הטוב, הרע והמגמה בנתוני הצמיחה

לקראת סופו של שבוע מלא וגדוש באירועים מכל הסוגים, בכל התחומים, ובמקומות רבים, אני רוצה לחזור ולבחון נתוני מקרוכלכלה קריטיים.

אני מודע לזה שעיון בנתונים היבשים איננו מקובל, ונחשב לעיסוק משעמם. אז מי שמחפש דרמה, דם, סלבס, סקס, שעשועים וכדו‘, מוזמן לעבור הלאה. למי שבכל זאת רוצה להבין מה שקורה ומה שצפוי, אין עדיין חלופה טובה יותר מהתייחסות לנתונים הרשמיים, על כל המגרעות והחולשות שבהם.

המוקד הפעם הוא נתוני התמג, אבל דרוש מבוא קצר כדי להבין מה המטרה אליה אני חותר. נתוני התמג נחשבים כסיכום הרחב ביותר של הפעילות המשקית. נכון, קיים דיון\ויכוח הולך וסוער בכל העולם, לגבי טיבם ותועלתם של נתוני התמג, ובמיוחד לגבי מעמדם המרכזי בניתוח המקרוכלכלי. לא ניכנס לזה כאן, אבל מותר לקוות שאנשי המקצוע אכן יצליחו להמציא כלי ניתוח יותר טוב מהתמג. עד אז – זה מה יש.

למי שלא יודע, התמג מורכב מחמישה מרכיבים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית/ ממשלתית, השקעות, ייצוא וייבוא. את הייצוא מוסיפים לשלושת המרכיבים הראשונים, ואת הייבוא מפחיתים, מפני שהוא מייצג תוצרת חוץ ולא פעילות מקומית. בכל המשקים המפותחים, הצריכה הפרטית הוא המרכיב הגדול ביותר, אבל במשקים קטנים ופתוחים, דוגמת ישראל, הן הייבוא והן הייצוא מהווים מרכיבים משמעותיים למדי בסהכ.

עוד הקדמה אחת: נתוני התמג מתפרסמים כל רבעון, באיחור הנגרם מהצורך לאסוף ולעבד את כל הנתונים הרלבנטיים. לכן נהוג לפרסם מספר אומדנים, כאשר כל אומדן מכיל בתוכו יותר נתונים מעודכנים ולכן הופך פחות אומדןויותר עובדה‘. אבל גם אחרי פרסום האומדנים לרבעון החולף, התיקונים נמשכים ולפעמים יוצרים שינוי לא מבוטל בנתונים שהתפרסמו חודשים ואף שנה/ שנתיים קודם.

דוגמה אחת למשמעות התיקונים המאוחרים: ב-1990/91 היה מיתון בארהב (כאשר מקובל להגדיר מיתון כשני רבעונים רצופים של הצטמקות בתמג מה שמכונה צמיחה שליליתאצל המקצוענים). המיתון הזה נתפס כגורם מרכזי בתבוסה של גורגבוש האבא בבחירות לנשיאות ב-1992. ביל קלינטון ניצח אז עם הסיסמה it’s the economy, stupid.

אולם ב-1993, בוצע תיקון כולל בנתוני התמג של ארהב כמה שנים אחורה, והסתבר בדיעבד שלא היה מיתון רשמיב-1991. האם השינוי הסטטיסטי הזה היה משנה את תוצאות הבחירות – ואת ההיסטוריה? מי יודע.

ובחזרה אלינו. הנוהג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמס) הוא לפרסם שלושה אומדנים של נתוני התמג לכל רבעון – ואחכ לעבור לרבעון הבא. כך, לרבעון הראשון של 2012 פורסם אומדן ראשון ב-16 למאי, אומדן שני ב-17 ליוני (ה-16 חל בשבת), והאומדן השלישי והאחרון ב-16 ליולי (יום שני השבוע, אבל מי כבר זוכר…)

כל אומדן הוא יותר מעודכן ולכן יותר נכון‘, אבל כאמור, התיקונים אינם מסתיימים עם סוף פרסום האומדנים. לדוגמה: בפרסום של השבוע, בוצע תיקון לנתונים של הרבעונים השלישי והרביעי של 2011, וקצב הצמיחה בכל רבעון הורד ב-0.1%. זה לא דרמטי, אבל זה לא מבוטל, במיוחד כאשר הורדות אלה מצטרפות למגמה כללית של ירידת קצב הצמיחה, שהתחילה כבר בתחילת 2011.


ועכשיו, סוףסוף, לנתונים של הרבעון הראשון, המרוכזים בטבלה למטה:

נתוני התמג לרבעון הראשון

שינוי כמותי באחוזים, בחישוב שנתי

אומדן ראשון,

16.5

אומדן שני,

17.6

אומדן שלישי,

16.7

צריכה פרטית

4.2

3.7

3.9

צריכה ציבורית

0.8

3.3

3.6

השקעות

6.2

7.3

9.2

מזה: בתי מגורים

11.2

10.5

10.5

ענפי המשק

4.0

5.7

8.5

יצוא סחורות ושירותים

14.2

3.4

-2.5

ייבוא סחורות ושירותים

27.2

29.5

34.4

תוצר מקומי גולמי

3.0

2.9

2.7

תמג סקטור עסקי

2.8

2.6

2.2

חשוב לציין שתי עובדות בהקשר לנתונים: כל הנתונים מתפרסמים בגלוי. אבל מאידך, הלמס איננו טורח לערוך השוואה, או אפילו להודיע על ההבדלים בין אומדן לאומדן. כל אומדן מתפרסם בנפרד, ללא קשר לאחרים, ומי שאיננו בודק אחורה לא יודע מה נשתנה ולאיזה כיוון.

