ציון עובדות – נתוני ייצוא השירותים ממשיכים גם הם להציג אופטימיות במצבו של המשק

למרות הפיגור הגדול יחסית בפרסומם (כמעט חודשיים), נתוני ייצוא השרותים נשארים בין החשובים ביותר בקביעת מצבו האמיתי של המשק. לכן אני עוקב אחריהם ובודק אותם לעומק ומסקנתי, עליה אני חוזר מזה כמה חודשים, היא שהמסר הבסיסי העולה מנתונים אלה הוא חיובי.

ציון עובדות – נתוני הסחר מעוררים אופטימיות זהירה

התמונה העולה מנתוני הסחר בסחורות, לא רק ביולי אלא על פני החודשים האחרונים, היא חיובית — עם ההסתייגויות המתבקשות.

בהקשר של קיץ 2020, ‘חיובית’ פירושה שאין קריסה, ישנם סימני התייצבות ואולי רמזים של צמיחה פה ושם. בהקשר זה, נתוני הסחר בסחורות מהווים מייצג חשוב במסגרת תיק העדויות לפיהן המשק אינו נמצא במשבר עמוק ולהיפך – הגרעין הקריטי של המשק היצרני מתפקד ברמת פעילות די גבוהה. זה נכון במיוחד ביחס למצב העולמי בתחום הסחר, בו הנתונים מצביעים על משבר חמור.

ציון עובדות – לא הכל שחור, נקודות אור בנתוני ייצוא השירותים

הנתונים של ייצוא השרותים באפריל מספקים הצצה ראשונה – ולבינתיים יחסית ראשונית – להשפעת מגפת הקורונה ברחבי העולם על ענפי ייצוא השרותים הישראליים. התוצאות מגוונות מאוד, משונות מאוד, וגם מפתיעות לטובה בכמה תחומים קריטיים.

ציון עובדות – צמצום הגרעון המסחרי, חדשות טובות לכלכלה?

בנתוני הסחר עבור מאי ניתן לראות את שתי התופעות המנוגדות עליהן כתבנו בחודשים הקודמים. מצד אחד, ההשפעה הישירה של המשבר הכלכלי העולמי (הנובע מהקורונה והתגובות אליה) שהוביל לצמצום בהיקף הסחר העולמי. מגמה זו התחילה הרבה לפני הופעת הנגיף, אבל התעצמה מאוד בעקבותיו. ישראל, בתור מדינה שבה סחר החוץ מהווה גורם מרכזי בכלכלה שלה, מושפעת מאוד מכך, ולכן נרשמות ירידות הן בייבוא והן בייצוא, כאשר עוצמת הירידות הולכת וגדלה

ציון העובדות – נתוני ייצוא שירותים של חודש פברואר היו ללא ספק השקט של לפני הסערה

הנתונים של ייצוא השרותים בפברואר אינם חריגים וכמעט שאין בהם תופעות מיוחדות – כלומר, הן אינן מרמזות על מה צפוי בהם החל מחודש מרס.
אנחנו מחכים בדריכות לראות באיזו מידה משבר הקורונה פגע בייצוא השרותים

ציון עובדות – צמצום הגרעון המסחרי בחודש אפריל הוא חדשות טובות – האמנם?

בנתוני הסחר עבור אפריל משתקף היטב הפגיעה הקשה של המשבר הכלכלי, העולמי והמקומי, על תנועות הסחר. התופעה הבולטת בנתוני החודש היא שהן הייצוא והן הייבוא הצטמצמו בשיעור משמעותי. מסתבר שנתוני אפריל אינם אלא הפתיח למשבר בסחר שיילך ויעמיק וגם יימשך לאורך זמן – כך, לפחות, לפי תחזיות מעודכנות לגבי הכלכלה הגלובלית מחברות ניתוח ומכוני מחקר.

ציון עובדות – תקציב אפריל: הסערה מתחילה להכות

נתוני התקציב לאפריל חושפים את המשבר הפיסקאלי המתהווה במלוא עוצמתו – למרות האירוניה הקלה שהגירעון החודשי הוא מעט נמוך מזה של מרס.

התנפחות הגירעון נובעת, ברובה המכריע, מהתפתחויות מירידה בהכנסות, בעוד שבצד ההוצאות נמנעת התפרצות בגלל המשטר התקציבי החונק שמטיל החוק במצב שאין תקציב מאושר –הוצאה חודשית המוגבלת ל-1/12 של התקציב של השנה הקודמת.

ציון העובדות – הצד החיובי של משבר הקורונה: צמצום בתאונות דרכים ונפגעים

כפי שניתן היה לצפות, מספר התאונות במרס, כמו גם מספר הנפגעים בהם, צנחו לרמות שלא נצפו מזה שנים רבות. זאת על רקע צעדי הסגירה של המשק שננקטו במהלך החודש, שגרמו לצמצום הולך וגובר בכמות הנסיעות, פרטיות ועסקיות, ובמיוחד הנסיעות הבין-עירוניות.

