גם הליבה פגיעה

הטוב, הרע והמכוער

גם הליבה פגיעה

בשבוע שבו נרגעו הרוחות במזרח הרחוק, לפחות בינתיים, היה זה המערב שסיפק את ה'אקשן' – הרבה, ובקצב שהיה ממש נוןסטופ. המערב הפרוע וסרטי הפעולה נחתו ביחד בבוסטון, והתוצאה הייתה דרמה בידורית ברמה הגבוהה ביותר, שריתקה את האומה האמריקאית למסכים (ואת תושבי בוסטון לבתיהם) מסביב לשעון. למרות זאת, אני די מסופק אם לאירועים בבוסטון יש משמעות גדולה, והעובדה שכל כלי התקשורת עסקו בהם באינטנסיביות כה רבה מחזקת אצלי את ההשערה הזאת: זה היה 9/11 בזעיר אנפין, והתברר מזמן שגם 9/11 הגדול לא שינה את אמריקה באופן יסודי.

בעוד בוסטון עצרה מלכת, שאר העולם המשיך להסתובב והמערכות הכלכליות והפיננסיות המשיכו לצאת יותר ויותר משווי המשקל שלהם. ובכל זאת, תמיד משהו חדש בתחום הזה, גם אם החדש הוא בדרך כלל יותר חמור ויותר מסוכן אפילו ממה שהכרנו כבר.

כך, לדוגמה, העולם התרגל לרעיון שבאירופה ישנן מדינות 'פריפריה' ויש מדינות 'ליבה'. הקבוצה הראשונה שקועה במשבר שהולך ומעמיק, וממנה יש לצפות רק לבשורות רעות. מאידך, התרגלנו לחשוב שבמדינות הליבה, ובראשן 'ליבת הליבה' גרמניה, המצב לא רק טוב יותר אלא טוב, נקודה.

כבר הצבענו על כך שהולנד, מדינה שנחשבה כל הזמן לחברה קבועה ומכובדת בין מדינות הליבה, נמצאת בפועל במצב משברי. טרם הספקנו להרחיב את הדיבור על עומק וגודל הצרה ששמה צרפת, אבל בעזרת השם נגיע גם לזה בקרוב. אבל גם אם מדינות לווין של גרמניה כגון הולנד, והעמוד השני של האיחוד האירופי, צרפת, כבר לא מהוות דוגמה לאיתנות, עד עכשיו היה ניתן להניח שלב ליבה של הליבה, הלא היא גרמניה, כן עומדת איתנה.

עכשיו גם זה כבר מוטל בספק – ומה שחמור הוא שהספק מכרסם מכמה כיוונים בבת אחת. נתחיל בעובדה הסטטיסטית שהבורסה הגרמנית רשמה ירידות בשבוע שעבר – הירידה השבועית הגדולה ביותר מזה כמעט שנה. כשלעצמה, זוהי עובדה לא משכנעת; דברים כאלה קורים, ואין לייחס לירידה חולפת משמעות גדולה. הבעיה מתחילה בעובדה שרק הבורסה הגרמנית ירדה באופן משמעותי על פני השבוע. כל הבורסות האחרות – ובמיוחד אלה מהן הממוקמות במדינות חלשות של הפריפריה – יוון, פורטוגל ובמיוחד איטליה – החזירו במהלך השבוע את הפסדיהן וסיימו בירידה (או אפילו עליה) קלה.

בורסות עולות ויורדות כל הזמן, ואין להתרגש מהן יתר על המידה. החולשה בנתונים הכלכליים של גרמניה ובמדדי הסנטימנט שהתפרסמו שם במהלך השבוע צריכים להטריד יותר – אבל גם בהם לא הייתה אלא תמונה חלקית של מצב המשק הגרמני. אולי יש ממה לדאוג, אבל אין צורך להיכנס לפניקה.

הבעיה האמתית תתחיל אם וכאשר העם הגרמני עצמו ייכנס לפניקה – כלומר, אם החולשה בליבה תתבטא לא רק בהקשר בורסאי, או אפילו בהקשר של נתונים כלכליים, אלא תתחיל למצוא ביטוי בהקשר פוליטי.

