הטוב, הרע והמכוער

המשבר המדומה סביב תקרת החוב יגיע לפתרונו הבלתי-נמנע והידוע-מראש היום או מחר. תימצא הנוסחה הגואלת שתשמש פשרה בין המפלגות החלוקות והפלגים בתוך כל מפלגה. התוצאה הכוללת תהיה העלאת התקרה, כנראה לגובה שתספיק עד לאחר הבחירות של סוף 2012; הודעה על קיצוצים 'גדולים' שבפועל יהיו קטנים-עד-שוליים בטווח הקצר; ושחיקה משמעותית ברמת האמון של העולם בכללותו ושל אזרחי ארה"ב כלפי מערכת השלטון האמריקני – כולל כל אגפיו, הנשיאות, הסאנט, בית הנבחרים וכל המנגנון הוואשינגטוני.

להמשך קריאת 'מאחורי מסך העשן של הוויכוח סביב תקרת החוב, המשק האמריקני הולך ומתדרדר'

השבוע החולף היה קשה עבור בורסות העולם – אבל הוא היה הרבה יותר קשה בארה"ב, שם הכיוון היה למטה כמעט ללא הספקה, מאשר באירופה, שם לו היה נגמר שבוע המסחר בצהרי יום שישי, היתה נרשמת יציבות או ירידה קטנה לעומת סוף השבוע הקודם.

אבל בסך-הכל ברור שהבורסות מפנימות, סוף-סוף, את ההרעה המתמשכת בנתונים הכלכליים המתפשטת סביב לעולם. ההכרה בשינוי מהותי באקלים הכלכלי חודרת לכל החוגים, אפילו לאופטימיסטים המושבעים בבתי ההשקעות, בעולם וגם בארץ. אולם, מאחר ותפקידם של האנליסטים והאסטרטגים במוסדות אלה הוא למצוא נימוקים בעד קניית מניות, לא ניכרת (עדיין) נימה של דאגה, לא כל שכן שבירה, בניתוחיהם השוטפים.

להמשך קריאת 'צמד החמד – בנקים ודיור'

כולם מודים שפרסום הנתונים על אודות שוק העבודה הוא האירוע החשוב ביותר במחזור החודשי השוטף של הכלכלות המפותחות. זה נכון בכל מדינה — גם בארה"ב, 'מעוז הקפיטליזם'. לכן ההלם שנגרם מנתונים גרועים בתחום זה בשבוע החולף – החל מנתונים מאכזבים לגבי תוספת המשרות במאי בסקטור הפרטי, שפרסמה חברת ADP ביום רביעי, וכלה בנתונים החמורים לגבי שוק העבודה בכלל שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקת העבודה (BLS) ביום שישי – היה מוצדק.

להמשך קריאת 'עד מתי יספגו עובדי ארה"ב את השחיקה בחלקם בעוגה הלאומית?'

ביום שלישי רשמו כמעט כל הבורסות בעולם עליות חזקות. ביום רביעי הן רשמו ירידות חדות. ביום חמישי היו גם ירידות וגם עליות, במקומות שונים ובאותו מקום, אבל בשלבים שונים של המסחר – תל אביב סיפקה דוגמה קיצונית לתופעה הזאת. ביום שישי, עד צהרי היום שעון ישראל, המגמה הייתה של ירידות, שבאסיה היו די חדות.

מבולבלים? אין צורך.

העליות של יום שלישי התבררו כאירוע בלתי-חשוב, למרות העוצמה לכאורה של התנודה ההיא – ולמרות שתיקון גדול יותר ובעיקר ממושך יותר היה נראה כמתבקש לאחר גל הירידות בשבוע שעבר, ובשבועות האחרונים בכלל. עצם הדבר שלא נמצא הכוח לבצע מהלך של ממש כלפי מעלה, מוכיח שהתיקון של יום שלישי היה אירוע חולף – ולכן לא חשוב – ושהכוחות הדוחפים את השווקים למטה הם חזקים מאוד.

להמשך קריאת 'בתוך המעלית היורדת'

אלו ימים של מבוכה עבור כל מי שמנסה לסחור בשווקים הפיננסיים. ירידות חדות בשבוע שעבר פינו את מקומם לעליות בסופו וליום של עליות משמעותיות ביום ג', לאחר סוף-שבוע ארוך בניו יורק ובלונדון. אבל יום של ירידות חדות במיוחד אתמול (ד') שוב הפך את הקערה על פיה. התוצאה, כאמור, היא מבוכה גדולה אצל מנתחים טכניים, כאשר האיתותים שהם קולטים משנים כיוון בתדירות גבוהה וכמעט יומית.

