הטוב, הרע והמכוער

עם סגירת המסחר בארה"ב, ולאחר שעות ארוכות של צפייה בתהליך קריסה של הבורסות, קודם באירופה ואח"כ בארה"ב, ברצוני להעיר מספר הערות קצרות.

להמשך קריאת 'המום'

גל הירידות המשתולל בבורסות העולם בשבועיים האחרונים מתאפיין בעוצמה חריגה. בורסות שהפגינו איתנות גדולה עד לאחרונה, כגון אלה של פרנקפורט וציריך, נחתכו באכזריות, בקצב של מספר אחוזים ליום, ואף ספגו ירידות של שני אחוז בפחות משעת מסחר בודדת.

להמשך קריאת 'העולם עובר ל"ריסק-אוף" – והשקל יורד'

השבוע החולף היה קשה עבור בורסות העולם – אבל הוא היה הרבה יותר קשה בארה"ב, שם הכיוון היה למטה כמעט ללא הספקה, מאשר באירופה, שם לו היה נגמר שבוע המסחר בצהרי יום שישי, היתה נרשמת יציבות או ירידה קטנה לעומת סוף השבוע הקודם.

אבל בסך-הכל ברור שהבורסות מפנימות, סוף-סוף, את ההרעה המתמשכת בנתונים הכלכליים המתפשטת סביב לעולם. ההכרה בשינוי מהותי באקלים הכלכלי חודרת לכל החוגים, אפילו לאופטימיסטים המושבעים בבתי ההשקעות, בעולם וגם בארץ. אולם, מאחר ותפקידם של האנליסטים והאסטרטגים במוסדות אלה הוא למצוא נימוקים בעד קניית מניות, לא ניכרת (עדיין) נימה של דאגה, לא כל שכן שבירה, בניתוחיהם השוטפים.

להמשך קריאת 'צמד החמד – בנקים ודיור'

ביום שלישי רשמו כמעט כל הבורסות בעולם עליות חזקות. ביום רביעי הן רשמו ירידות חדות. ביום חמישי היו גם ירידות וגם עליות, במקומות שונים ובאותו מקום, אבל בשלבים שונים של המסחר – תל אביב סיפקה דוגמה קיצונית לתופעה הזאת. ביום שישי, עד צהרי היום שעון ישראל, המגמה הייתה של ירידות, שבאסיה היו די חדות.

מבולבלים? אין צורך.

העליות של יום שלישי התבררו כאירוע בלתי-חשוב, למרות העוצמה לכאורה של התנודה ההיא – ולמרות שתיקון גדול יותר ובעיקר ממושך יותר היה נראה כמתבקש לאחר גל הירידות בשבוע שעבר, ובשבועות האחרונים בכלל. עצם הדבר שלא נמצא הכוח לבצע מהלך של ממש כלפי מעלה, מוכיח שהתיקון של יום שלישי היה אירוע חולף – ולכן לא חשוב – ושהכוחות הדוחפים את השווקים למטה הם חזקים מאוד.

להמשך קריאת 'בתוך המעלית היורדת'

אלו ימים של מבוכה עבור כל מי שמנסה לסחור בשווקים הפיננסיים. ירידות חדות בשבוע שעבר פינו את מקומם לעליות בסופו וליום של עליות משמעותיות ביום ג', לאחר סוף-שבוע ארוך בניו יורק ובלונדון. אבל יום של ירידות חדות במיוחד אתמול (ד') שוב הפך את הקערה על פיה. התוצאה, כאמור, היא מבוכה גדולה אצל מנתחים טכניים, כאשר האיתותים שהם קולטים משנים כיוון בתדירות גבוהה וכמעט יומית.

להמשך קריאת 'מניות הבנקים שוב מובילים את השוק למטה'

השבוע החולף היה בין הדרמטיות והסוערות שידעו השווקים הפיננסיים העולמיים בשנים האחרונות – ואני מעז לומר, אפילו בעשורים האחרונים. אמנם לא היו חסרים שבועות של מסחר דרמטי וסוער בשנים מאז פרוץ המשבר ב-2007, וגם לפני כן ידענו לא מעט טלטלות. אבל בסקלה המשקללת את עוצמת התנודות עם משמעותן הרחבה יותר, אין ספק שמדובר לא רק בסערה חולפת אלא בשבוע היסטורי – מפני שבמהלכו המצב השתנה באופן בסיסי.

  להמשך קריאת 'האם תסריט 2008 יחזור על עצמו?'

בבוקרו של יום שני, לפי השעון של החוף המזרחי של ארה"ב, פרסמה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס הודעה, לפיה החוב של ממשלת ארה"ב עובר לסטטוס של "תחת מעקב שלילי".

משמעות הדבר פורטה בהודעה: S&P מוטרדת מחוסר המעש בנושא הקריטי של הגירעון התופח של ממשלת ארה"ב. היא אמנם מניחה שתוך שנתיים – כלומר, לאחר הבחירות של נובמבר 2012 – תגובש תוכנית מקיפה ואמינה לטיפול בגירעון השוטף והקטנתו בצורה משמעותית. על בסיס הנחה זו, היא לא מורידה את הדירוג המושלם של ארה"ב, AAA, כבר עכשיו. האיום/ אזהרה שהשתמע מכך היה ברור לחלוטין: אם תוך שנתיים אין תוכנית מוסכמת ואמינה – כאשר 'אמינה' היא  מילת המפתח –  אזי הדירוג יורד.

להמשך קריאת 'איך קרה שאחרי אזהרת הדירוג, עלו מחירי האג"ח הממשלתי של ארה"ב?'

בעיני המנתחים הטכניים, מצבו של שוק המניות האמריקני – כמו גם של  כלל השווקים בעולם המפותח – נראה בָּשֵל למעבר משחיקה לקריסה. אני חוזר לנושא זה היום לאור התנהגות השווקים השבוע, ובמיוחד לאור הירידות המשמעותיות שנרשמו בארה"ב אתמול (ה'). מדובר ביום מסחר חשוב בגלל מספר סיבות, ביניהן:

א)      הירידות מחקו לחלוטין (ובחלק מהמדדים החשובים, אף מעבר לכך) את העליות של היומיים הקודמים.

ב)      המחזור התרחב – שוב, בדומה לשבוע שעבר, המחזור הצטמק בימים בהן נרשמו עליות והתרחב בימים של ירידות. זוהי תופעה דובית מובהקת בעיני המנתח הטכני.

ג)        אינדיקטורים אחרים, כגון נפח המסחר במניות העולות ביחס לנפח המסחר ביורדות, מתנהגים בצורה שלילית מובהקת.

להמשך קריאת 'שוק המניות בָּשֵל לקריסה – אבל האם שוק האג"ח מיצה את יכולתו לשמש מקלט?'

אתמול (יום רביעי) היה יום שחור מבחינת החדשות הכלכליות ויום אדום מבחינת המסכים המציגים את שערי הבורסות. אבל מעל לכל הוא היה יום חשוב – וגם מוזר.

להמשך קריאת 'צרות באמריקה? – רוץ לקנות את הדולר'

יום נוסף של עליות אמש (יום ב') בוול סטרייט מביא את שיעור העליה המצטברת מאז נקודת השפל האחרונה (ב-1/2 ליולי) לכ-10%. אבל מה שקורה בתוך שוק המניות משקף ניתוק הולך וגובר עם מה שקורה מחוצה לו.

להמשך קריאת 'הניתוק מעמיק'