הטרם תדע? למה לחכות עד למכה התשיעית לפני שמודים בטעויות ונוטשים דוגמות מוטעות?

למה לחכות עד למכה התשיעית לפני שמודים בטעויות ונוטשים דוגמות מוטעות?

ציבור המשקיעים הישראלי, בדומה לעמיתיו בכל העולם המערבי, יודע שהמצב הקשה שהתפתח בבורסות המניות נובע מהתפשטות נגיף הקורונה ומהערכות לגבי היקף ועוצמת הנזק שמגפה זו תזרע בכלכלה העולמית.

הוא יודע את זה מפני שכל כלי התקשורת המיינסטרימית וכמעט כל יועצי ההשקעות אומרים לו שזו הסיבה וזה המסובב. אילולי הקורונה, היינו עדיין בעידן שכמעט מידי יום היו נרשמים שיאים של כל הזמנים בבורסות של ארה"ב וגם ברבות אחרות. המסקנה הנגזרת מכך היא שמיד כשיתגלו סימני רגיעה בקצב ההתפשטות, שלא לדבר על תרופה או חיסון, ניתן יהיה להשמיע צפירת הרגעה ולחזור ל'עסקים כרגיל'.

הבה ניזכר, איפוא, בימים הנפלאים ההם של ראשית 2020, בעידן הרחוק והאבוד שבו קורונה היתה בירה ורמת התנודתיות בבורסות היתה נמוכה להפליא, בעוד שכיוון השערים היה כמעט תמיד כלפי מעלה – וכל ירידה קלה היוותה הזדמנות פז לקנות.

תקופת הזוהר ההיא, של השבועות והחודשים האחרונים של אשתקד והשבועות הראשונים של השתא, התאפיינו בתופעה מוזרה אך מרתקת. אל הקבוצה המצומקת והמנודה של "דובי-נצח" – אנליסטים שתמיד, תמיד טענו ששערי המניות מנופחים וחזו שחורות לשווקים – התחילו להתווסף חברים חדשים. לאורך 2019, אך במספרים הולכים וגדלים ככל שהשנה התקדמה, הופיעו אנשים בכירים בעולם ההשקעות וכתבו או אמרו שהמערכת מטורפת והיא צועדת לקראת אסון.

חלקם דיברו במתינות ובאיפוק, אחרים בקולות וברקים. מהם הצביעו על "פאנדמנטלס" – הנתונים המודדים את שווי המניות ביחס לרווחים ולצפי העסקי של החברות אותן הן מייצגות. מהם שדיברו בעגה המיוחדת של ה'טכנאים' — מנתחי התרשימים המציגים את מחירי המניות, היקפי המסחר וכהנה גורמים כמותיים. מהם — וביניהם פרשנים פוליטיים ומדיניים שבמוצהר אין להם קשר עם כלכלה ובורסות – הפנו את תשומת הלב לתהליך הערעור המתמשך במערכת הפוליטית/ דיפלומטית הבינלאומית, במיוחד בכל הקשור ליחסים בין המעצמות הגדולות וכתוצאה, למתיחות הגואה בנקודות רבות מסביב לעולם.

כל אלו וגם אחרים הגיעו למסקנה דומה: המערכת הפיננסית חדלה למלא את תפקידה העיקרי, שהוא לשמש מנגנון לקביעת השווי הנכון של נכסים פיננסיים. במילים פשוטות, המערכת השתגעה והטירוף המשתולל ייגמר – כמו תמיד במצבים אלה — רע מאוד.

לא אכביד על הקורא ברשימת שמות או בפירוט כל הטענות (אלא אם מישהו יבקש…). אסתפק במספר קטן של נקודות קריטיות מוסכמות, שכל אחת מהן שימשה נורה אדומה פלוס פעמון אזעקה ואשר ביחד יצרו קייס סגור נגד המערכת הפיננסית העולמית: היא מציגה כל התסמינים של בועה ענקית, המקיפה כמעט את כל השווקים (“the everything bubble”), ומי שיישאב אליה ו/או יישאר בה יספוג הפסד קשה.

