יום אדום בבורסות: מסין ועד ספרד – תופעה זהה, נימוקים משתנים

ההערכות האופטימיות שנערמו לאורך כל סוף השבוע נשטפים היום בים של דיו אדום, במה שהולך ומצטייר כיום שני רע מאוד לבורסות העולמיות. ודרך אגב, מי שחושב שבתי ההשקעות המקומיים עשו מאמץ מיוחד להרגיע ולעודד את המשקיעים, היה צריך לראות את החומר מבתי השקעות זרים: מאוסטרליה ועד שוויץ, כולם פמפמו סבון ורוד בכמויות אדירות.

 

אך לשווא. אמנם נכון, כל בורסה והסיפור שלה, כל משק והעניינים שלו, כל גוש וכל יבשת והצרות שלהם. אבל התופעה הבולטת היום היא שהפעם מדובר בגל ירידות כלל-עולמי. כמעט אין מי שניצל בינתיים. ההיקף הכולל  של הגל הזה, ביחד עם עצמתו, לא משאירים ספק לגבי חשיבותו.

אם הייתי נדרש להצביע על מקום אחד שיש לשים לב אליו, הייתי בוחר ללא היסוס בסין. שם נפלו כל מדדי הבורסות בקרוב ל-3% ביום המסחר הזה – שיעור חריג ומרשים כשלעצמו. חשוב אף יותר, הירידה החדה הזאת מביאה את המדדים לרמות שפל של שלושת החודשים האחרונים – כפי שמצטייר בתרשים למטה.

לכאורה  התרשים משמש בסיס לנחמה – השפל הוא רק של שלושה חודשים. כלומר, נכון שהיה גל ירידות חזק בפברואר שהביא את המדדים לרמות דומות לזו שהגיעו אליה היום,  אבל הגל ההוא ביצע תפנית חדה והשוק חזר לעלות. זה מה שקרה בסין, וגם בכל העולם. אז מדוע שמשהו דומה לא יקרה שוב עכשיו?

אלא שדווקא הסיפור הסיני מוכיח שלא הכל חזר למסלול החיובי. נרשמה אמנם תפנית ולאחריה תיקון, שהביא את המדד המשולב בחזרה לרמת ה-3000 במרס, ובאפריל אף לקצת יותר מזה. אבל הבורסה הסינית לא יכלה להחזיק מעמד ברמות ההן, והמדדים שלה נפלו ודשדשו ונשחקו בהדרגה, עד  לנפילה החדה של היום, שעוצמתו תופסת מיד את העין.

מדד המניות המשולב של בורסת שנגחאי,שלושת החודשים האחרונים

 

המקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל

למיטב ידיעתי, לא היו חדשות מיוחדות מסין היום – להוציא את מדד המנהלים (מעין מדד מנהלי הרכש המתבצעים בכמעט כל מדינה) שמבצע HSBC ביחד עם חברת Markit. מדד זה הצביע על ירידה נוספת בקצב פעילות ענפי התעשיה בסין, אבל הירידה היתה קטנה והמדד נשאר קצת מעל רמת ה-50 המפרידה בין התרחבות להצטמקות בפעילות הכוללת. קשה לייחס ירידה כה גדולה בבורסה לירידה כה קטנה במדד כזה – לא כל שכן לתלות אותה בתגובות מבוהלות לסקירה שלילית של בית ההשקעות היפני נומורה על המשק הסיני. אם כך, מדובר בסוג הירידה החמורה ביותר – זו שלא ניתן לייחס אותה להתפתחות כלשהי, מדינית, כלכלית או אחרת הנראית לעין.

