לקראת סופו של שבוע מטורף – ארבעה ימי מסחר רצופים בהם מדד הדאו ג’ונס סיים בתנודה של לפחות 400 נקודות ביחס לאתמול (מלבד תנודות גדולות במהלך אותם ימים) מסמלים עד כמה המערכות מטורפות – אין כוח ליותר מכמה הערות קצרות על כמה התפתחויות בולטות:
- הדיווח על תוכנית ערטילאית להצמיד את הפרנק השוויצרי לאירו הוא, ככל הנראה, לא מבוסס. מאיפה התחיל הרעיון הזה ואיך הוא התגלגל לניו יורק טיימס הוא סיפור מעניין הנחשף בבלוגוספירה, אבל השורה התחתונה היא שמדובר בכל היותר בבלון ניסוי. יותר סביר שזה מהלך שנועד לאיים על השוק במילים בלבד, ובמקרה הזה הוא עבד הרבה יותר טוב ממה שניתן היה לצפות, וגרם לירידה מיידית של 6% בשער הפר”ש ביחס לאירו.
- לגופו של ענין, לו הבנק המרכזי של שוויץ היה מנסה להפעיל את הרעיון הזה, משמעותו היא שהבנק חייב להגן על הפרנק בשער נתון – שער ההצמדה, או השער הגבוה של רצועת ההצמדה. בכל מקרה, נסיון כזה נועד לכישלון. לכן, לסיכום, זהו רעיון עוועים שאין לא כל סיכוי לעבוד בפועל ולכן ככל הנראה לא יקרום עור וגידים. מה שהוא כן עושה הוא לספק נקודת כניסה נוחה יותר למי שרוצה לרכוש פרנקים שוויצריים.
- המהלך – זה כבר לא רעיון אלא מהלך רשמי שהתבצע – של הבורסות בצרפת, ספרד, איטליה, בלגיה ועוד, לאסור מכירות בחסר למשך השבועיים הבאים, הוא גם שגוי, אבל בעיקר מטופש ובהחלט נועד לכישלון. די לבדוק את הנסיון שנעשה במהלכים כאלה ב-2008, גם ע”י האמריקנים, כדי להיווכח שהוא מתחיל בעליות – מפני שהשורטיסטים נסחטים החוצה מהשוק – ומסתיים בירידות יותר חזקות בהמשך. זאת מפני שהשורטיסטים הם הגורם היחיד שלבטח ירכוש סחורה בשוק יורד, וככל שהשוק יורד יותר חזק, המניע שלהם לקנות הולך וגדל. לכן העדרם במצב של מפולת גורם להחרפת הירידות – בדיוק ההיפך מכוונת המחוקק, אבל תוצאה בלתי נמנעת של התערבות גסה בפעילות של שוק חופשי.
- המשבר הכללי עדיין ממוקד באירופה, ובאופן יותר ספציפי באיטליה ובצרפת, ובהן הוא ממוקד בבנקים שלהם. ישנו מחסור בנזילות שהגיע למימדים של מחנק נזילות ומתפתח לכדי משבר נזילות. אם מצב זה לא ייפתר, התוצאה תהיה קטסטרופלית.
- בינתיים, ברקע ממשיך להתפרסם זרם נתוני המקרו השוטפים, מאירופה – במיוחד הנתון החלש של התמ”ג הצרפתי לרבעון השני – מארה”ב ומשאר העולם. בגדול, נתונים אלה מוכיחים שעוד לפני פרוץ המשבר הפיננסי היה המשק העולמי במגמת היחלשות. האירועים של השבועיים האחרונים בוודאי תרמו תרומה משמעותית להתעצמות ההיחלשות (אם יש ביטוי כזה – הכוונה היא למעבר מצמיחה נמוכה למיתון).
מעבר לזה, העצבנות שולטת ללא עוררין, כפי שניתן לראות בכל השווקים – אך התנודות המסיביות באג”ח הממשלתי של ארה”ב הן העדות המובהקת ביותר לעוצמת העצבנות. אם האירופאים יתגברו על מחנק הנזילות במערכת הבנקאות שלהם, ייתכן שראינו השבוע שיא זמני לעצבנות, ושנזכה לימים או אפילו לשבועיים של שקט יחסי. אבל לא הייתי מהמר על כך ביותר מעשרה שקלים.
סוף