  • השווקים הפכו למכורים לכסף זול (כלומר ריבית נמוכה) או חינם (ריבית אפס) או אף מתנות (ריבית שלילית), מצד בנקים מרכזיים. כל ניסיון לצמצם את כמות הכסף ו/או להעלות את מחירו גרם לזעזוע בשווקים וחייב את הבנקים המרכזיים לחדש או אף להגביר את הספקת הסם.
  • העיוות של מחיר הכסף (כלומר שיעור הריבית), שהתחיל בימי המשבר של 2008 כצעד חירום אבל התקבע במהלך העשור החולף ונהיה לתופעה קבועה, יצר גם שיבוש הולך וגדל של כל המערכת הפיננסית העולמית. משם התפשט העיוות, כגידול ממאיר, וקעקע את כלל המערכת הכלכלית – בתחומי ההשקעה, החיסכון וביצירת אי-שוויון הולך ומחריף בהכנסות ובעושר.
  • לפי כמעט כל שיטת הערכה של שווי מניה, שוקי המניות בארה"ב עמדו בסוף 2019 ברמות שווי הכי גבוהות מאז ומעולם או, למצער, ברמות שנצפו רק בנקודות שיא היסטוריות כגון 1999/2000, 1929 וכדומה.
  • אולם העיוות וטירוף המערכות בשוק המניות כמעט והחוויר לעומת ההתפתחות בשוק האג"ח – בו נסחרו אגרות חוב בשווי כולל של 13 טריליון דולר, אח"כ 15 טריליון ובהמשך אף יותר טריליונים – בתשואה שלילית. כדאי לעמוד על נקודה זו, שאינה מובנת לרוב הציבור: אחוז משמעותי של כלל אגרות החוב בעולם נסחרו במחירים המבטיחים שמחזיקיהן יקבלו פחות כסף בעת הפדיון משהשקיעו בעת הרכישה.

מומלץ מאוד לקרוא את המשפט הקודם מספר פעמים: אין טעות, הוא אכן אומר שמשקיעים נדרשו ועדיין נדרשים להלוות כסף לממשלות ולפירמות, לתקפות של שנה, חמש שנים ואפילו 20 או 50 שנה, בתנאים המבטיחים להם הפסד ארוך-טווח.

אין זה המקום להסביר למה זה קורה – ולמה קרנות פנסיה ומשקיעים מוסדיים אחרים נאותים לרכוש ולהחזיק בתנאים אלה. מה שחשוב בשלב זה הוא שהקורא יפנים שקרן הפנסיה שלו, וגם בנק ישראל עם כספי הרזרבות של המדינה, משתתפים במשחק הדמיוני הזה.

עכשיו נחזור להתחלה. כל הנ"ל היה ידוע בינואר, והיה ניתן לקרוא את המאמרים או להקשיב להרצאות ולפודקאסטים שהסבירו את המצב, את הגורמים לו ואת האסון הבלתי-נמנע אליו הוא מוביל – לפני פרוץ נגיף הקורונה.

כלומר, רבים וטובים מבין המומחים היו משוכנעים שהעולם צועד לקראת משבר פיננסי חמור,  הרבה לפני ששמעו על הנגיף החדש. הם הסבירו והזהירו, ומי שרצה להקשיב ולפעול בהתאם עשה זאת ומיצב את עצמו לקראת התרחיש הקשה שתואר להם בצבעי גועש.

איש מבין רואי השחורות לא חזה פריצת נגיף שישתק את כלכלת סין ומשם יתפשט לכל העולם (למרות שתחזית כזאת תוארה כאפשרות לפני שנים רבות, יחד עם תסריטי אימה אחרים). זיהוי המנגנון הספציפי שיצית את המשבר  — הסיכה שתפוצץ את הבועה – הוא כמעט בלתי אפשרי, וגם לא נחוץ לגופו של ענין.

