“מה יהיה עם הדולר?”

הטוב, הרע והמכוער

“מה יהיה עם הדולר?”

יום חמישי שעבר, ה-8 למאי, היה יום חשוב מאוד בשוק המט”ח. ימים יגידו, אבל אין זה מן הנמנע שהוא ייחשב, בראיה לאחור, ליום גורלי.

אבל, עוד לפני שניתן יהיה להתייחס למה שקרה ולשאלה למה זה חשוב ועד כמה, יש הכרח להגדיר את המונח “שוק המט”ח”. כפי שמנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל, אנדרו אביר, היטיב לתאר בנאום שנשא היום בוועידה של ‘כלכלכיסט’, קיים מנהג משונה ועתיק בישראל לפיו אנשים שואלים “מה יהיה עם הדולר?”, כאשר כוונתם האמיתית היא “מה יהיה עם השקל?”

 אינני זוכר כמה פעמים לאורך השנים כתבתי או הערתי על אודות תופעה ייחודית זו –בשום מדינה אחרת לא מדברים על המטבע המקומי במסווה של דיון על המטבע האמריקני. המנהג  מושרש אך מטופש וכפי שאביר ציין, זה גורם לחוסר בהירות שפוגע בקיום דיון רציני בנוגע לשקל.

בכלל, כדאי לקרוא במלואם את דבריו של אביר – שפורסמו על ידי בנק ישראל באתר שלו  — ולו רק כדי להבין את קו המחשבה השולט בבנק המרכזי. קו זה כבר שורטט ע”י הנגידה במספר הזדמנויות, ואני נוהג בשיחות עם לקוחותי לכנות אותו “מרקסיסטי”, כאשר הכוונה היא לא לקארל מרקס, אלא דווקא לגראוצ’ו. הלה הגדיר (בסרט “מרק ברווז”) את המדיניות שלו בפשטות: “whatever it is – I’m against it”, וזה מבטא היטב את עמדת בנק ישראל ביחס לכל ההצעות לגבי איך לשנות, לשפר או להחליף את מדיניות שער החליפין שלו.

הדיון הציבורי שהתקיים בנושא זה בחודשים האחרונים העלה סדרה של הצעות ורעיונות, שלכל אחת יש יתרונות וחסרונות, אבל מעבר לדיון לגופה של כל אחת מהן, בנק ישראל טוען שאין כל צורך בשינוי. מול הביקורת הנמתחת מכל עבר – והמייצגת גישות ותפיסות מנוגדות ואף סותרות – אומר הבנק המרכזי דבר פשוט: “If it ain’t broke, don’t fix it”. למרות שכל המבקרים למיניהם טוענים שהמדיניות הנוכחית שבורה, או למצער שהיא לא מתפקדת, בנק ישראל מכחיש ואומר שהוא מתפקד היטב.

לכן, לפחות בהקשר של הדיון כאן, אין טעם לנסות ולקדם הצעה חלופית כלשהי, אלא רק להתייחס למדיניות הקיימת כנתון שלא הולך להשתנות בקרוב. לא היית אומר את הדבר הזה ביום רביעי שעבר, אבל אחרי מה שקרה ביום חמישי, השתנו העובדות — ובהתאם לאמירה המפורסמת של קיינס, “כאשר העובדות משתנות, אדוני, גם עמדתי משתנית. איך אתה נוהג, אדוני?”

המגמה הראשית התהפכה

אז מה קרה? בתיאור הפשוט ביותר, מה שקרה הוא שבמהלך היום הדולר ירד לשערו הנמוך ביותר מזה כמה שנים, אבל מיד התהפך ועלה בחדות.

אה, כן, שכחתי להוסיף שכשאני אומר “הדולר” אני מתכוון לדולר האמריקני, לא לשקל הישראלי, וכאני אומר ירד אן עלה, הכוונה היא בעיקר מול האירו, ובמידה פחותה נגד סל מטבעות רחב יותר, הכולל את הין היפני, הליש”ט, ועוד.

אז שוב: הדולר ירד – יותר נכון, המשיך את מגמת הירידה שלו מהימים הקודמים. הוא הגיע קרוב מאוד לרמה של 1.40 דולר לאירו, ודווקא אז הוא ביצע אחורה-פנה וירד בחדות, עד שהסתיים יום המסחר בארה”ב סביב 1.386, שהוא שער יותר נמוך (המבטא ערך יותר גבוה לדולר מול האירו) מאשר בסגירה של היום הקודם.

לא פחות חשובה ממה שקרה ביום חמישי היא העובדה שהדולר המשיך לעלות (שערו ירד) גם למחרת היום, והוא סגר את יום שישי ואת השבוע סביב הרמה של 1.375.

אלו העובדות היבשות. מה מעניק להן חשיבות?

