בשוק סופר-עצבני די בדברי הבל כדי להגביר את המתח

הידיעה של רוברט פיסק ב’אינדפנדנט’ הבריטי של היום נראית ונשמעת הזויה, כאשר הרקע של הכתב ושל העיתון מחשידים אותה עוד יותר. אבל בשוק שבו הסנטימנט השלילי נגד הדולר כל כך גבוה, די גם בשטויות להוסיף שמן למדורה.

העולם הפיננסי כמרקחה היום…. קלישאה זו כמעט נכונה – ואולי אפילו נכונה לגמרי, נראה איך הדברים יתפתחו ביום-יומיים הבאים.

המהומה הוצתה בעקבות כתבה בעיתון הבריטי ‘אינדפנדנט’, מאת רוברט פיסק, בה נכתב כי לאחרונה התקיימו שיחות חשאיות בין סין, רוסיה, מדינות ערב מפיקות-הנפט (כולל, כמובן, סעודיה) וצרפת, במטרה לגבש תוכנית סודית להחלפת המטבע בו נקוב מחיר הנפט מהדולר האמריקני לסל מטבעות, וזאת עד שנת 2018. זוהי תמצית הידיעה, אם הבנתי אותה נכון.

נניח לרגע שכל מה שנאמר בכתבה נכון. יש בכך המשך ישיר לסידרה של ידיעות, מאמרים ואפילו דיבורים רשמיים, מטעם גורמים שונים ברחבי העולם, על מעמדו של הדולר בהווה ובעתיד, כאשר הנימה המרכזית היא שלעולם נמאס מהדולר ומניהול הקלוקל של המשק האמריקני.

אין כל ספק שזהו נושא סופר-רציני, ואכן כמעט כל מי שעוסק בניתוח ו/או בקביעת מדיניות נדרש לנושא לאחרונה. אם ניתן לסכם דיון כה רחב ומבוזר במשפט אחד, אפשר לומר שהקונצנזוס הוא שהדולר נמצא בשקיעה ארוכת-טווח שהוחשה על ידי המשבר הנוכחי; שלטווח ארוך מעמדו ימשיך להיחלש; ושיש להניח שהוא יוחלף כמטבע רזרבי עולמי, אם על ידי מטבע אחר ואם על ידי ‘דמוי-מטבע’, כגון ה-SDR של ה-IMF, או משהו דומה.

מאידך, בטווח הקצר, אין לצפות לשינוי דרסטי במצב הקיים, משתי סיבות: 1. בעתיד הנראה לעין אין מועמד מתאים להחליף את הדולר במעמדו כמטבע רזרבי עולמי; 2. כל נסיון להחליש את הדולר כרגע יפגע קשות במלווים הגדולים של ארה”ב, הלא הם סין, יפן, מדינות ערב וכו’, המחזיקים סכומים עצומים של דולרים ברזרבות שלהם.

על רקע זה מגיעה הכתבה באינדפנדנט. לפני שמתייחסים לתוכנה, יש הכרח להתייחס למי שכתב אותה ואיפה היא הופיעה:

