השלב הבא של הראלי מתחיל

אתמול היה יום חשוב ביותר בשווקים – בכל השווקים כמעט בכל העולם. במשפט אחד, מה שקרה הוא מה שכתוב בכותרת – השלב הבא של הראלי-שוק-דובים, או התיקון הגדול שהתחיל במארס, יצא לדרך.

מסקנה זו נשענת על גודל העליות שנרשמו בשוקי המניות (וגם בזהב ובנפט), על העוצמה הפנימית שהפגינו שווקים אלה (כגון העובדה שכל הסקטורים ב-S&P השתתפו במידה זו או אחרת), ובעובדה שהעליות הקיפו כמעט את כל השווקים כמעט בכל העולם.

למרות שהתפתחות זו תואמת את הצפי הכללי שלי, העיתוי המדוייק היה (כרגיל) קצת מפתיע. ניתן היה לצפות לנסיגה יותר משמעותית ו/או ארוכה בשוקי המניות – כלומר, המשך הנסיגה מרמות השיא של הראלי שנרשמו בחודש שעבר. אבל השוק החליט אחרת, כנראה על סמך נתונים חיוביים ומעודדים שהתפרסמו הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. אליבא דבעלי התיאוריות הקונספירטיביות, ההסבר הוא ש”הם” – אלו ששולטים בשוק ומכוונים אותו כראות עיניהם – (מלבד כשלזה לא קורה, כמובן…) דוחפים אותו כלפי מעלה.

כך או אחרת, אנחנו חוזרים לתוואי עולה, וממילא אנחנו חוזרים גם ליעדים המקוריים של הראלי כולו, אותם הגדרתי כבר בתחילתו, לאחר שנכרה השפל במארס. מספר שיטות טכניות מצביעות על אותם תחומי יעד, ולפיהן הראלי הזה צפוי להשיא את מדד ה- S&P 500 אל מעל ל-1,000 נקודות, ייתכן מאוד לכיוון ה-1,100, ויש סיכוי גם ל-1,200. במונחי דאו ג’ונס, היעד המינימלי הוא 9,000- 10,000, אבל גם כאן ייתכנו בהחלט רמות גבוהות יותר. ובנאסד”ק, רמת ה-2,000 בוודאי אינו בלתי-אפשרי.

כחלק מהתפנית הזה בשוק , הדולר ירד שוב, הפעם אל האיזור של 1.41 ליורו, ובמקביל גם מול שאר המטבעות. בפני עצמו, ירידה זו משאירה את שער הדולר/ יורו בתוך טווח השערים בו הוא תחום לאחרונה. אבל, שוב, נראה מאוד שמדובר בתחילתו של מהלך יותר משמעותי, במקרה זה של ירידת הדולר. אם כן, הוא צפוי לחצות 1.415 כיעד ראשון, ואת השיא הקודם של 1.433 בהמשך, ובהחלט ייתכן שנראה שערים יותר גבוהים (כלומר ערך דולר יותר נמוך ביחס ליורו) בהמשך.

גם השקל לא נשאר אדיש, והוא ביצע ירידה משמעותית ביחס לדולר, אך נשאר מעל 3.90. בכל מקרה, אני מצפה להמשך הירידה בדולר, בתקופה המיידית ולתקופה קצרה, וזה מחייב פיזור יותר רחב, כאשר הכיוון של השקל די מעורפל. אם הדולר אכן יירד עוד, סביר להניח שהשקל יירד מולו – אבל האם הוא יירד או יעלה ביחס ליורו? בענין זה, כל האופציות פתוחות ויש צורך לעקוב מקרוב.

זה מביא אותי בהכרח למיני-חגיגה סביב ‘הפתעת המדד’ (רובם המכריע של המדדים החודשיים מהווים הפתעה לחזאים – ההפתעה האמיתי היא כאשר יש מדד התואם בדיוק את מרבית התחזיות, כמו זה של החודש הקודם). מבלי להיכנס לפרטים:

  1. המדד היה גבוה בגלל הנפט. זה בינתיים ירד, אבל עכשיו מתחיל לעלות שוב. בכל מקרה, לטווח היותר ארוך, מחיר הנפט יירד בשיעור ניכר, ביחד עם כל הסחורות.
  2. בהקשר יותר רחב, ובפעם המי-יודע-כמה, לא תהיה אינפלציה ברמה העולמית, אלא דפלציה. המצב אצלנו יותר מורכב, מכמה סיבות, ובעיקר בגלל
  3. מחירי הדיור, ששוב תרמו לעליית המדד ואינם יורדים באופן כללי. מדובר, כמובן, במחירי שכירות, אבל עובדת היסוד של שוק הדיור במדינת ישראל היא שאין עודף היצע, אלא עודף ביקוש. במקרה ה’טוב’, עודף ביקוש זה יישאר כבוש בגלל המיתון – אבל ככל שיתגברו סממני ההתאוששות, כל שכן אם זו תמצא ביטוי ממשי – מחירי הדיור חייבים לעלות.
  4. פישר לא יעלה את הריבית בשלב זה, מפני שהוא נשאר מודאג מסיכוני המאקרו העולמיים.
  5. חלק נכבד מהאינפלציה בחודשיים האחרונים, וגם זו שתירשם בחודשיים הבאים, היא מלאכותית ונוצרה על ידי החלטות מיסוי ממשלתיות.

אפשר להרחיב הדיבור בכל הנושאים הנ”ל, אבל די בכך להיום. העיקר הוא, כאמור, שאנחנו בסשלב השני – ולטעמי האחרון – של הראלי הגדול. עכשיו שזה התחיל, אפשר להתחיל להעריך מתי הוא יסתיים ולהיערך למפולת שתבוא אח”כ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 − = 7

*