בעוד ה’מיינסטריים מדיה’ הכללית והפיננסית מפטפטת על אודות מלחמה קרבה בקוריאה, הסקירות המקצועיות והבלוגוספירה האינטליגנטית עוסקות בעליה המתמדת במחיר הכסף, ובמחנק הנזילות הדוחפת את העליה ההיא.

אם ברצונך להבין מה שקורה, אתה חייב להיצמד לכלל הברזל: עקוב אחרי הכסף (FOLLOW THE MONEY). המשבר הנוכחי מתמקד בשוקי הכספים, בהם בנקים ומוסדות פיננסיים מלווים אל ולווים זה מזה. אלא שהצנורות הולכים ונסתמים, מפני שהפחד ההדדי גובר.

מוקד הצרות הוא באירופה, והדיווחים החשובים באמת נוגעים להתפתחויות במערכת הבנקאות הספרדית. בשבת תפס הבנק המרכזי של ספרד את אחד מהבנקים לחסכונות הקטנים במדינה והכריח אותו להתמזג מייד.  בכך העביר מסר חריף לכל הענף הזה: הזדרזו להתמזג זה עם זה וליצור ישויות גדולות יותר, שמסוגלות לשרוד. אבל מסר זה נקלט בכל רחבי אירופה, והתפרש כאותות מצוקה מצד המערכת הספרדית.

הדעות חלוקות לגבי הפרשנות הזאת – האם יש כאן אותות מצוקה או דווקא הפגנת שרירים חיובית מצד הרשויות. אבל באווירה המתוחה השוררת היום, כל ספק מוכרע לכיוון הזהירות. לכן ההתפתחויות בספרד – מדינה חשודה בכל ההקשרים, המקרו-כלכלי וגם הבנקאי – הוסיפו לתחושת אי-הנוחות.

בינתיים, הרפורמה המתוכננת בארה”ב מעיקה גם היא על המערכת הבנקאית שם, מפני שהיא גורמת לייקור המקורות של הבנקים. מחיר הכסף לטווחים קצרים עולה כמעט מדי יום, הן בגלל החשדנות שפשטה מאירופה לארה”ב, והן בגלל הצפי למערך פיקוחי נוקשה יותר בתוך ארה”ב.

החשש ממחנק אשראי הולך וגובר, ובעצם מזין את עצמו, וזאת למרות הנכונות הרשמית והידועה של הפד בארה”ב ושל ה-ECB באירופה, להעמיד נזילות בלתי-מוגבלת לטובת מערכות הבנקאות בשני צדי האוקיאנוס.

הפחד מהתייבשות מקורות הכסף הוא המטריף את השווקים – וגם מאיים על הכלכלה הריאלית, כפי שראינו בסתיו 2008 – הרבה יותר מדברים המיוחסים למטורף מיונגיאנג.

סוף