כאשר בוחנים תנודות בשער השקל ומנסים לפרשן אותם, הדבר הכי חשוב הוא להבחין בין תנודה הנגרמת על ידי גורם או גורמים חיצוניים ('אקסוגניים') למשק הישראלי, לבין תנודה בשקל שהגורם לו הוא התפתחות פנימי או מקומי ('אנדוגניים'). כלל זה תקף במיוחד בקשר לאירועי הימים האחרונים.
ארכיון פוסטים מהחודש יולי, 2010
יום נוסף של עליות אמש (יום ב') בוול סטרייט מביא את שיעור העליה המצטברת מאז נקודת השפל האחרונה (ב-1/2 ליולי) לכ-10%. אבל מה שקורה בתוך שוק המניות משקף ניתוק הולך וגובר עם מה שקורה מחוצה לו.
אייטם זה מהווה תגובה — כולל הערות, הערכה ומחלוקת — לכתבה של דורון צור היום בדה מרקר שמוצגת בכתובת:
לאמריקנים יש ביטוי למצב שבו בן-אדם מקבל בשורה משמחת או מתנה בלתי צפויה: חג המולד הגיע מוקדם עבורו השנה. ובכן, עבור המשק האמריקני, תשעה באב הגיע מוקדם השנה.
חל דבר השבוע במשק הישראלי. כמעט מובן מאליו שהדבר לא עורר עניין במדיה, מול תחרות קשה שכללה דרמות מלאכותיות כגון דיוני התקציב מחד גיסא, ודרמות עוד יותר מלאכותיות ונבובות, כגון משחקי שב"כ / טרור יהודי מאידך גיסא. אבל הדבר הזה, שלא קרה ולא התרחש, חל.
לקראת שבוע מסחר שבו המוקד של הפעילות בשווקים יהיה על התפתחויות במיקרו – תוצאות של פירמות לרבעון השני – ולא על נתוני מאקרו, כדאי לרשום כמה הערות לגבי העליות בשבוע החולף.
אמנם נכון, ספרד לא איכזבה – ואני שמח להודות ששגיתי כשמיהרתי ללגלג עליה אחרי ההפסד ההתחלתי לשוויץ. מאידך, היא הקבוצה הראשונה שהצליחה לזכות בגביע העולם לאחר שספגה הפסד באחד ממשחקי הבית. אבל זה לא הדבר המפריע לי בהקשר לזכיה שלה.
הדיווח החודשי על מצב שוק העבודה בארה"ב הפך להיות הדיווח החשוב ביותר מבין כל הדיווחים החודשיים השוטפים על המשק האמריקני. הסיבה לכך פשוטה, למרות שרבים מבין פעילי שוק ההון מתעלמים ממנה או פשוט אינם מודעים לה: המשק, כלומר כל המנגנון הכלכלי, מיועד לאפשר לאנשים ("משקי בית", בעגה המקצועית) להתפרנס ולהתקיים ברמה סבירה. לצורך זה, עליהם להיות מועסקים ולקבל שכר סביר. אם יעד זה אינו מושג, אזי גם אם הפירמות מרוויחות הרבה ובעלי המניות שלהן מתעשרים, המשק אינו מתפקד כראוי.
הירידות החדות המתרחשות בימים האחרונים בכמעט כל שוקי המניות בעולם, והמתגברות היום, אינן מפתיעות ואינן צריכות להפתיע.
תגובות אחרונות