(נ.ב. משבר 2007 היה חריג במובן זה, מפני שכן היה ניתן לזהות במדויק את המכשיר ואת המנגנון שיפוצצו את בועת הנדל"ן, כפי שמתואר בספר ובסרט "The Big Short". אבל גם אז, שהיה ניתן לראות ולהוכיח בוודאות מה יקרה, איש לא רצה לראות ולא לשמוע.)

לאור עובדה מוצקה ומצמררת זו, שהסבירות לפרוץ משבר פיננסי גדול ב-2020 היתה גבוהה עוד לפני הופעת הקורונה, מהן המסקנות המעשיות שיש להסיק עכשיו שהוא פרץ?

  • בראש וראשונה, לא להאמין לדברי הרגיעה של המערכת הפוליטית, בארץ ובעולם, שהעניינים נמצאים תחת שליטה. תניח הנחות עבודה שליליות, ובמקרה הטוב תופתע לטובה.
  • להתנתק לחלוטין מהשקר לפיו הגורם האחראי למפולת הנוכחית הוא נגיף הקורונה. זהו לכל היותר הגורם המיידי, ואפשר להחמיא לו ולומר שבגלל אימתו המיוחדת הוא יצר בהלה יותר גדולה מאשר "ברבור שחור" ממוצע, אם יש יצור כזה. אבל אלו פרטים קטנים בתמונה הגדולה.
  • התמונה הגדולה היא שתקופת הגיאות הארוכה ביותר בתולדות הבורסה האמריקנית הסתיימה זה עתה. מאחר ותקופה זו יצרה הבועה הגדולה ביותר והמקיפה ביותר אי-פעם, ולאור חולשות מבניות חמורות במערכת הפיננסית ובמשק האמריקני והעולמי, שוק הדובים המתחיל עכשיו יהיה בהתאם לשוק השוורים שקדם לו – אדיר בעוצמתו וארוך ביחס לשוקי דובים רגילים.
  • אין צורך להיכנס לפלפולים של המנתחים, העוסקים בתסריטים לגבי גודלו, עוצמתו ואורכו של שוק הדובים ותקופת השפל שיבוא בעקבותיו. מספיק לדעת שירידה של 50% מרמות השיא ייחשב שיעור סביר מבחינה היסטורית, כדי להבין שאין שום הצדקה להקשיב למקהלת היועצים הממליצה להישאר בשוק, "מפני שלאורך זמן, המניות הן ההשקעה הכדאית ביותר". יש לצאת את השוק, בהדרגה ומתוך תכנון, אבל גם בהקדם האפשרי (כלומר, לא למכור הכל מחר בבוקר ללא הגבלה, אבל לא להימצא עדיין בשוק בעוד חודש).
  • מעל לכל, והחשוב בהרבה: להפסיק להתייחס לשוק המניות כמסוכן ולשוק האג"ח בתור סולידי. כהכללה, שווקי האג"ח הינם היום לא פחות מסוכנים ובמובנים מסויימים אף יותר מסוכנים, משוקי המניות. הכללה זו מחייבת שיעורי בית להבין מי, מה ולמה. אבל בינתיים, במקביל לירידות חדות במחירי המניות נרשמות עליות חדות במחירי האג"ח – לפחות אג"ח ממשלתיות – שהגיעו למחירים נטולי כל הגיון וכל הצדקה כלכלית. לכן יש למכור רוב האג"ח שיש בתיקים, כדי לא ליפול גם איתן כאשר יבוא יומן.
  • כנגזרת מהמסקנה על אודות האג"ח: לא לנקוט עמדת ייאוש לגבי החיסכון הפנסיוני שלך. ניתן לנקוט בפעולות פשוטות שיצילו את כספי הפנסיה שלך מפגעי שוק הדובים שכבר התחיל במניות ויגיע באג"ח. מהותן של פעולות אלה יוצגו במאמר נפרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 4 = 4

*