כדי להבין מה שקורה בגרמניה הפוליטית, ולהתכונן לאירוע הפוליטי המרכזי באירופה בשנה זו – הלא הוא הבחירות הכלליות בגרמניה בסתיו – יש להבין את המבנה הפוליטי הגרמני. ספציפית, יש להכיר בכך שכל הממסד הפוליטי וכל המפלגות העיקריות – כולל אפילו 'הירוקים', שבגרמניה מהווה מפלגה מן המניין, כמעט מיינסטריימית – מאוחדות בתמיכתן המוצהרת ברעיון ובחזון האירופי, באיחוד האירופי, באיחוד המוניטרי האירופי ובביטויו המעשי, האירו. יותר נכון – האוׂירו, כפי שהגרמנים מבטאים את המילה.

לאור קונצנזוס זה, מה יעשה אדם שחושב או חושש שהאוׂירו פוגע בגרמניה ושגם המדיניות של גברת מרקל כלפי מדינות הפריפריה – מדיניות הנחשבת נוקשה למדי בעיני רבים באירופה ומחוצה לה – איננה מסוגלת להגן על האינטרסים הבסיסיים של גרמניה? הוא לא ימצא מזור לנפשו בזה שיצביע עבור מפלגה מהאופוזיציה, לא הסוציאל דמוקרטים ולא הירוקים ואפילו לא ה'לינקה' (השמאל הרידקלי), מפני שכולם תומכים באוׂירו ובאיחוד ואם היו בשלטון, היו מוכנים לתנאים נוחים יותר בחבילות הסיוע התכופות המוצעות למדינות המשבריות.

האופציה היחידה האמיתית העומדת בפני אדם כזה הוא לחפש, או להקים, מסגרת חדשה הקוראת תיגר על הממסד כולו – וזה איננו דבר פשוט באף מדינה, בוודאי לא בגרמניה.

ובכל זאת, זה קורה. ה'פיננשל טיימס' דיווח על סקר שמצא שאחד מכל ששה גרמנים מוכן לשקול הצבעה עבור מפלגה בעלת עמדה אנטיאוׂירו בבחירות הקרובות. סקר זה הוזמן ופורסם על ידי ה-AfD, האלטרנטיבה עבור דויטשלנד, שהוקמה לאחרונה על ידי ברנד לוקה, פרופסור לכלכלה – לכן ממצאי הסקר לא ממש מפתיעים. אבל חשוב לציין כי הוא ותומכיו אינם קיצונים, אלא ברובם בני מעמד הביניים, המבכים את חיסולו של הדהמרק וחוששים ממה שהאוׂירו עושה לאירופה בכלל ולגרמניה בפרט.

ה-AfD קיימה את כנס היסוד שלה בברלין לאחרונה ונמצאת בתהליך של איסוף תומכים ורישום רשמי בכל המחוזות של הרפובליקה הפדרלית. התומכים הנלהבים שלה מאמינים שהמפלגה תפתיע בגדול בבחירות ולא רק תעבור את אחוז החסימה הגבוה של גרמניה, אלא תגרוף למעלה מ-10% מהקולות. ראו בעניין זה בבלוג (המצויין) של 'מיש' שדלוק:

http://globaleconomicanalysis.blogspot.co.il/2013/04/german-reader-tackles-question-what.html

אני לא מתיימר להיות מבין גדול בפוליטיקה הגרמנית. אבל את זה אני יודע: תנועת המחאה נגד הממסד הולכת ומתפשטת בכל רחבי אירופה – ראו את המקרה האיטלקי, בו הצביעו יותר ממחצית הבוחרים נגד מפלגות שתמכו בכניעה לברלין ולבריסל – וגם בכל העולם (כן, גם יאיר לפיד ו'יש עתיד' הם חלק מגל המחאה העולמית ומדינת ישראל היא חלק מהעולם…).

בשלב זה, זכרו את המונח החדש AfD, וצפו לשמוע עליה הרבה יותר בחודשים הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

+ 52 = 55

*