אבל לא חסרות חדשות היום בעולם. להיפך, יש זרם אדיר של בשורות, רובן ככולן שליליות, מכל רחבי תבל. אסתפק בציון שני המוקדים, שהם יפן ואירופה. באשר ליפן, נתוני התמ"ג שפורסמו בשבוע שעבר היו מזעזעים – הרבה יותר גרועים ממה שהעריכו קודם. היה ברור לכולם שאסונות הטבע והאסון הגרעיני ב-11 למרס יגרמו להצטמקות התמ"ג, אבל הנתון הרשמי – ירידה של 3.7% על בסיס רבעוני, היה כפול מההערכות הקודמות. יש בכך הוכחה נוספת לחוסר היכולת של המודלים הכלכליים להתמודד עם אירועים קיצוניים ("ברבורים שחורים") וחבל שאלה המכנים עצמם כלכלנים מנסים לנחש את עוצמת ההשפעה של אירועים כאלה, כאשר אין להם כלים מתאימים…

אבל ביפן כמו ביפן. מינוס 3.7% ברבעון נשמע איום – אבל הוא היה בעצם הרבה יותר גרוע. מדוע? מפני שנתוני התמ"ג הם תמיד ריאליים, דבר שבמדינה נורמלית אומרת שהם מנוכים מהשפעות אינפלציוניות. אלא שביפן אין אינפלציה אלא דפלציה, והנתון הנומינלי של התמ"ג הצביע על ירידה של למעלה מ-5% ברבעון הראשון של 2011, לעומת הרבעון האחרון של 2010 (שגם בו נרשם ירידה, כך שהיו שני רבעונים שליליים רצופים, ובכך יפן נכנסה באופן רשמי למיתון השלישי שלה בעשור האחרון…)

מה שכן התחדש היום מבחינת יפן היתה הסקירה של נומורה שהוזכרה לעיל, על אודות האטת קצב הצמיחה בסין – שתגרום להאטה במכירת ציוד כבד יפני לסין. לטענת כלי התקשורת, די היה בכך להצית ירידה חדה גם ביפן.

מי שמאמין בסיבתיות מעין זו – שיבושם לו. הרבה יותר סביר לומר שהשווקים הולכים ונחלשים מזה כמה שבועות ואפילו חודשים והיום הם הגיעו לנקודת שבר חשובה, העשויה ללמד על פתיחת גל יורד משמעותי וממושך ברחבי העולם.

אולם אם יש גורם מרכזי לאופי השלילי של היום, הוא נמצא באירופה. שם הרשימה של אירועים שליליים ארוכה למדי:

ביוון, פיץ' הורידה שוב את הדירוג בכמה שלבים, לרמה של B, הרבה מתחת לרמת השקעה. פשיטת הרגל של יוון היא עובדה קיימת בשווקים, במיוחד בשוק האג"ח, אבל המערכת הפוליטית טרם מוכנה – מסיבות מובנות — להשלים איתה ועם ההשלכות החמורות שינבעו מכך.

גם איטליה נמצאת על הכוונת של חברות הדירוג. S&P הודיעה לממשלת איטליה הרעועה שהמדינה הועברה למעמד של צפי שלילי, בגלל חוסר יכולתה לקדם רפורמות פיסקליות ומבניות מספיקות.

אבל מעל הכל, היום לפחות, עומדת ספרד. בבחירות מקומיות שנערכו אתמול הובסה המפלגה הסוציאליסטית השלטת. התפתחות זו מפחיתה את הסיכוי שהממשלה תצליח להעביר צעדי צנע נוספים ברמה הלאומי. אבל חמור אף יותר הוא שהמהפך הפוליטי בערים ובמחוזות סולל את הדרך ל"גילוי" מצד הממשלות המקומיות החדשות את גודלם האמיתי של הגירעונות בתקציביהם – שהוסתרו לקראת ולצורך הבחירות כמיטב המסורת.

השווקים משוכנעים כבר מזמן שספרד תהיה הדומינו הבא ליפול, לאחר פורטוגל. התחרות הבלגית לזכות בכבוד המפוקפק הזה היתה לא רצינית דיה. עכשיו השווקים ירכזו את כל כוח האש שלהם בספרד, שנחשבת לגדולה מספיק כדי למוטט את גוש האירו כולו, אם וכאשר היא תידרש לבקש תוכנית הצלה מחברותיה לאיחוד.

זו הסיבה שהאירו קרס היום ונמצא כעת מתחת לרמת ה-1.40 לדולר, וברמת שפל היסטורי חדש ביחס לפר"ש.

כל זה קרה עד חצות היום בירושלים, ועוד היד נטויה. אבל מה כל זה חשוב, לעומת וועידת אייפק ודבריו של ביבי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 + 3 =

*