העולם עובר ל"ריסק-אוף" – והשקל יורד

גל הירידות המשתולל בבורסות העולם בשבועיים האחרונים מתאפיין בעוצמה חריגה. בורסות שהפגינו איתנות גדולה עד לאחרונה, כגון אלה של פרנקפורט וציריך, נחתכו באכזריות, בקצב של מספר אחוזים ליום, ואף ספגו ירידות של שני אחוז בפחות משעת מסחר בודדת.

מזווית הראיה של הניתוח הטכני, נגרם נזק רציני למצבם הטכני של כמעט כל הבורסות, הן באירופה, הן בארה"ב ובמדינות אמריקה האחרות, והן באסיה. נפרצו קווי תמיכה, ממוצעים נעים נרמסו ושלל אינדיקטורים טכניים זעקו את המסר השלילי שלהם. אמנם לאחר מספר חריג של ימים רצופים של ירידות, הגיעו רוב הבורסות למצב של מכירת-יתר מובהקת, כך שהדבר המתבקש הוא תיקון משמעותי – ואולי זה התחיל אמש בוול סטריט. אבל גם כאשר התיקון יגיע, לא יהיה בכוחו להחזיר את הגלגל: השווקים נסדקו ועל פי הפרמטרים הטכניים, פניהם כלפי מטה.

כמעט מותר לציין שהנתונים הכלכליים הפונדמנטליים תומכים באופן מלא בהכרעה הטכנית. אמנם תמיד יימצאו נימוקים בעד גישה שורית, והם יוצגו על ידי שורים קבועים כגון לסלו ביריני וברטון ביגס, אבל מעבר לטענה שהמניות עומדות היום בזול ביחס למצבן לפני שבועיים, יהיה להם די קשה לשכנע את ציבור המשקיעים שהשווקים עדיין נמצאים במגמת עליה ממושכת.

ההתפתחויות בשוקי המניות מגובות באופן מלא על ידי המגמות המקבילות בשוקי האג"ח. השחיקה/ קריסה באג"ח מדינה של איטליה, ספרד וכו' ממשיכה במלוא המרץ, ומחירי ה-CDS של מדינות אלה – וגם של צרפת — מטפסים כמעט מדי יום.

כלל, ולמרות היותנו בחודש החופשות, הנימה ששלטה בימים האחרונים היא של פחד הגובל בפאניקה.

על רקע כל הנ"ל, יש לשים לב היטב למה שקורה בשקל. בפעם הראשונה מזה זמן, השקל מפגין חולשה. הדרך הקלה ביותר לזהות מצב זה היא בכך השקל מאבד גובה הן ביחס לדולר והן ביחס לאירו – כלומר, היא חולשה בפני עצמה, ולא בגלל שאחד משני הגדולים מתחזק.

דרך אחרת לראות את מידת החולשה של השקל היא ללכת לנתוני בנק ישראל על מדד השקל ביחס לסל המטבעות ולראות מה קורה במדד הזה. כפי שמוצג בגרף הצמוד, בשבועיים האחרונים נרשמה בו עליה די חזקה וממושכת – כלומר, השקל נחלש.

מה שעוד יותר מעניין הוא שמדובר בעלייה החזקה והמשמעותית ביותר במדד הזה –  כלומר, הירידה החדה ביותר בשקל – מאז החצי הראשון של חודש מאי. לכך יש לצרף את העובדה שכמעט כל הבורסות בעולם רשמו שיא בסוף אפריל או ביום/יומיים הראשונים של מאי, ואח"כ ירדו בחוזקה. גל הירידות הנוכחי הוא הראשון מאז הגל של מאי, והוא אף עולה עליו באורכו ובעוצמתו.

מזה עולה מסקנה מאוד ברורה: כאשר העולם כולו עובר למצב של "risk-off", היינו נטישת האפיקים המסוכנים יותר ומעבר למקלטים בטוחים, השקל יורד. ולמי שלא הבין את משמעות הדבר, אדבר "ברחל בתך הקטנה": השקל חדל לתפקד כמטבע מקלט, כפי שהוא התנהג בשנתיים הקודמות. הסיבות לכך יכולות להיות קשורות למצב המדיני, הביטחוני, הכלכלי, החברתי – מה שתרצו, ואולי כולם ביחד.

אבל יהיה ההסבר כפי שיהיה, העובדה עומדת בעינה: מול עולם שמצטייר כמי שנכנס לתקופה ממושכת של ריסק-אוף, השקל יורד.

סוף

מדד שער החליפין של השקל מול סל המטבעות  — נומינלי אפקטיבי

המקור: בנק ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 + = 19

*