הלך הזרזיר אצל העורב

הטוב, הרע והמגוחך

 

הלך הזרזיר אצל העורב

אין מנוס – יש להודות בעובדה שהתפתחויות מסוימות אינן רק טובות או רעות או מכוערות. ישנן כאלה שהן בעיקר, או לגמרי, מגוחכות. אחת כזאת התרחשה הערב, עם הודעתו של ביבי כי החליט למנות את יעקב פרנקל (שוב) בתור נגיד בנק ישראל.

כל מי שאני מכיר נדהם לגמרי כששמע או קרא את החדשות. רק אחרי שההלם הראשוני פג, התחילו התגובות והתגובה הקולעת ביותר ששמעתי עד כה באה מאדם בעל חכמה רבה וניסיון רב בהשקפה על מהלכים במסדרונות הכוח בירושלים. הוא אמר שזה מהלך המתאים לשניהם“. ואכן, זה נכון מאוד. פרנקל כנראה חיפש את חיקה החם של מולדתו, וביבי חיפש אדם שידבר יפה בכינוסים בינלאומיים חשובים. כל השאר לא מעניין אותם.

מעבר לפן האישי, יש למינוי (המוצע) הזה אספקט נוסף. הוא ממשיך את מגמת השקיעה של ביבי באופן אישי ושל כל אנשי הניינטייז באופן כללי. הבחירות האחרונות היוו קו פרשת מים בפוליטיקה הישראלית, בו כל אנשי הניינטייז הובסו – ביבי, ליברמן, דרעי, לבני (שלא לדבר על אולמרט, רמון ועוד) – בעוד שהנציגים של הדור החדש, לכל רוחב המפה הפוליטית, ניצחו. ביבי הוא איש ניינטייז מובהק, ובעת מצוקה הוא מצא את הנציג האולטימטיבי של המשק הישראלי בשנות התשעים, לטוב ולרע. אכן, הלך הזרזיר אצל העורב.

בשלב זה, אין טעם להרחיב את הדיבור על המינוי והסכנות שהוא טומן בחובו, וניתן להסתפק בשלוש סיבות עצמאיות לפסול אותו. אבל קודם, ברצוני לציין את המאמץ של מירב ארלוזורוב לפני שבועיים להבליט את הפגם העצום בחוק בנק ישראל החדש, בזה שהוא אינו קובע שום כללים לגבי בחירת הנגיד – לא התכונות הדרושות למועמד, ולא את תהליך הבחירה והאישור. קשה להאמין שניתן יהיה למנוע מביבי להציע ומפרס לאשר את הבחירה האומללה של פרנקל, אבל הכנסת כן מסוגלת לתקן את החוק כך שתופעה דומה לא תתרחש בעתיד.

באשר לפרנקל:

  1. הוא בן 70. יותר מבוגר מפישר. לבית המשפט העליון לא היו ממנים אדם בגילו, שלא לדבר על כל תפקיד דומה בחול.

  2. האם אין מי שזוכר איך פרנקל סיים את כהונתו הקודמת כנגיד? איך הוא נטש את עמדתו בהודעה של שבועיים, כדי לרוץ לתפקיד בכיר בקבוצת מריל לינץ‘. עכשיו הוא חוזר?! ואיפה הוא היה בינתיים? במריל לינץ. ב-AIG. וב-JP MORGAN. אז נכון שהאחרון עדיין קיים, לפחות בינתיים, וגיימי דימון ממשיך לחגוג, עד שיבוא גם יומו. אבל מעבר ליכולתו להסביר איך הוא לא היה קשור בשום דרך לקריסת המוסדות בהם עבד, ויכולתו להסביר גם איך השמש זורחת בחצות הלילה, מה עוד צבר פרנקל בשנות היעדרותו?

  3. מבחינה מקצועית, פרנקל מייצג את העולם האבוד. הוא מזוהה עם תפישת העולם שאבד עליה הכלח בחמש השנים האחרונות, לפיה לבנק המרכזי יש רק כלי אחד (הריבית) ורק מטרה אחת (יציבות מחירים). הוא מזוהה עם מדיניות של חוסר התערבות בשוק המטח. האם הוא נטש את תפישותיו והתעדכן בנעשה בעולם, ובמיוחד במשקים המתפתחים ובמטבעות שלהם? חוץ מזה, עולם הבנקאות מעולם לא עניין אותו, וממילא העולם החדש של פיקוח מקרו-יציבותיעל המערכת הפיננסית זר לו, בכל המובנים.

סיכומו של דבר, היה קשה למצוא אדם פחות מתאים לתפקיד הזה בעידן הזה. אבל ביבי הצליח.

לדעתי, שניהם יצטערו מאוד, אבל פרנקל יותר. ואנחנו עוד יותר.

2 Comments

  1. פנחס היקר,
    כרגיל נהניתי לקרוא את האייטם החדש שלך,,,מסכימה עם כל מילה שרשמת, צפויה לנו תקופה מאתגרת מאוד כשמצד אחר יש לנו סגן שר אוצר בדמות מילי לוי (שאינני בטוחה שהוא האדם בעל הכישורים הנדרשים או הידע ללחוש לאוזנו של שר האוצר הטרי שלנו) ומצד שני קיבלנו את פרנקל- אשר לו אין לדעתי את הרצון ולא הכישורים הנדרשים כדי להעיר את ראש ממשלתנו לפני שיהיה מאוחר מדיי….ונקווה לטוב,,,אולי באמת צום יועיל עכשיו..

  2. לחלוטין לא מסכים עם העמדה שלך.
    זו בחירה יעילה.
    אחרי הכל לפיד ופרנקל שכנים,
    כך שיוכלו לחלוק את אותה מכונית בדרך לי-ם וחזרה.

    נעם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42 − = 36

*