הדיון על המדיניות הפיסקלית הרצויה הולך ומתעצם

חשוב לזכור תמיד שכל הדיבורים סביב הפעילות השוטפת בשווקים – כולל הנ”ל – הם בעלי חשיבות שולית. ביחס לתמונה הגדולה, הם בהחלט עונים על ההגדרה שלי ל’דברי הבל’, כלומר שהם יתאדו תוך יום-יומיים, ואולי פחות. 

במסגרת התמונה הגדולה, הנושאים הקריטיים לא השתנו וגם לא ישתנו בעתיד הנראה לעין: הראשון הוא הסוגיה של אינפלציה/ דפלציה, והשני הוא אלו צעדי מדיניות להפעיל לקראת ההמשך – כאשר השני הוא נגזר ישירות מהראשון. מי שמודאג מאינפלציה (יותר מדפלציה) חייב לדרוש יציאה הדרגתית מהמדיניות המונטרית הלא-אורתודקסית וחזרה למדיניות ‘נורמלית’, יחד עם הימנעות מחבילות תימרוץ פיסקליים נוספים.  

גישה הקרובה מאוד לזו היא של האנליסטים המודאגים מקריסה פיסקלית של מדינות מפותחות, דוגמת בריטניה, בגלל גודל החובות שהן לקחו על עצמן במהלך הטיפול במשבר. קריסה כזו יכולה לגרום להיפר-אינפציה, או להתמוטטות כלכלית כללית, או לשילוב בין השניים, אבל בכל מקרה אסור לתת לה לקרות – גם אם זה כרוך במחיר של מיתון עמוק וארוך, נפילת בנקים וכו’. 

מאידך, המחנה הקנסייאני והכלכלנים הקרובים לו, דוגל בהמשך המדיניות המרחיבה, הן בתחום המונטרי והן בפיסקלי – על ידי הפעלת חבילות תימרוץ נוספות ואף גדולות יותר. את המחיר האינפלציוני האפשרי, או הבלתי-נמנע אליבא דחלק מהם, יש לשלם כחלופה הפחות גרוע, לעומת האפשרות של התמוטטות כלכלית-חברתית שהיא המחיר של הימנעות מהתערבות מסיבית. 

את תמצית הדיון ניתן לקרוא בשני מאמרים המהווים ביחד את הנוזלטר השבועי האחרון של ג’ון מאולדין, ‘מחוץ לקופסה’. מאמר אחד הוא של פרשן בריטי נודע, אם גם קיצוני ומתלהם, והשני מפאול מקקאלי מפימקו, שהיה בארץ בחודש שעבר לרגל כנס IOSCO, והנמנה עם השורה הראשונה של כלכלני מאקרו בארה”ב – למרות היותו מועסק על ידי גוף שוק-הוני מובהק. 

פשוט אסור לפספס. מי שלא מקבל את הניוזלטר כמנוי (בחינם, דרך אתר http://www.johnmauldin.com/)

יכול למצוא אותו דרך אותו אתר. אפשר גם למצוא את שני המאמרים בנפרד, אבל זה לעשות לעצמך חיים קשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

38 − 31 =

*