פנחס לנדאו כותב על כלכלה, גיאו-פוליטיקה ותהליכים חברתיים בישראל
ההתפתחות החשובה ביותר של השבוע החולף היתה הפריצה המחודשת של מחירי האנרגיה.
אמנם נכון, זה היה שבוע גדוש בהתפתחויות, מהן מהותיות מבחינה כלכלית/ פיננסית ומהן רק מבחינה תקשורתית ותדמיתית (ממסיבת העיתונאים של ברננקי ועד לחתונה המלכותית). אבל מה שישפיע על מספר האנשים הרב ביותר בזמן הקצר ביותר – ולכן צפוי להכריע את הכיוון של הכלכלה העולמית – הוא מחיר הנפט, ובהקשר מעט רחב יותר, מחירי האנרגיה.
בבוקרו של יום שני, לפי השעון של החוף המזרחי של ארה"ב, פרסמה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס הודעה, לפיה החוב של ממשלת ארה"ב עובר לסטטוס של "תחת מעקב שלילי".
משמעות הדבר פורטה בהודעה: S&P מוטרדת מחוסר המעש בנושא הקריטי של הגירעון התופח של ממשלת ארה"ב. היא אמנם מניחה שתוך שנתיים – כלומר, לאחר הבחירות של נובמבר 2012 – תגובש תוכנית מקיפה ואמינה לטיפול בגירעון השוטף והקטנתו בצורה משמעותית. על בסיס הנחה זו, היא לא מורידה את הדירוג המושלם של ארה"ב, AAA, כבר עכשיו. האיום/ אזהרה שהשתמע מכך היה ברור לחלוטין: אם תוך שנתיים אין תוכנית מוסכמת ואמינה – כאשר 'אמינה' היא מילת המפתח – אזי הדירוג יורד.
להמשך קריאת 'איך קרה שאחרי אזהרת הדירוג, עלו מחירי האג"ח הממשלתי של ארה"ב?'
אין דרך טובה יותר לתאר את מה שקורה בשוקי המניות בעולם בימים האחרונים, מאשר לחזור על הביטוי של ריצ'רד ראסל – הפרשן וכותב הניוזלטר בן ה-86, ולכן "השמעון פרס של הפרשנים הפיננסיים": הם מתפוררים בפני עיניך. אמנם נכון, ראסל אינו לבד בדעתו באשר למה שצפוי בשווקים ובמשק האמריקני (וממילא העולמי) — אבל הוא נשאר המאסטרו של המילים.
"אני יכול ללוות שני מיליארד דולר מחר, במחיר של 3.5% לשנה. אבל מה אני אעשה עם הכסף?"
כה דיבר David Speer, המנכ"ל של Illinois Tool Works. חברה זו איננה סטארט-אפ ולא עסק קטן או אפילו בינוני. מדובר בקבוצה המעסיקה 60,000 עובדים מסביב לעולם, בלמעלה מ-800 יחידות עיסקיות שונות, ושהכנסותיה השנתיות מסתכמות ב-14 מיליארד דולר. לא בכדי בחר Neil Irwin, כתב של הוושינגטון פוסט, באדון ספיר כדי לייצג את מה שהוא מכנה "ארץ הליבה של ארצות הברית".
להמשך קריאת 'בקליפת האגוז: אם אין ביקושים, אין השקעה ואין צמיחה'
בעיני המנתחים הטכניים, מצבו של שוק המניות האמריקני – כמו גם של כלל השווקים בעולם המפותח – נראה בָּשֵל למעבר משחיקה לקריסה. אני חוזר לנושא זה היום לאור התנהגות השווקים השבוע, ובמיוחד לאור הירידות המשמעותיות שנרשמו בארה"ב אתמול (ה'). מדובר ביום מסחר חשוב בגלל מספר סיבות, ביניהן:
א) הירידות מחקו לחלוטין (ובחלק מהמדדים החשובים, אף מעבר לכך) את העליות של היומיים הקודמים.
ב) המחזור התרחב – שוב, בדומה לשבוע שעבר, המחזור הצטמק בימים בהן נרשמו עליות והתרחב בימים של ירידות. זוהי תופעה דובית מובהקת בעיני המנתח הטכני.
ג) אינדיקטורים אחרים, כגון נפח המסחר במניות העולות ביחס לנפח המסחר ביורדות, מתנהגים בצורה שלילית מובהקת.
להמשך קריאת 'שוק המניות בָּשֵל לקריסה – אבל האם שוק האג"ח מיצה את יכולתו לשמש מקלט?'
ברדיו הבוקר, החזאי התורן אמר שהטמפרטורה תהיה 35 מעלות בירושלים, 45 מעלות באילת, וכו'. הוא לא אמר 35.2, או 44.8, ואם היה אומר משהו כזה, היו צוחקים עליו. למי זה משנה אם מדובר לא ב-35 מעלות בדיוק, אלא ברמה טיפה יותר גבוה או נמוך?
אתמול (יום רביעי) היה יום שחור מבחינת החדשות הכלכליות ויום אדום מבחינת המסכים המציגים את שערי הבורסות. אבל מעל לכל הוא היה יום חשוב – וגם מוזר.
אתמול פורסמו נתוני התמ"ג לרבעון השני — לא רק בישראל אלא גם ביפן. אמנם יש הבדלים תהומיים בין שתי המדינות, אבל יש גם צדדים דומים – שלחלקם נרמוז בהמשך.
הסיפור הגדול של השבוע החולף, ברמה עולמית, היה זה של השריפות ברוסיה. בתור תופעת טבע, ומבחינת העוצמה וההיקף האדיר שלה, מדובר באירוע עצום – שלא לדבר על מפחיד. אם דבר כזה היה מתרחש במדינה מערבית, לא כל שכן בארה"ב, הוא היה זוכה לכיסוי לעומק ולרוחב, מהשטח ובאולפנים, מהאספקט המדעי ועד לסיפורים אנושיים מסמרי-שיער ושוברי-לב. אבל מאחר ומדובר בעיירות נידחות ברוסיה שהלהבות מכלות אותן בסיטונאות, הטיפול של כלי התקשורת המערביים היה מצומצם, ושל כלי התקשורת הישראליים — אפסי.
כאשר בוחנים תנודות בשער השקל ומנסים לפרשן אותם, הדבר הכי חשוב הוא להבחין בין תנודה הנגרמת על ידי גורם או גורמים חיצוניים ('אקסוגניים') למשק הישראלי, לבין תנודה בשקל שהגורם לו הוא התפתחות פנימי או מקומי ('אנדוגניים'). כלל זה תקף במיוחד בקשר לאירועי הימים האחרונים.
תגובות אחרונות