העם קם נגד הממסד

תוצאות של מערכות בחירות אינן דומות לתוצאות של פירמות, ואף לא לפרסומים של נתונים כלכליים. אלה האחרונים נוטים להיות או טובים או רעים, אבל לתוצאות של בחירות יש לפחות אפשרות נוספת אחת, אולי יותר. מעבר להיותן טובות או רעות – בעצם, הן תמיד טובות למנצחים ורעות למנוצחים הן יכולות להיות גם מכוערות, עבור העם שבחר, עבור שכיניו, ואפילו עבור העולם כולו.

 עלינו להתרגל לתוצאות בחירות מכוערות – כגון אלה המתפרסמות עתה ביוון. ככלל, עלינו להבין שאנו נמצאים בפתחה של תקופה בת חודש/ חודשיים שבה המשבר באירופה צפוי לא רק לעלות מדרגה או שתיים, אלא לקפוץ קומות שלמות. מי שחשב לתומו שמה שהתפתח באירופה בשנים האחרונות הוא משבר חמור, יצטרך לעבור לסקאלה אחרת של חומרה.

 במונחים של מפת הדרכים למשבר העולמיהמשמשת לי כמדריך מזה ארבע שנים, ישנם ארבעה שלבים עיקריים בהתפתחות המשבר. המשבר הפיננסי, ממנו התחיל התהליך, מוביל למשבר כלכלי אשר, ככל שהוא מתארך ומתעמק, יוצר תסיסה חברתית גוברת. המעבר משני השלבים הראשונים, בהם המשבר נתפס כאירוע פיננסי/ כלכלי בלבד‘, לשלב שבו הוא הופך לבעיה חברתית מעיקה, הוא השלב הקריטי, מהרבה בחינות. הוא מעיד על העצמת המשבר – העצמה הגורמת בהכרח להגברת המודעת לגבי קיומה וחומרתה.

 אפשר בהחלט לטעון שהטריגר למעבר לשלב השלישי החברתי‘, לפחות באירופה, הגיע כבר בחודשים האחרונים של 2009. התפנית בתהליך ההתדרדרות של המערכת הפיננסית ושל המשק הריאלי בעולם נרשמה, כזכור, עוד באביב 2009. חצי שנה לאחר מכן היו ניצנים של התאוששות בארהב – ובסין, הרבה יותר מזה. גם באירופה, ובמיוחד בגרמניה, היתה תחושה של רגיעה ותחילתו של שיפור.

 אבל הבחירות הפרלמנטריות ביוון בספטמבר 2009 הביאו למהפך פוליטי, במסגרתו המפלגה הסוציאלדמוקרטית עלתה לשלטון. מהר מאוד גילתה הממשלה שקודמתה סילפה את נתוני התקציב ושיקרה לעם היווני ולשותפותיה של יוון באיחוד האירופי: הגירעון התקציבי היה גדול פי כמה ממה שדווח, החוב הלאומי תופח ובכלל, יכולת התפקוד של יוון במסגרת האיחוד המונטרי (גוש האירו) לקויה בכל התחומים.

 השאר הוא כבר היסטוריה. הסדר ותוכנית הצלה ראשונה, בעלות של טריליו דולר, הותוותה והופעלה במאי 2010. אבל כעבור שנה וקצת, נדרשה תוכנית שניה – ובינתיים עוד מדינות נזקקו לתמיכה, סיוע וכו‘. בראיה לאחור, ברור כי מיוון נפתחה הרעה ופשתה בהדרגה אל כל חלקי האיחוד, כולל אפילו הולנד וצרפת. כל החוליים שהתפתחו והצטברו על פני שנים ועשורים בכלכלה האירופאית ובמרקם החברתי של מדינות היבשת נחשפו, חרף המאמצים האדירים לטאטא אותם אל מתחת לשטיח.

 אבל היום נפתח עמוד חדש בהיסטוריה האומללה של יוון המודרנית, ושל אירופה המודרנית במסגרת האיחוד האירופי. היום עברנו סופית מהשלב השלישי, של תסיסה חברתית, לשלב הרביעי של זעזועים פוליטיים, המביאים בהמשך למהפכות ולעימותים מזוינים, בתוך מדינות או בין מדינות.

 אמנם נכון שברמה העולמית, השלב הרביעי נפתח כבר לפני למעלה משנה, בתוניסיה ומצרים, ונמשך בתימן, בלוב ובסוריה. אבל משום מה, למרות ההיסטוריה הנוראה של יבשת אירופה, רוויות שנאה, פנאטיות, מלחמות וטבח ההדדי (מה, מלחמות יוגוסלביהלשעבר היו בעידן העתיק ולא בחייו של כל אדם מבוגר שחי היום?!), עדיין קיימת הנחה שמה שקורה באפריקה ובאסיה לא יכול לקרות באירופה.

 לדאבוננו, ובמיוחד לדאבון אזרחי אירופה, הוא יכול לקרות, והוא צפוי לקרות אצלם. יוון היא המדינה הראשונה באיחוד האירופי שבה העם קם נגד הממסד הפוליטי/ כלכלי/ חברתי, ששיקר לו, רימה אותו ולבסוף שיעבד אותו לאדונים זרים. כל זה נעשה תחת האצטלה של אין ברירה‘, של למען עתיד טוב יותר לילדינווכהנה סיסמאות.

 אולם, לנוכח הדחת הממשלה הנבחרת והחלפתה בנציב עליון מטעם האיחוד האירופי, הבנק המרכזי האירופי והציר הגרמניצרפתי, מה יש לתמוה על כך שחלק גדול מהעם היווני לא מוכן להצביע בעד מפלגות התומכות במכירת המדינה שלהם לאדונים זרים, ובמקום זאת הוא מצביע עבור גורמים קיצונים, המתנגדים לממסד האירופי ולשלוחה היוונית שלו ומעמידים פנים שיש להם תרופות/ פתרונות שיכולים להציל את יוון ולחלץ אותה מסחרור המוות של הצנע ההולך ומתהדק.

 ואם תיאור זה של מה שמתרחש ביוון נשמע מוכר, זה מפני שהוא אכן כזה – מוכר, מצמרר, עולה מן האוב. אבל זה לא סרט ולא סיוט. זה קורה באמת, ואנחנו עוד בתחילתו של השלב הרביעי, שבו עדיין מתקיימות בחירות והמערכת הפוליטיתחברתית עדיין מנסה לתפקד ולעצב את עצמו דרך הקלפי במסגרת בחירות חופשיות. מה שאנחנו רואים ושומעים בשלב זה הוא עדיין קול העם, וזה הבסיס היחיד לתקווה. זהו הסיכוי האחרון של הממסד הליברלידמוקרטי להכיר בכך שהוא התרחק והתנתק מהציבור הרחב, לפני שהציבור/ העם / ההמון יקום ויסלקו מעליו.

2 Comments

  1. לדאבוני היוונים כעת משמיצים את הגרמנים שסיפקו להם חבילות סיוע נרחבות לאור השנים.
    אני חושב שכל מי שכעת מחפש עבודה באירופה יכול בהחלט להימנע מיוון, ולעבור ישירות למדינות הממנות אותה כמו גרמניה , צרפת, ובריטניה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 − = 14

*