הדובים מלקקים דבש – מקבלים תמיכה מכיוונים שונים

אחרי שבוע של רגיעה יחסית – בשווקים, אם לא במסדרונות הכוח באירופה ובארה"ב – הגיע עוד יום שני חשוב ביותר. סדרה של התפתחויות היום, בשווקים שונים ברחבי העולם, מאותתים על התחזקות ממשית בשליטה הדובית במערכת הפיננסית — וברקע, בכלכלה הריאלית.

אני לא מתייחס כאן לבורסות שחזרו לרדת, בשיעורים משמעותיים אבל לא דרמטיים – לפחות במונחים שהתרגלנו להם לאחרונה. ואני בוודאי לא מתייחס להצהרות הרשמיות ולחרושת השמועות הבלתי פוסקת, בעיקר לגבי יוון אבל גם לגבי המצב הכלכלי בארה"ב ויוזמות הממשל לטפל בו. כל אלה גורמים לרעשים בשווקים, אבל לא כל רעש הוא משמעותי או בר-קיימא – כפי שראינו בימים האחרונים, כאשר האפקט של הודעת ברננקי ושות' ביום חמישי על אודות העמדת קווי סוואפ דולריים לטובת המערכת הבנקאית האירופאית התפוגג תוך יום אחד, והיום כבר לא נשאר ממנו זכר.

לעומת זאת, אני מציין כמה התפתחויות הנראות לי חשובות מאוד:

  1. בראש וראשונה, הצטרפותו החד-משמעית של "ד"ר נחושת" למחנה הדובי. סוחרים וגם כלכלנים מתייחסים לנחושת בתור המתכת התעשייתית הרגישה ביותר לשינויים בפעילות הריאלית – ולכן היא מכונה "ד"ר נחושת" ומקובל לייחס לה יכולת חיזוי לגבי הכיוון של הפעילות הריאלית, הגדולה יותר מכל האנליסטים הרגילים.

משום כך, סירובה של הנחושת לרדת בצורה משמעותית בתקופה האחרונה, והתאוששותה המהירה מהירידה שכן נרשמה בה (מרמת שיא של 4.50 דולר לליברה ל-3.9), היוותה פגם רציני בקייס הדובי.

אבל לא עוד. הירידה של 15 סנט לליברה שנרשמה היום, מלבד היותה הגדולה ביותר מזה כחודשיים, הורידה את המחיר אל 3.78, שהיא הרמה הנמוכה ביותר מאז שלהי נובמבר אשתקד. בכך מיישרת הנחושת קו אם המגמה הכללית בשווקים.

מחיר הנחושת בניו יורק – 12 חודשים האחרונים

המקור: אתר הוול סטריט ג'ורנל

  1. כהערת אגב ובהזדמנות זו, אציין שגם המתכות היקרות הפגינו חולשה גדולה היום – בהמשך לחולשה הגדולה שלהם ביום חמישי, ולמרות ההתאוששות המהירה שלהם ביום שישי. בקיצור, הסיפור שלהם נראה גמור לפחות בשלב זה, ואולי הרבה מעבר לכך, אבל לא ארחיב על כך עכשיו.
  1. חשוב יותר מבחינת הכלכלה העולמית, וכנראה הסיבה הישירה לחולשה בנחושת, הם הדיווחים מסין על, מצד אחד, התמשכות הלחצים האינפלציוניים והצורך לטפל בהם, ומצד שני (של אותו מטבע), הצפי הגובר לירידה משמעותית בקצב הצמיחה כבר בשנה הבאה, אולי לאזור ה-7/7.5% צמיחה שנתית בתמ"ג. זה מהווה הסבר הרבה יותר משכנע לחולשה בנפט ואפילו בגרעינים, שלא לדבר על הנחושת, מאשר הצרות הנמשכות של אירופה.
  1. בשוק המטבעות, מה שבלט היום – מעבר לחוזקו של הדולר נגד כמעט כל המטבעות, מלבד הין – היתה הירידה החדה בריאל הבריזלאי. אמנם הריאל הולך ונחלש כבר כמה שבועות, וכבר הספיק לרדת כ-10% מרמת השיא שלו. אבל הירידה של היום היתה חריגה בעוצמתה (ראו גרף מצ"ב).

להתפתחות זו יש חשיבות בשתי חזיתות. ברמה העולמית, הריאל היה המטבע שחווה את הייסוף הגדול ביותר, בעידן של חולשת הדולר וחוזקן של המטבעות של המדינות המתפתחות. עידן זה הסתיים במהלך הקיץ והמגמה הנגדית הולכת ומתחזקת – ומצאה ביטוי חזק במיוחד היום.

בחזית המקומית שלנו, יש לציין כי היה מתאם גבוה מאוד בין השקל לריאל, לפחות בכל הקשור לכיוון שלהם, למרות שעוצמת התנודה של הריאל היתה תמיד גדולה מזו של השקל. אם מתאם זה עדיין תקף, יש לצפות לצעד מקביל של השקל, כלומר צעד גדול נוסף לכיוון מטה, בקרוב מאוד.

שער הריאל ביחס לדולר – 19 לספטמבר

המקור: אתר הוול סטריט ג'ורנל

  1. לבסוף – אבל אולי אחרון, אחרון חשוב – התשואות באג"ח הממשלתי הארוך של ארה"ב שוב צנחו היום. התשואה על האג"ח ל-10 שנים חצה שוב כלפי מטה את רמת ה-2%, אבל לא קבע בינתיים שיא חדש מעבר לזה שנקבע לפני שבועיים — אבל אולי זה יגיע מחר. התשואה על האג"ח ל-30 שנה כן קבע שיא (כלומר רמת שפל) חדש, של מתחת ל-3.2%.

אמנם נכון שהציפיות למהלכים של ברננקי ביום רביעי משחקים תפקיד חשוב כאן. אבל מעבר למשחקי הפד, העובדה הבסיסית היא ששוקי האג"ח מכריזים וזועקים על מצב של מיתון עמוק ושל דפלציה. אז מי שרוצה להאמין במסרים הנגדיים של שוקי המניות (אפילו ברמות הנוכחיות) שיבושם להם, אבל אם שוקי האג"ח צודקים, אזי למדד ה-S&P מחכה ירידה של כמה מאות נקודות, ולרווחיות המצופה/ מדומה של החברות במדד מצפה התנקשות חזיתית עם המציאות האכזרית, שהיא רחוקה מאוד מההזיות של קונצנזוס האנליסטים.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

63 + = 72

*