הדולר פורץ – האם זה מעיד על התפנית?

נעבור להתפתחויות בשווקים הפיננסיים ביום שישי, ובראשן להתפתחות הדרמטית בשוק המט"ח.

לאור פרסום נתונים חיוביים ובלתי צפויים בתחום כה קריטי כמו התעסוקה והאבטלה, היינו מצפים לראות עליות בשוק המניות וירידות בשוק האג"ח הממשלתי – ואכן זה בדיוק מה שקרה. יתרה מזו, שוק המניות הבכיר – הבורסה של ניו יורק, כולל מדדי הדאו של המניות התעשייתיות DJIA)) ושל התחבורה (DJTA), כמו גם המדד הרחב של ה-S&P – רשמו כולם רמות שיא חדשות בראלי הנוכחי. לעומתם, מדד הנאסדא"ק לא הגיע לשיאים חדשים.

העירבוביה היתה אף גדולה מזו. בעוד מדד הבנקים המשיך להשתולל, כפי שעשה ביום ה', וזינק לרמות הכי גבוהות מאז נובמבר אשתקד (שהן עדיין ב-40% מתחת לרמות השיא שלו מלפני המשבר…). נתונים טכניים לגבי המסחר הכולל, כגון נפח המבחר העולה מול זה היורד, מספר המניות העולות מול היורדות, ועוד, היו בהחלט לא מרשימים. אבל בסה"כ היה זה יום טוב לשוק המניות, גם אם לא מצויין.

שוק האג"ח הציג תמונת מראה: היו ירידות חדות, כהמשך לירידות של יום ה' – אבל אלו התמתנו במשך היום, ולא נרשמו שיאים חדשים (לתקופה האחרונה) בשיעורי התשואות של האג"ח ל-10 ול-30 שנה. כלומר, יום רע אבל לא רע מאוד.

כל זה, כאמור, היה 'לפי הספר', פחות או יותר. לא כך שוק המט"ח.

נקדים ונציין כי דפוס ההתנהגות המאפיין שוק זה לאחרונה הוא כדלהלן: א) כאשר יש חדשות טובות ברמת המקרו, הדולר יורד מול רוב המטבעות, להוציא בעיקר את הין היפני – מפני שהלה מהווה מטבע מקלט עוד יותר מובהק מהדולר; ב) כאשר הדולר יורד, הוא יורד מעט נגד הפר"ש, מעט יותר נגד היורו, יותר נגד הליש"ט, הרבה יותר נגד הקנדי, והכי הרבה נגד הכתר השבדי, הכתר הנורבגי, הזלוטי והרובל. לא משנה מדוע, וגם לא צריכים לקבל את ההסברים הרשמיים כתורה מסיני, אבל התנהגות זו הפכה למנהג קבוע בתקופה האחרונה.

כבר הצבענו בבלוג הקודם (מיום 4/8) שהרובל הפסיק לעלות מול הדולר, ושבכלל הסתמן שינוי במגמת הירידה של הדולר. סממנים אלה לתפנית המשיכו בימי ד'-ה', ואולי עם חוכמה לאחר מעשה אפשר לראות בהם כאיתות למה שקרה ביום ו'.

עוד בשעות הבוקר באירופה היה הדולרבמגמת התחזקות קלה. אבל עם פרסום נתוני האבטלה – שכאמור, היו צפויים להביא לתגובה שלילית כלפיו ולהחלשתו – הוא התחיל לטפס, כמעט לזנק. העליה היתה כלפי כל השוק: כמעט ולא היה מטבע שלא רשם ירידה כזו או כאחרת מול הדולר (מלבד השקל הישראלי, משום מה, והזלוטי – מן הסתם היתה איזו ידיעה חיובית מפולין, אבל אם כן פספסתי אותה).

דווקא הין ספג את המכה הכי קשה וירד ביותר מ-2% במהלך יום המסחר. היורו נפל ביותר מאחוז, כך גם הליש"ט, הפר"ש, וכו'. המטבעות היותר ספקולטיביים, להוציא כאמור את הזלוטי, חטפו בגדול – כולל הרובל, הסקנדינביים, הקנדי וכו'.

את כל זה ניתן לסכם בנתון אחד: מדד שווי המשוקלל של הדולר עלה ביותר מאחוז אחד ביום, שיעור חריג המרמז על התפתחות משמעותית. אפשר, כמובן, שכל זה יתברר בהמשך כעליה חולפת, אבל כאשר היא מתרחשת בניגוד גמור לסנטימנט ששלט בשוק לאחרונה, ובעוצמה ובהתמדה כזאת, הסיכויים הם שיש כאן איתות לכך שהדולר כרה את התחתית שלו בשבוע שעבר ופותח עכשיו במגמת עליה ממושכת.

אם כן, זו תהיה הפעם השלישית שהנגיד פישר מתערב או מגביר את מידת ההתערבות שלו בסמוך מאוד לתפנית בדולר. שלוש פעמים  זה כבר לא מקרי וקשה להאמין שזה סתם מזל. בעלי תיאוריות קונספירציה, הטוענים מזמן שהבנק המרכזי האירופי מנסה להאט או לבלום את עליית היורו, היו טוענים גם שפישר שותף לסודות של הבנקים המרכזיים, כלומר הוא משתמש במעין מידע פנים. בכל מקרה, בין אם זה מזל ובין אם זה מידע, לא מומלץ לשחק נגדו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 + 4 =

*