להמשך קריאת 'מניות הבנקים שוב מובילים את השוק למטה'

היום האדום בבורסות, על אודותיו כתבתי ביום ראשון, מתפתח לשבוע אדום למדי. הגענו ליום רביעי ובינתיים המגמה הכללית בכל העולם היא כה שלילית שרוב הבורסות יורדות כמעט כל יום, ובדרך הן עוברות ציוני דרך רבים המאשרים שמתפתחת מגמה שלילית מובהקת. חלק מהתמרורים הם מהסוג ה'מספרי' – בורסת מומבאי סוף-סוף נפלה היום אל מתחת לרמת ה-18,000 איתה היא נאבקת כבר זמן ממושך – והן מהסוג הטכני הטהור, כגון קווי תמיכה, קווי מגמה, ממוצעים נעים ל-50 ול-100 ימים, ועוד כהנה וכהנה.

להמשך קריאת 'זה הבנקים, טיפש!'

ההערכות האופטימיות שנערמו לאורך כל סוף השבוע נשטפים היום בים של דיו אדום, במה שהולך ומצטייר כיום שני רע מאוד לבורסות העולמיות. ודרך אגב, מי שחושב שבתי ההשקעות המקומיים עשו מאמץ מיוחד להרגיע ולעודד את המשקיעים, היה צריך לראות את החומר מבתי השקעות זרים: מאוסטרליה ועד שוויץ, כולם פמפמו סבון ורוד בכמויות אדירות.

  להמשך קריאת 'יום אדום בבורסות: מסין ועד ספרד – תופעה זהה, נימוקים משתנים'

היום פורסם באוסטרליה סיכום הדיון האחרון של ה-RBA (הבנק המרכזי של אוסטרליה). בדיון ההוא, הוחלט להשאיר את הריבית על כנה – ברמה של 4.75% — זה החודש החמישי ברציפות. יחד עם זה, הדיון אותת בצורה  ברורה שבכוונת הבנק להעלות את הריבית בקרוב, בגלל דאגתו לגבי רמת האינפלציה באוסטרליה. הפרשנים הסיקו מכך שהסבירות שהריבית תועלה בדיון הבא ביוני היא גבוהה מאוד, ולכל היותר זה יקרה במיפגש שלאחר מכן. דיון משני מתנהל בין הפרשנים לגבי הסבירות להעלאה נוספת של הריבית, ועיתויה אם אכן תתרחש.

  להמשך קריאת 'האם מזלה הטוב של אוסטרליה אוזל, סוף-סוף?'

ההתפתחות החשובה ביותר של השבוע החולף היתה הפריצה המחודשת של מחירי האנרגיה.

אמנם נכון, זה היה שבוע גדוש בהתפתחויות, מהן מהותיות מבחינה כלכלית/ פיננסית ומהן רק מבחינה תקשורתית ותדמיתית (ממסיבת העיתונאים של ברננקי ועד לחתונה המלכותית). אבל מה שישפיע על מספר האנשים הרב ביותר בזמן הקצר ביותר – ולכן צפוי להכריע את הכיוון של הכלכלה העולמית – הוא מחיר הנפט, ובהקשר מעט רחב יותר, מחירי האנרגיה.

להמשך קריאת 'זה שעולה וזה שיורד'

בבוקרו של יום שני, לפי השעון של החוף המזרחי של ארה"ב, פרסמה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס הודעה, לפיה החוב של ממשלת ארה"ב עובר לסטטוס של "תחת מעקב שלילי".

משמעות הדבר פורטה בהודעה: S&P מוטרדת מחוסר המעש בנושא הקריטי של הגירעון התופח של ממשלת ארה"ב. היא אמנם מניחה שתוך שנתיים – כלומר, לאחר הבחירות של נובמבר 2012 – תגובש תוכנית מקיפה ואמינה לטיפול בגירעון השוטף והקטנתו בצורה משמעותית. על בסיס הנחה זו, היא לא מורידה את הדירוג המושלם של ארה"ב, AAA, כבר עכשיו. האיום/ אזהרה שהשתמע מכך היה ברור לחלוטין: אם תוך שנתיים אין תוכנית מוסכמת ואמינה – כאשר 'אמינה' היא  מילת המפתח –  אזי הדירוג יורד.

להמשך קריאת 'איך קרה שאחרי אזהרת הדירוג, עלו מחירי האג"ח הממשלתי של ארה"ב?'