התשובה הראשונה היא שההתנהגות הטכנית של הדולר, הן מול האירו והן במסגרת מדדים של הדולר מול סלים של מטבעות, היתה חשובה מאוד. לפרוץ לשיאים חדשים ומיד להתהפך זה מהלך שלילי, ואם הוא מקבל אישור על ידי כך שהוא נמשך למחרת, שליליותו מוגברת פי כמה. אפשר להרחיב את הדיבור סביב נקודה זו, אבל אין טעם או צורך. די לסכם ולומר שהאיתותים הטכניים היו משמעותיים – ושליליים, והם באו בדיוק מתי שהם היו צפויים/צריכים לבוא, לפי גישות טכניות שונות.

התשובה השניה, הנחוצה למי שלא מאמין (כלומר לא מבין) בניתוח טכני, אבל עומדת גם בזכות עצמה, היא שבעל הבית של האירו – הלא הוא מריו דרגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי – הודיע במסיבת העיתונאים הדו-שבועית שלו ש…הוא וה-ECB יפעלו ביוני להחליש את האירו.

אין זה מה שדרגי אמר, כמובן. זוהי ‘רק’ הפרשנות של השוק לדבריו. הוא דיבר על מגמת הדיפלציה המתעמקת בגוש האירו ועל העובדה שהשיפור במצבם של השווקים הפיננסיים באירופה אינו מורגש אצל הפירמות ואצל משקי הבית. והוא נתן להבין שאם לא יחול שינוי במהלך החודש הקרוב, לא יהיה מנוס מנקיטת צעדים מוניטריים מרחיבים.

אפשר למלא את כל מדפי הספריה הלאומית בירושלים במיליוני עמודי הפרשנות שנכתבו על דברי דרגי ועל כוונותיו, במהלך השעות והימים מאז דיבר. אבל הנתונים שהוצגו לעיל מתארים יותר טוב מכל את תגובת השוק. מבחינת שחקני שוק המט”ח, דרגי אמר שהדיפלציה הופכת להיות בעיה ממשית, שהתחזקות האירו בלתי-נסבלת ושיש לטפל במצב. האם יפעל באמת, איך, מתי וכו’ וכו’ – אלה נושאים לאנליסטים להשתעשע בהם. מבחינת סוחרי המט”ח הכל ברור.

אין זה הסיפור המלא. קיים ברקע, כל הזמן, ובחריפות הולכת וגדלה, המשבר באוקראינה והשלכותיו על אירופה. ישנם אינספור גורמים אחרים, החל מהיחלשות המשק הסיני ועד לבחירות לפרלמנט האירופי בסוף החודש. אבל השוק חיכה למוצא פיו של דרגי ואז פעל בהתאם. בהתחלה, הוא עלה מפני שה-ECB לא עשה כלום ביום חמישי, והיה נדמה שהוא ימשיך באפס מעשה. אח”כ השוק צלל, מפני שדרגי אמר שהוא יפעל בחודש הבא. דבריו השפיעו ישירות ומיד, בעוד שכל הנושאים האחרים המשיכו לרחף ברקע.

הדולר יעלה, האירו ירד

לאור הנ”ל – לטעמי, די בניתוח הטכני, אבל יש כאלה שראו במדיניות המונטרית של ה-ECB כגורם המרכזי – אין מקום לטעות. קיימת הסתברות גבוהה מאוד שהמגמה הראשית בשוק המט”ח העולמי השתנתה. לאחר כשנתיים, מאז שהשער דולר/אירו הגיע לכ-1.20, יש לצפות שהכיוון העיקרי של הדולר יהיה להתחזק ושל האירו להיחלש.

אמנם נכון שאין ולא יכולה להיות וודאות. במיוחד עכשיו, בשלב התפנית, תיתכן התהפכות או נסיגה וחזרה לתוואי הקודם. אבל ההסתברות לכך נמוכה. נכון גם שראינו כבר את הסרט הזה, וחשבנו שהגיעה נקודת התפנית, והתבדינו בהמשך. כאמור, אין וודאות, אבל ההסתברות עכשיו גבוהה מאוד.

מדוע ההסתברות כה גבוהה? מעבר לניתוח הטכני (או אולי, ברקע לפעילות בשוק שהניתוח הטכני מתמקד בה) פועלים כמה כוחות אשר, למרות היותם שונים מאוד זה מזה, פועלים יחד לטובת הדולר ולרעת האירו. הכוחות האלה הם הדיפלציה העולמית, המתיחות הגיאו-פוליטית הגוברת בכל העולם, ומיצוי השיפור המדומה במצבה של אירופה. על כל אלה ועל השלכותיהם על השקל, בפוסטים הבאים, אי”ה.

One Comment

  1. טוב לקרוא אותך שוב. אגב כשהיורו מגיע לסף ה 140 כוחות השוק מתחילים לסבול מורטיגו מוחצן טבעי שמתחילים לרדת עם דרגי ובלי דרגי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 + 2 =

*