  • באשר לרוברט פיסק, הוא עיתונאי ותיק ומוכר היטב, במיוחד בישראל. תחום התמחותו הוא מדינות ערב במזרח התיכון, והוא בולט בשנאתו כלפי מדינת ישראל מאז מלחמת לבנון הראשונה. הוא בעל קשרים ענפים בעולם הערבי, ודיעותיו האנטי-אמריקניות (בנוסף לזרם הרעל שלו נגד ישראל) הופכים אותו לדמות רצויה אצל חוגים רדיקליים, כולל קבוצות טרור. מאידך, הוא איננו כלכלן, אינו מתיימר לכתוב על נושאים כלכליים, לא כל שכן פיננסיים, ומעבר לקשריו, אין לו סיבה להתעסק בנושא עתיד שוק הנפט העולמי.
  • באשר לעיתון האינדפנדנט, הוא שייך למה שעדיין מכונה משום מה “עיתוני האיכות” הבריטיים, למרות היותו בעלי דעות קיצוניות בכמה נושאים, המעוותים לחלוטין את הכיסוי שלו. באופן כללי, הוא שייך ל’שמאל הנאור’, אבל באופן פרטני יותר הוא מציג קו יותר אנטי-אמריקני מכל עיתון בריטי אחר חוץ, אולי, מהגארדיאן. כל דבר המסוגל להציג את ארה”ב באור שלילי יקבל אצלו הבלטה – והידיעה המדוברת היא דוגמא קלאסית לכך. בנוסף, זהו העיתון הראשון שחרט על דגלו קו של דה-לגיטימציה קיומית כלפי מדינת ישראל – כלומר, הוא לא מסתפק בהתנגדות לכיבוש ותמיכה בפלשתינאים אלא, מאז האינתיפאדה השניה, תוהה בגלוי על התועלת בהקמת מדינת ישראל, על זכותה להתקיים וחותר בהתמדה לחסל את קיומה.
  • באשר לתוכן הידיעה, יש להטיל בה ספקות רבים מאוד, אבל אין לי זמן ועניין לפרט את כולם. אני רוצה להבליט דווקא את הצד הגיאו-פוליטי של הנושא, ולא את הצד הפיננסי, שהוא בעייתי כשלעצמו (מה הטעם לעשות תוכניות לקראת 2018, כאשר האפקט של מטרת התוכנית יהיה מיידי וגם ניתן להגשים תוכנית כזאת בפרק זמן קצר בהרבה?).

ברמה הגיאו-פוליטית, נראה לי תמוה מאוד שערב הסעודית תצטרף עכשיו למזימה אנטי-אמריקנית מובהקת, ותהיה שותפה למה שנתפס כתקיעת סכין בגבה של ארה”ב, כאשר היא עסוקה במאבק קיומי מול אירן, מאבק המגיע לשיאו עכשיו, ובו היא נשענת על הגנת המטריה האמריקנית? פיסק מבין את הצד הזה היטב, אבל כמובן מתעלם ממנו. בכלל, פיסק ו/או העורכים נוקטים בטקטיקה הקלאסית לסוג זה של ‘סקופים’, כאשר הם מודיעים מראש: ההוכחה לכך שהמזימה הסודית עליה אנחנו מספרים היא אמת תהיה כאשר הידיעה תיתקל בהכחשות גורפות מכל עבר. בכך הם יוצרים מצב WIN-WIN לעצמם – וההכחשות אכן מתחילות להופיע.

די בכך לגבי הידיעה, שנראית לי מעוותת לחלוטין, ובעיקר שקרית. גרעין האמת שבה הוא שקיימת דאגה רבה בנושא זה, ולגבי עתיד הדולר בכלל, ולבטח כולם מדברים על זה בכל הרמות בכל ההזדמנויות. אבל האם התכנסו כל אויבי ארה”ב לתכנן מזימה סודית וארוכת-טווח? מי שרוצה להאמין, שיבושם לו…

בכל מקרה, לידיעה היתה השפעה על השווקים. הדולר נחלש עוד במהלך היום (והנפט עלה בחדות במסחר באירופה ובעיקר בארה”ב – תוספת מ-7/10, פ.ל.). לדעתי, זה משקף את רמת העצבנות בשווקים, במיוחד סביב הדולר, כאשר האמינות של הידיעה הספציפית איננה הנקודה החשובה. במצב בו כולם מחפשים סיבות לברוח מהדולר, גם ידיעה דמיונית כזאת נופלת על אוזניים כרויות.

אין ספק שהמוקד איננו שוק הנפט, אלא שוק המט”ח, שם הדולר נלחץ מאוד, וההתייחסות לדיבורים של קובעי המדיניות, הן בכנס ה -20G בשבוע שעבר והן במפגש קרן המטבע באיסטנבול השבוע, היתה אפילו ספקנית וצינית יותר מאשר בדרך כלל.

השורה התחתונה – המשבר סביב הדולר והמשק האמריקני מתעצם והולך. וזהו הסיפור האמיתי ולא ההבלים של רוברט פיסק והאינדיפנדנט. אבל, אחרי שאמרנו זאת, יש להוסיף הסתייגות קריטית באשר למשבר סביב הדולר: כל עוד שוק האג”ח הממשלתי בארה”ב ממשיך להפגין עוצמה בלתי רגילה, קשה להשתכנע שמשבר האמון במעמדו של ארה”ב הוא כה חריף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 3 = 2

*