הניתוח עצמו הוא פשוט למדי:

כל אומדן מציג קצב צמיחה נמוך מהקודם, ומהרבעונים הקודמים. מזה נגזרת השורה התחתונה, אותה הצליחו להפוך לכותרת: קצב הצמיחה ממשיך לרדת וכבר הגענו לרמה נמוכה ממה שנצפה אך לפני כמה חודשים.

  • מגמה זו קיימת גם אצל הסקטור העסקי.אבל חשוב לציין שקצב הצמיחה של הסקטור העסקי כבר נמוך מזה של התמג הכולל. מצב זה מהווה סימן מובהק של האטה, מפני שכאשר המשק מתרחב, שורר מצב הפוך – הסקטור העיסקי צומח מהר יותר מהתמג הכולל.

  • עכשיו לסיפור המרכזי, הטמון במרכיבים. מדובר בסיפור קוטבי, של הבשורות הטובות והבשורות הרעות.

  • נתחיל בבשורות הטובות, המופיעות אצל שלושת המרכיבים הראשונים, המתייחסים לפעילות במשק המקומי. הם כולם עדיין בסדר גמור, ואף מעבר לכך. יתרה מזו, אומדן קצב הצמיחה של הצריכה הציבורית עלה באופן משמעותי מהאומדן הראשון לאומדנים המאוחרים יותר. ואף על פי שזו בשורה מעורבת, מפני שהיא משקפת את הרחבת הגירעון התקציבי, הרי שהמשך הצמיחה של ההשקעות היא ברכה בלתימסוייגת. ההשקעה בבתי מגורים ממשיכה להתרחב בקצב דוספרתי – כלומר, בונים דירות במדינת (ובארץ) ישראל וההשקעה בענפי המשק, שהיא המפתח לצמיחה עתידית, נמשכת והקצב המוערך שלה הוכפל מהאומדן הראשון לשלישי.

  • כל הבשורות הרעות, לפחות ברבעון הראשון, מרוכזות בייצוא ובייבוא, המרכיבים של הסקטור החיצוני‘. הסיפור של הייצוא הוא, כפי שכבר כתבתי בהקשר לנתוני הסחר, פשוט נורא – וכאן רואים את גודל ההשפעה שלהם על הצמיחה. באומדן הראשון, שהיה למעשה דמיוני וכמעט מצוץ מן האצבע,הייצוא רשם קצב צמיחה שנתי של מעל 14%! אומדן זה היה חסר בסיס ובפועל הייצוא לא רק שלא צמח בכלל, הוא אף הצטמק. האומדן האחרון מציג ירידה שנתית של 2.5%, אבל ייתכן שגם זו לא המלה האחרונה.

  • בינתיים, הייבוא ממשיך לשגשג. אמנם זה היה ברור כבר באומדן הראשון, שבו נרשם קצב גידול שנתי מרשים של 27%. אבל באומדנים הבאים, הקצב רק עלה עוד ועוד, עד לרמה של 34% באומדן השלישי.

  • קריסת הייצוא והגידול בייבוא, כלומר ההרעה בסקטור החיצוני, הספיקו למחוק את השיפור המסויים שנרשם במשק המקומי באומדנים המאוחרים, ולקזז את קצב הצמיחה הכללית של התמג מ-3% ל-2.7%.

זה מה שקרה ברבעון הראשון. לכאורה, אין אנו יודעים מה קרה ברבעון השני – אבל בפועל זו איננה תעלומה גדולה, מפני שיש לנו נתונים רבים לגבי הרבעון השני, במיוחד נתוני הסחר, שהמשיכו להתדרדר. סימנים רבים מצביעים על כך שגם המשק המקומי הולך ומאט את קצב הצמיחה שלו.

כלומר, יש לצפות לנתונים חלשים יותר עבור הרבעון השני, ולהמשך המגמה של היחלשות הדרגתית אך עקבית בקצב הצמיחה הכללית. סביר להניח שהתופעה של הרעה מאומדן לאומדן גם היא תחזור על עצמה.

ההתפתחויות ברבעון השני הינן כבר היסטוריה, למרות שהן טרם נתפרסמו. באשר למחצית השנייה של השנה, הצפי הוא להמשך ההאטה/ הרעה, ולכן כל האנליסטים בארץ ובעולם מנמיכים את תחזיות הצמיחה שלהם עבור המשק הישראלי, לשנה הנוכחית ולשנה הבאה. אבל דיה לצרה בשעתה.

סוף

One Comment

  1. זה שהגרעון המסחרי גדל, זה ברור כי הוא מייצג את ההפרש בין היבוא ליצוא.

    אבל למה יש גידול בייבוא לעומת הרבעונים הקודמים?
    לא ברור לי.

    אם יש האטה כלכלית אז גם היבוא צריך להיחלש.

    בנוסף, האם הממשלה יכולה לנקוט בכלים כאלו שיעודדו/יכריחו את התעשייה המקומית לקנות בארץ במקום לייבא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 + 8 =

*