בשורות טובות מהשקל

חל דבר השבוע במשק הישראלי. כמעט מובן מאליו שהדבר לא עורר עניין במדיה, מול תחרות קשה שכללה דרמות מלאכותיות כגון דיוני התקציב מחד גיסא, ודרמות עוד יותר מלאכותיות ונבובות, כגון משחקי שב"כ / טרור יהודי מאידך גיסא. אבל הדבר הזה, שלא קרה ולא התרחש, חל.

הדבר שלא קרה ולא התרחש השבוע, ושהינו בעל משמעות קריטית, הוא שהשקל לא עלה מול הדולר. אי-אירוע זה מהווה שיא לחוסר-התפתחות ממושכת בשבועות האחרונים, שבמהלכם האירו נמצא במגמת עליה/ התאוששות/ תיקון ביחס לדולר – ולאורך תהליך זה, השקל יורד מול האירו אבל איננו עולה מול הדולר.

קשה להפריז בחשיבות ההתפתחות הזאת, שהיא שלילית במהותה – כלומר, לא קרה דבר (מעבר לתנודות קלות וחסרות משמעות) בשער השקל/ דולר, אבל חיובית ביותר במשמעותה – מפני שיש כאן עדות מובהקת לכך שתקופת חוזקו האוטונומי של השקל הסתיימה. בעבר, עלייה של האירו מול הדולר, לא כל שכן עלייה כה חדה ופתאומית כמו זו שנרשמה בימי רביעי-חמישי, היתה מלווה בעלייה של שווי השקל מול הדולר (כלומר, השער היה יורד, לדוגמה, מ-3.87 ל-3.80 או 3.75.

אולם בפועל, מול נסיקה של האירו מול הדולר מסביבות 1.25 דולר לאירו לרמה של כ-1.295, כלומר 3-4% תוך 3-4 ימים, השקל המשיך להיסחר בטווח שערים צר של 3.85-3.88 – פחות מאחוז אחד. כמובן שכתוצאה מכך, שער השקל ביחס לאירו עלה מכ-4.85 ל-5, כלומר שוויו ירד ובכך הושג תיקון חלקי של העלייה המסיבית בשווי של השקל ביחס לאירו מאז דצמבר אשתקד.

שער השקל ביחס לדולר, 16 יוני – 15 יולי

ירידת שוויו של השקל מול האירו מהווה התפתחות חשובה כשלעצמה, לאור הנזק החמור שנגרם לייצוא הישראלי מקריסת האירו. אבל אני לא מייחס לכך חשיבות גדולה, מפני שלדעתי מדובר בתופעה חולפת. האירו יסיים בקרוב את התיקון שלו מול הדולר – אני לא מאמין לרגע שמדובר בהתאוששות אמיתית – ואז הוא יחזור ויירד מול  הדולר וגם מול השקל.

אולם כאשר האירו יירד והדולר יעלה בשוק המטבע העולמי, ניתן יהיה לצפות שבשוק המטבע המקומי השקל יחדש את ירידת ערכו (ועליית שערו) מול הדולר – שהוא הדבר הקריטי, בתמונה הגדולה.

לשינוי בהתנהגות השקל בשוק מטבע החוץ, שהתחיל כאמור לפני חודש-חודשיים אבל התעצם השבוע דווקא בחוסר התזוזה שלו מול הדולר, יש בסיס כלכלי/ פונדמנטליסטי איתן. המשק הישראלי נוטה עכשיו בבירור לכיוון השלילי, והעדות החותכת והברורה לכך היא מדד מנהלי הרכש – שאתמול אישר את נפילתו החדה הקודמת בכך שרשם ירידה נוספת.

לדעתי, כפי שהסברתי באריכות בסדרה שלי על חוזקו של השקל (שפורסם ב'דה מרקר' בנובמבר אשתקד), הגורם העיקרי לחולשה המתפתחת במשק הישראלי עכשיו הוא חוזקו הממושך של השקל והנזק המצטבר שזה מסב לייצוא ולמשק בכלל.

דווקא עכשיו, שהמשק העולמי נוטה גם הוא להיחלש ובכך מעצים את הנטיה המקומית לחולשה, מגיעה בשורה מרעננת בדמות נטיה מובהקת של השקל להיחלש. התפתחות זו לא יכולה למנוע את ההאטה שבדרך, שבסיוע מהמשק העולמי ההולך ונחלש עלולה בהחלט להגיע למימדים של מיתון בשנה הבאה. אבל היחלשות משמעותית וממושכת של השקל היא התרופה, בדיוק כמו שהתחזקותו היתה המכה.

סוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 + 4 =

*