העולם נמצא במיתון, וזה יגיע גם אלינו

קצב ההתרחשויות, הן בשווקים, הן במשקים הריאליים, והן בפוליטיקה, הפך ממש מטורף —  וזה באוגוסט! התקווה שתחול רגיעה מסויימת ושכולם יקחו פסק זמן עד ספטמבר התבדתה באופן מוחלט וסופי כבר בראשון לאוגוסט, בעצם עוד לפני חצות היום – אבל התנודתיות המדהימה בכל השווקים נמשכה לאורך כל היום, מסביב לעולם.

היום התחיל עוד ביום ראשון בלילה כאשר נפתחו השווקים במזרח הרחוק. שם,  בתגובה להודעתו של אובמה על כך שיש הסכם לגבי תקרת החוב, הוציאו הסוחרים אנחת רווחה, כמצופה מהם. הין והפרנק השוויצרי נפלו בחדות, אך ירידה זו לא הספיקה להחזיר את כל העליה שהם רשמו ביום שישי, שלא לדבר על העליה המצטברת מכל השבוע החולף, ומכל השבועות האחרונים. גם הבורסות באסיה עלו, אולם בהמשך עליות אלה נשחקו במידה רבה.

כאשר אירופה הצטרפה לפעילות, הדולר נראה ממש חלש, במיוחד מול האירו. אמנם מצב זה נראה מוזר, שהרי התבקשה עליה מסויימת של הדולר לרגל 'ההישג' הגדול של עסקת החוב והקיצוצים (המדומים, ברובם המכריע). במהלך הבוקר, התפרסמו נתונים על אודות מדדי מנהלי הרכש באירופה, שהיו ברובם חלשים, ואלה הצטרפו לנתון של המדד בסין שהתפרסם בלילה ושהיה חלש (אך פחות חלש משחששו קודם). על כל פנים, הדולר לא עלה, אלא דווקא ירד.

אבל אחה"צ התחיל שינוי בכיוון, שהיה בהתחלה די מינורי. דווקא לאחר פרסום נתוני מדד המנהלים מסקטור התעשיה בארה"ב – התחום המשקי שהוביל את ההתאוששות החלקית בכלכלה בשנתיים האחרונות —  ואלה היו ממש זוועתיים; דווקא אז, הדולר התרומם, לפחות מול רוב המטבעות. הפר"ש והין דווקא עלו בחוזקה מול הדולר, לפסגות גבוהות יותר אפילו מאלו של יום שישי.

במקביל, קרסו שוקי המניות – אבל בעיקר השווקים באירופה. התפתחות זו, וכנראה גם הירידה החדה באירו ובגרורותיו האירופאיים, לא היתה קשורה כ"כ לנתונים האמריקניים, אלא שיקפה יותר את החזרת המוקד לאירופה עצמה. בשוקי האג"ח, ה-CDS ובעיקר במניות הבנקים האיטלקיים, חזרו והתעוררו כל השדים שתוכנית ההצלה של יוון היתה אמורה להשקיט, אם לא לחסל סופית.

אולי הטריגר האמיתי לירידות היה ההכרה שהמצב הכלכלי באירופה וגם בארה"ב הולך ורע ואפילו סין הולכת להאטה. אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היתה שכל הבורסות האירופאיות רשמו רמות שפל חדשות, ביחס לרמות השפל שהן כרו ערב תוכנית ההצלה לפני שבועיים.

מצבן העגום של בורסות איטליה, ספרד, פורטוגל, בלגיה ועוד ידוע היטב. החידוש היום היה שבורסת גרמניה – ששימשה כל הזמן כחזקה ויציבה ביותר מבין הבורסות האירופאיות – הובילה את הירידות. מדד הדאקס ירד אל מתחת לרמת ה-7,000 בפעם הראשונה מאז מרס, והשלימה בכך ירידה של יותר מ-4% מהנקודה הגבוהה ביותר ביום, שנרשמה בתחילת המסחר, עד לנקודה הנמוכה שנרשמה בסופה. אמנם מצבה עדיין טוב ביחס לזה של צרפת, לדוגמה, שלא לדבר על ה-PIIGS, אבל זו התפתחות חמורה כשלעצמה.

חולשת הבורסות האירופאיות איננה רק תגובה לחדשות הרעות ברמת המאקרו. תוצאות הרבעון השני של רבים מבין החברות הגדולות באירופה היו גרועות או גורעות מאוד. העמדת הפנים האמריקנית, כאילו הסקטור העיסקי יכול לשגשג בעוד המשק דועך, איננה אפשרית באירופה, ואכן איננה קיימת.

בהמשך, הספיקה הבורסות בארה"ב לפתוח בעליה, לרשום ירידה חדה, למחוק מרבית הירידה ובכך להגן על כמה רמות טכניות חשובות – אבל אווירת הנכאים הולכת ומכה שורשים גם שם.

השורה התחתונה, אליה מובילים הנתונים הכלכליים ורבים מהנתונים של הפירמות, היא שכל הדיבורים על אודות "תקופה חלשה" (soft patch) היו מוטעות לחלוטין. החולשה הכלכלית הולכת ומתעצמת מסביב לעולם (לדוגמה – קריסה של מכירת מכוניות חדשות ביפן, למרות הדיבורים על ריבאונד בצורת V)).

החולשה העולמית תכה גם בישראל, כפי שסטנלי פישר מנסה לרמוז בין השורות בהופעותיו האחרונות, וגם בזו של אתמול. אולי עכשיו, לאחר פרסומם של נתונים קשים כה רבים מכל כך הרבה מדינות (כולל של מדינות מתפתחות רבות), יועיל להסביר לביבי ושות' מצד אחד, ולקבוצות המחאה השונות מצד שני – ולטייקונים מצד שלישי – שהחגיגה המקומית עומדת להסתיים ושעליהם להיערך בהתאם.

בהקשר זה, הפעילות בשקל מצביע על חולשה גוברת. אין לשקל את החיוניות שהיתה לו עד לפני כחודש. מסתבר שההתפתחויות בזירה הפנימית וגם החיצונית משפיעות עליו לרעה, אבל לזה אחזור בהזדמנות אחרת.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 1 = 6

*