה יאפשר לה לגבור גם על התנגדות של הבית העליון, שם שולטת עדיין ה-DPJ – לפחות עד יולי 2013, אז ייערכו בחירות לבית העליון.

כל זה לא היה מעניין את שאר העולם, שמזמן נקעה נפשו מהפוליטיקה היפנית שהצמיחה ששה ראשי ממשלה בשש שנים (ועכשיו שביעי, בזכות המפלה/ניצחון הזה). אבל מבחינה אובייקטיבית, מערכת הבחירות הנוכחית ותוצאותיה מדהימות.


אמנם נכון שעצם הניצחון של מפלגת האופוזיציה על מפלגת השלטון אינו מפתיע אלא צפוי – זה בדיוק מה שקורה כמעט בכל מערכת בחירות חצידמוקרטיות בכל מדינה בעולם, בשנהשנתיים האחרונות. אולם בכל זאת, מה שהיפנים חוללו צריך להשאיר אותנו פעוריפה. למי העניקו את השלטון? לאותה מפלגה ששלטה ללא עוררין במדינה במשך למעלה מיובל שנים, והייתה אחראית גם לשיקומה האגדי לאחר המלחמה וגם לבועה ולקריסה שמהן המדינה טרם התאוששה – עד שהפסידה בבחירות לפני שלוש שנים. לא רק את ה-LDP החזירו הבוחרים. גם את המנהיג שלה, שינטו אבה – שנאלץ להתפטר ב-2007 כתוצאה מאחד הסקנדלים הרבים שלבסוף מוטטו את מפלגתו – החזירו למשרת ראש הממשלה.

לאור המוניטין של חוסר מעש, בלבול, שחיתות, סקנדלים, טמטום ואומללות כללית שה-DPJ צברה במהלך מעט השנים שהייתה בשלטון, מובן מאליו שהיפנים רצו להיפטר ממנה ומההבטחות הנבובות והלאמיושמות שהשאירה כמורשתה. אך היפנים לא העזו לפנות שוב למפלגה לאקונבציונאלית, למרות שמפלגה כזאת – המפלגה להתחדשות יפן (JRP) – קמה, רצה וקיבלה חופן של מנדטים בבחירות האלה. הם העדיפו לחזור לחיקה הידוע והמוכר של ה– LDP.

גם זה לא היה צריך לעניין את פעילי שוק ההון ואנשי העסקים ברחבי העולם. אבל ההתרחשויות ביפן בכלל, וחילופי השלטון בפרט, משפיעות כבר ועומדות להשפיע בעצמה רבה, על כל השווקים, על כל הכלכלות ועל כל העסקים בכל רחבי תבל.

הין היפני, שאך בתחילת שנה זו טיפס לרמות שיא היסטוריות מול הדולר והאירו, סביב 76 ין לדולר, נשחק בחודשים האחרונים וחצה בחזרה את רף ה-80, ואף הגיע לאחרונה לאזור ה-82-83 ין לדולר. מגמה זו מבטאת את התחושה הכללית של המערכת הפיננסית שהיפנים עומדים לנקוט מדיניות אגרסיבית הרבה יותר נגד הדפלציה בה שקועה המדינה קרוב ל-20 שנה. יתרה מזו, ה– LDP ומנהיגיה הבהירו שבכוונתם ללחוץ על הבנק של יפן לנקוט במדיניות אגרסיבית כזו, ויהי מה. ככל שניצחונה של ה-LDP נראתה מובטחת יותר, כך גבר הלחץ כלפי מטה על הין לקראת כינון הממשלה הבאה – שעכשיו נבחרה.


התוצאה המעשית של הבחירות היא שהין צפוי להיחלש, אולי בהדרגה ואולי אפילו בקפיצות (היו דברים מעולם). לכן יש תנועה מסיבית של מכירת ין. ישנה גם הערכה שספקולנטים רבים סוגרים פוזיציות שורט באירו ובמקומן פותחים פוזיציות שורט בין – ושזו אחת הסיבות, ואולי החשובה מביניהן, לחוזקה של האירו ולחולשה של הדולר בתקופה האחרונה.

בכל מקרה, ברור שכדאי ללכת שורט על הין, ומי שרוצה להיות נועז יותר יכול לחשוב על שורט ין – לונג דולר סינגפורי, בתור מסחר פניםאסייתי מעניין.

אבל זהו רק חלק קטן מהתמונה הכללית. הממשלה החדשה תנקוט בצעדים פיסקליים וגם מוניטריים בניסיון להמריץ את המשק – השקוע שוב במיתון – ולהגיע לאינפלציה במקום דהפלציה. מי יממן את הגירעון הנוסף הכרוך בפעולות אלה לא ברור, שהרי יכולתם של היפנים החסכנים לממן את גירעונות הענק של ממשלותיהם מגיע לקצה הגבול.

גם אם יימצא המימון, יש ליפן צרות גיאופוליטיות הולכות ומתרבות. אם לא היה די בצפון קוריאנים המשוגעים, שממשיכים לצפצף על העולם, לפתח טילים בליסטיים ולירות אותם בכיוונה של יפן, הצליחו היפנים להסתכסך עם סין על הבעלות על כמה איים שכוחיאל שסביב להם עשוי להימצא נפט או גז. סכסוך זה מלובה על ידי הפוליטיקאים והמדיה בשני הצדדים ומאיים לפגוע קשות בסחר בין שתי הענקיות המזרחיות.


לא ניתן לצמצם את סקירת כל העניינים הללו למספר מילים, אבל האמינו לי שמה שמתפתח במזרח לא רק מגמד את ההצגה המקומית של ליברמן, הרבנים והבדרנים, אלא גם מאפיל על המצוק האמריקני הנורא. כדאי לעקוב (לפחות דרך רויטרס/ בלומברג), מפני שזה ישפיע עלינו יותר מיאיר לפיד או ברלוסקוני.

סוף

נ.ב. הנ"ל נכתב במהלך יום ב', ה-17.12. בהמשך, ראיתי שיש כבר גישה מעודכנת ומשוכללת יותר ביחס לין. מאחר וכוווווווולם, כלומר כל העולם והסבתא שלו, כבר נמצאים בעמדת שורט על היןמי שרוצה להיות בפוזיציה הפוךעלהפוך צריך (כמובן) להיות לונג על הין. ובתור הצד הנגדי של המסחר הזה, מומלץ להיות שורט על הדולר הניוזילנדי – מהסיבה הפשוטה שכרגע כוווולם לונג עליו, מפני שהוא משלם ריבית גבוהה (יחסית). למרות שאני מעריך את החשיבה הנגדית בהצעה הזאת, אני לא יודע אם השתכנעתי לגמרי – אבל כל אחד צריך לשקול לעצמו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

27 − 25 =

*