ציון העובדות: התיירות נעצרה, והענף במשבר

התיירות נמצאת במשבר מסוג שונה מכל מה שידעה בעבר, שבו הכל – אבל הכל – נעצר בבת אחת, ויהיה צורך להתחיל מחדש מאפס, במובן המילולי של המילה. כך גם בכל העולם – אין שום אלמנט המיוחד לישראל או לאזור המזרח התיכון

המשבר הפיננסי — שתי שיחות על מצבה של המערכת הפיננסית בארץ ובעולם — חלק ב’

בחודשיים הראשונים של שנת 2020 הבורסות הגדולות בעולם הגיעו לשיאים של כל הזמנים. מאז, בחודש וחצי האחרונים בורסות המניות בעולם נמצאות בירידות חדות שלא נראו מאז המשבר הגדול של שנות העשרים של המאה הקודמת. כאשר ההפסדים בבורסות, במניות ובאג”ח קונצרני, מגיעות לטריליוני דולרים. העתיד הנראה לעין לא מבטיח, כאשר אף אחד לא יודע למה לצפות, אפילו כאשר משבר הקורונה יסתיים.
על כן, קיימתי שתי שיחות קשורות, כל אחת של כחצי שעה, בכדי לעשות קצת סדר במה שקורה במערכת הפיננסית העולמית.

המשבר הפיננסי — שתי שיחות על מצבה של המערכת הפיננסית בארץ ובעולם — חלק א’

בחודשיים הראשונים של שנת 2020 הבורסות הגדולות בעולם הגיעו לשיאים של כל הזמנים. מאז, בחודש וחצי האחרונים בורסות המניות בעולם נמצאות בירידות חדות שלא נראו מאז המשבר הגדול של שנות העשרים של המאה הקודמת. כאשר ההפסדים בבורסות, במניות ובאג”ח קונצרני, מגיעות לטריליוני דולרים. העתיד הנראה לעין לא מבטיח, כאשר אף אחד לא יודע למה לצפות, אפילו כאשר משבר הקורונה יסתיים.

ציון עובדות – תקציב מרס: הגירעון גדל, המשבר עדיין באופק

נתוני התקציב לחודש מרס מושפעים – איך לא? – מהתפרצות נגיף הקורונה ומהצעדים שהממשלה נקטה באותו חודש בתגובה למשבר הבריאותי. אבל הנתונים אינם מלמדים הרבה על עוצמת הפגיעה הכוללת של המשבר על הכלכלה, או אפילו על התקציב.

ציון עובדות – על אף המשבר העולמי, גרעון הסחר בחודש מרס גדל

נתוני הסחר מצביעים על גידול משמעותי בגירעון הסחר בחודש מרס – שכמעט והכפיל את עצמו לעומת מרס 2019. הגורמים הספציפיים שתרמו במיוחד לתוצאה זו מפורטים למטה, אבל מבחינת ‘השורה התחתונה’ חשוב לציין שמדובר במצב הפוך למה שהיינו מצפים לראות בתקופת משבר עולמי (מסיבות שאין כאן מקום להציג במלואן) – אבל אני די בטוח שציפיה זו תתגשם בחודשים הבאים, והגירעון המסחרי אכן יילך ויצטמצם. בהחלט אפשרי שהגירעון יהפוך לעודף במהלך המשבר, כפי שקרה במשבר הגדול של 2008-09.

ציון העובדות

“מה לתבן את הבר?” על הצורך לעקוב אחרי נתונים כלכליים. ועל הצורך הקריטי להתייחס ברצינות ולהפיק תועלת מנתונים אמינים, אבל גם להתייחס בבוז ולעג לבולשיט פלצני – גם אם זה האחרון נפלט ממוסד יוקרתי ומכובד.

למאמר המלא – לחצו על הכותרת

אומדן ביצוע תקציב לחודש נובמבר

“אומדן ביצוע תקציב” נבנה על בסיס תזרים המזומנים היומי של הממשלה.
שינוי היתרה היומי בבנק ישראל מנותח וממוין לזרמי הוצאות והכנסות, ובאמצעות מקורות מידע נוספים נבנה אומדן ראשוני ובזמן אמת של ביצוע התקציב.
אומדן ביצוע התקציב משמש לחישוב יומי וחודשי של נתוני הגירעון הממשלתי ומימונו, ונתוני ההוצאות וההכנסות של הממשלה על רכיביהם השונים.

אל תאמינו לדברי רגיעה ממסדיים. המשבר רק בתחילתו — אבל כל אחד יכול להציל את עצמו בצעדים פשוטים וזמינים.

נדהמתי ונזדעזעתי. לא מכך שהבורסה בתל אביב רשמה את הירידה היומית הגדולה ביותר מזה כמה וכמה שנים. ירידה זו היתה תוצאה בלתי נמנעת מהירידות החדות בכל העולם — ובמיוחד בארה”ב — מאז שהבורסה שלנו נסגרה לסוף השבוע הקודם, ביום חמישי אחה”צ. אמנם נכון, בהינתן ימי החג ברוב העולם בשני/ שלישי, הבורסה התל אביבית היתה יכולה …

Continue reading ‘אל תאמינו לדברי רגיעה ממסדיים. המשבר רק בתחילתו — אבל כל אחד יכול להציל את עצמו בצעדים פשוטים וזמינים.’ »

שוקי המניות ושוקי האג”ח בצל משבר הקורונה

איך זה ששוקי המניות בעולם נמצאים בתנופת עליה מאז נקודת השפל בשלהי חודש מרס, בעוד שוקי האג”ח משדרים פחד ופסימיות לגבי המצב הכלכלי והצפי להמשך השנה?

מדוע מספר הולך וגדל של מנהלי קרנות וכספים ידועי-שם מביעים הסתייגות ואף רתיעה ביחס לשוקי המניות בגלל המחירים הגבוהים (לדעתם)?

ומי קונה את המניות ובכך דוחף את המחירים למעלה? ומנגד, מי רוכש את הכמויות העצומות של אג”ח חדש המונפקות בשווקים – הן אג”ח ממשלתי והן אג”ח קונצרני?

על כל השאלות הבוערות האלה תתיחס שיחת הוועידה הזאת.